מה זה אינם דומים לפרופיל קרבי? אני הגעתי עם 0 כושר גופני, עשיתי טירונות והיה לי כושר קרבי. האם נפטור את כל מי שלא עושה כושר?
ואז אנחנו מגיעים לשלל שאלות , למה? למה חילוני צריך להקריב את חייו וחיי ילדיו והחרדי לא? למה אתה בכלל מצפה מאיזה חילוני לשלוח את ילדיו לצבא כשאתה נותן פתור ל 20% אחוז מהאוכלוסיה וזה הולך וגדל? למה מגיע לחרדים לא לשרת, מלבד רצון לשמור על הקואליציה וכמובן העומד בראשה. האם ביבי חשוב יותר מהמדינה? לא לדבר על הצורך לכופף את המערכת המשפטית כדי לישם בעצם את אי השיוויון שמנוגד לעקרונות המדינה. אתה מצדיק את זה? למה?
אם מחר ביבי ישלש את תקציבי החרדים זה גם בסדר מבחינתך? אולי חוק שחילונים ישתחוו לחרדים, זה מקובל אם ביבי אומר וזה שומר לו על הקואליציה? אתה בכלל יכול לדמיין מצב שאתה חושב שביבי דואג לתחת של עצמו על חשבון המדינה או שזה סיטואציה שלא קיימת מבחינתך?
אסביר יותר, אני לא חושב שלמישהו (למעט החרדים), כולל אני יש דיעה של 'חרדים צריכים לקבל פטור גורף משירות'.
העניין פה הוא העימות והתזמון. אני חושב שהיועמ"ש כופה על הימין להתעמת עם החרדים עימות שהימין לא רוצה להתעמת איתם.
היועמ"ש מנצלת את התזמון (מלחמה, עומס הלוחמים והמתים) כדי לגרום לימין 'להיכנס' בחרדים, במקום להיכנס במי שבאמת צריך, הלוא הם ראשי הצבא.
לא הגיוני לטעמי שהצבא אומר 'אין לנו מספיק חיילים'. הרי זה שקר במצח נחושה. תגידו את האמת. 'אין לנו מספיק לוחמים'.
לגבי השאלות,
לא חושב שעניין שלי אם ישלשו את תקציבי החרדים או לא (אשר בלי קשר אני חושב שזה נורא לקרוא להם בשם הזה. רוב התקציבים מיועדים לכלל האוכלוסיה). מדובר באילוצים קואליציונים גרידה. וגם אם אני לא מסכים איתם, מבחינתי זה 'התפשרויות'. כמו עוד הרבה תקציבים אחרים.
לגבי האנטי ביבי, אני מתעלם משנאה יוקדת. אני רוצה להאמין שהדיעות שלי הם מעבר לכן או לא לבן אדם אחד. מצטער.
בקיצור, הטענה שלך זהה לחלוטין לזו של הליכודניק השני שהגיב פה (הפלאש).
כל עוד 100% מהחילונים לא מתגייסים לשירות קרבי אין מה לעסוק בגיוס של החרדים.
בדיוק כמו אצלו גם לך יש ביקורת על הצבא ועל החילונים עם "תרבות הפטורים" וכו אבל אתה לא מוציא מפיך אפילו מילת ביקורת אחת על החרדים (20% ממחזור הגיוס שלא מוכנים להתגייס כשמילואימניקים קורסים מהנטל).
ולמה בעצם שתעביר ביקורת? הרי המציאות האובייקטיבית לא באמת מעניינת כל עוד אפשר לזרוק לחלל האוויר כמה דברים שנשמעים סמי הגיוניים ולהמנע מ"קרבות מיותרים בין הליכוד לחרדים".
יש לי המון ביקורת על הממסד והציבור החרדי. כמו שיש לי על הערבים, השמאלנים, האשכנזים, האתיופים וכו' וכו'.
אני פשוט לא רואה בעניין עניין תהומי שאמור לגרום לי לעזוב את כל ענייני המלחמה ולהתעסק עכשיו בלגייס את עולם הישיבות שאינו רוצה להתגייס.
מבחינתי, שווה ערך ללמה אני לא מתעסק עכשיו בלגייס את תושבי אום אל פאחם.
אני (אולי בניגוד להרבה מאוד אנשים) מכיר את החברה החרדית על בוריה ויודע מאיפה היא מגיעה.
החברה החרדית ברובה כיום נשלטת ע"י נרטיב של המיעוט. לטעמי, מה שגרם לחברה החרדית לסטות לנרטיב הזה הוא השמאל.
בכל מקרה, הנרטיב אומר שהיישוב הישן היה פה לפני המדינה, ואין לו עניין עם מדינה חילונית.
הם חיים באשליה ש'מישהו' הוציא אותם מהמצב 'הנפלא' שהיה פה בשנות ה20' של המאה הקודמת, ואותו מישהו גם מחויב להחזיר אותם לשם.
כמובן, אינני מסכים (לא על הדיעה ולא על העובדות המסולפות). אבל אני לא חושב שהיום זה העת להתווכח איתם על זה, ובטח לא בצורה כזו.
לצורך העניין, אני מאמין שהממשלה צריכה להביא פתרון כולל לשוויון זכויות במדינת ישראל (שכולל שירות כזה או אחר לכלל האוכלוסיה [חרדים,מוסלמים וכו']). אבל ברשימת משימותיה, זה איפה שהוא במקום טוב באמצע. לאחר המלחמה.
הרשימה שאני כן יכול לחשוב עליה (לפי עדיפות):
א. הדחת היועמ"ש
ב. רפורמה משפטית
ג. ניצחון מוחלט על חיזבאללה ועזה
ד. הסכמי אברהם
ה. הפלת המשטר האיראני / זניחת תוכנית הגרעין
ו. ניצול הממשל האמריקאי למהלכים פוליטיים הרי גורל
ז. רפורמה בכוחות הבטחון (גנרלים, חלקים בשב"כ)
ח. בניית החברה העתידית (תוכנית שוויון זכויות, גיוס חרדים ומוסלמים, הכרה במיעוט הדרוזי ועוד) למען איחוד מחדש ובנייה של הזהות החדשה
ט. בניין כח צבאי
י. התמודדות עם הבידול הבינלאומי
כ. התמודדות עם בעיות הכלכלה / לחצים פוליטיים (הפרטות, כספים קואליציונים, ביטול משרדים וכו')
מודה (ואולי אפשר לזהות את זה מהרשימה) שבזמן האחרון זזתי קצת ימינה ממרכז הליכוד הקלאסי. אני חושב שאני לא לבד.