אני מציע לך להציץ לפורומים אחרים שקיימים כבר כמה משברים ותראי איך דיונים כמו "100% מניות, למה לא בעצם?" נהיים מאוד נפוצים בתקופות מאוד מסויימות ומתאיידים ברגע שיש משבר אמיתי.
מידת הפופולאריות של דעה מסויימת היא לא אינדיקציה לנכונות שלה.
מעבר לזה, אם רוצים לראות איך דיונים כאלה באמצע משבר צריכים להיראות, אני מפנה לפורום שאני מנהל (long.co.il), מדור חברות ספציפיות עם דיונים מתחילת 2008 והלאה. הכל מתועד, ופאניקה גדולה לא תראה שם.
הסיבה האמיתית לא להשקיע ב100אחוז מניות היא שסיבולת הסיכון של רוב האנשים היא נמוכה (הרבה) יותר. אפשר לדמיין עד מחר איך זה לאבד 50% מהשווי של התיק שלך, אני די בטוח שברגע האמת זה יהיה מאוד שונה.
זה תמיד היה נכון, אבל הפער בין התשואות הצפויות באפיקים שונים היום לטווח ארוך הן מאוד שונות. אם לצורך העניין האג"ח היה ברמה של כמה אחוזי תשואה מעל המדד, היה הגיוני לדבר על פיזור לאג"ח. אבל ברגע שמדובר על תשואה אפס לאינסוף (פלוס מינוס), המשחק כבר נראה אחרת לגמרי, ואז יש טיעון לגיטימי בעד נדל"ן ומניות במקום אג"ח - למרות העניין הפסיכולוגי.
ומי שיש לו בעיות עם הפסיכולוגיה של עצמו, מוטב שיחליף את האג"ח לפחות בנדל"ן או משהו אחר שהוא יכול להתמודד איתו אבל יש לו תשואה ריאלית חיובית.
הייתה תגובה בשרשור שאמרה שמי שהשקיע ב1999 מצא את עצמו לאחר עשור(!!) בהפסדים ריאליים של עשרות אחוזים. תשאלו את עצמכם בכנות, האם אתם בטוחים שתצלחו להתמיד באסטרטגיה שמפסידה קשות לאורך עשור?? האם הרציונליזציות יעבדו אז?
1. כמה אנשים יושבים על הרבה חסכונות שלא מושקעים במניות בכלל, ואז במכה אחת משקיעים 100% מכספם במניות? ומה ההסתברות שבדיוק אז יש בועה? אין באמת מקרים כאלה.
המקרה הטיפוסי הוא של אדם שבמשך כמה עשורים משקיע במניות כשיטה. הוא כנראה לא התחיל ב-1999, ואם כן, אז אנחנו מדברים על איש צעיר שמשקיע סכומים קטנים והעשור הזה לא נורא עבורו.
ואם הוא לא התחיל ב-1999 ויש לו הון משמעותי, סימן שהוא היה בשוק עוד לפני 1999, שזה אומר שהוא רכב על הבוננזה של שנות ה-80 וה-90. מסכן הוא בטוח לא.
אז בבקשה, אם כבר לדבר על תרחישי אימה (ויש כאלה) לפחות צריך להביא את הקונטקסט הנכון ולא להפחיד אנשים סתם.
2. יש "דוגמאות" כאלה לכל אפיק. תנסה להסתכל על רמת ההצלחה של השקעה באג"ח מ-1940 עד 1980 ותשאל את עצמך כמה אנשים מסוגלים להתמיד במצב הזה.