על אג״ח מדינה עם מח״מ קצר מ-5 שנים, התשואה היא עד 0.9 אחוז לשנה ברוטו. מזה צריך להוריד כמובן עמלות ומס רווחי הון, כך שכאן לא ברורה העדיפות על מזומן משיקולי תוחלת התשואה.
זה נימוק שהופיע בפוסט של הסולידית אל אג״ח, והוא מאוד מוזר. את האג״ח החדש הרי בכל מקרה אוכל לרכוש כאשר יונפק בתשואה הגבוהה יותר. בשביל לעשות את זה, אני לא צריך לרכוש אג״ח עכשיו, אני יכול לשמור את הכסף במזומן עד לאותו היום.
וזה מציג את הבעייתיות היותר גדולה לטעמי האישית - הסיכוי שלי לטעות בתזמון (טעות = הפסד תשואה או הפסד תשואה אלטרנטיבית, תלוי באיזה כיוון טעיתי) הוא עבורי בעייתי יותר מעצם הסיכון עצמו. כשבניתי את התיק בחרתי לעצמי תמהיל אגח עם מח״מ כלשהו (אפשר לראות ב״גלריית התיקים״ את הבחירה שעשיתי לעצמי), ואני לא רוצה לנסות ולתזמן שינוי בתמהיל הזה בהתאם למשחקי הריבית בשוק.
העניין הוא שההפסד או הרווח משינוי ריבית מתנהג כמו חלון מיצוע אם השינוי של הריבית הוא תהליך שגדול מהמחמ אז ההפסד הוא גודל העלאת הריבית כפול משך תקופת ההגדלה
בכל רגע נתון אפשר לעבור מקרן שמחזיקה אגחים לאגחים עצמם, וכך לעבור להחזקתם עד לפדיון בעלות של קניה ומכירה חד פעמיות. אפשר לעשות את זה גם אחרי שהריבית עולה.
⌄
⌄
⌄
אני לא יודע אם זה מה שעשית, אבל קח בחשבון שתיק הארי בראון נבנה מתוך הגיון מאוד מסוים שבו כל חלק אמור לעלות במצב שוק ספציפי ולפצות על ירידה בחלקים אחרים של התיק. יכול להיות שכאשר משנים את חלוקת הנכסים שוברים את ההגיון הפנימי של התיק ומקבלים תיק שבכלל לא קשור להארי בראון ויכול סתם לקרוס. אם זה אכן המצב, כדאי שתבין מה אתה עושה. הסתמכות על back-testing היא (על פי מה שקראתי) כנראה לא הדבר הכי מוצלח.
