רק מעדכן שהחלטתי סופית לשנות מסלול השקעה ושבוע הבא אני מעדכן אותם להעביר ממניות פאסיבי למניות רגיל.
לא רוצה לשלם אקסטרא 1% בדמי ניהול רק בשביל הזכות להשתתף בהשקעה פאסיבית.
אני מעדיף לחיות עם הסיכון של ההשקעה האקטיבית, עד כמה שאפשר לקרוא לזה אקטיבי אצל המוסדיים, על פני להתחיל כל שנה במינוס 1%.
כשיממשו יום אחד מסלול פאסיבי כמו שצריך אני אחזור אליו.
בין היתר אני גם לא רוצה להיות שייך למסלול שמנהל 2.5 מיליון ש"ח (נכון ליולי 2016)
מקור. לשם השוואה מסלול המניות המנוהל מנהל 48 מיליון ש"ח.
מעדיף להיות שייך למסלול שניתן לעשות לו בנצ'מארק מול מסלולים מקבילים בחברות אחרות, לא בגלל שמעניין אותי לבדוק את הביצועים של מנהלי ההשקעות אלא בגלל שמסלול שבוחן אותם מבטיח שהם לכל הפחות ישתדלו להוזיל עלויות פנימיות.
למסלול הפאסיבי אין מקבילה אצל האחרות, בטח לא בהרכב השרירותי הזה של שליש ת"א וחלוקה כלשהיא בין השאר.
ועובדה שהוא מומש באמצעות תעודות סל יקרות, אם זה בגלל ניגודי אינטרסים \ הזנחה \ כל סיבה אחרת שלא תהיה.
מה מונע מהם פשוט לקנות איזה VT ולהציג בוודאות ביצועים יותר טובים?