לדעתי אנחנו צועדים במסלול מאוד מסוכן, בהם השופטים המשטרה מתייחסים פחות ופחות לעובדות, ויותר להלך הרוח מהעובדות שיש וגם שאין
וזה לדעתי מה שדפק את משפט זדורוב, מה שדפק את משפט אלון חסן, ואולי זה מה שידפוק את משפט נתניהו.
במשפט של אלון חסן כתב השופט.
מתוך כלכליסט "השופט יואל עדן שזיכה את חסן כתב פסק דין שמקנטר את הפרקליטות: "טענות אשר מתמקדות באווירה, בשמועות, בריח לא טוב העולה מהתנהלות, וכיו"ב, אין מקומן בתהליך הגעה למסקנה בדבר פליליות מעשה. חוש הריח אינו יסוד מיסודות עבירה, ואינו כלי פרשני. גם ראיות נסיבתיות, אשר מהן מתבקשת גזירת מסקנה בדבר פליליות מעשה, צריכות להיות ראיות קבילות, והחיבור ביניהן אינו יכול להיעשות בדרך של השערה, אלא במסקנה מעל לספק סביר"
השלמת הפרטים בדימיון של השופטים הוא מסלול מסוכן ומתיחה שלא לצורך של "שיקול דעת" מופרז שיש לשופטים.
לדעתי במשפט זדורוב, היו חייבים להציג מישהו בתור הרוצח, הלחץ החברתי והתקשורתי היה אדיר. ואולי גם שם אמרו יש מספיק ראיות(נסיבתיות או שלא זה לא משנה), הריח הוא שהוא הרוצח. הוא הודה, והרשיעו.
מה קרה בדרך? זה לא מעניין כבר.
אם אני לא טועה, בתחקיר של "עובדה" שי ניצן גם אמר משהו כזה. שיש מסה של ריאיות נגדו, ואם יש כמה שלא, זה לא משנה.
אני אישית מעדיף בתי משפט שהולכים לפי ראיות חזקות.
שלא ישלימו לי פרטים של "ריח" גם אם זה ישחרר כמה אנשים בדרך.
זה תפקידם.
תפקיד המשטרה הוא באמת לדאוג, לחקור, ולהביא את הריאיות האלה למשפט.