צריך קצת יעוץ לגבי לימודים. שווה עדיין ללמוד מדמ"ח היום, בהינתן מצב השוק היום והתפתחות ה-AI?

[yahud]

בשביל מישהו שירשום לכלי הבינה מה בדיוק הוא צריך, ישראל מאבדת חלק גדול מהיתרון שלה - את אותן הנחיות אפשר לתת מהודו או אוקראינה בעשירית מחיר ממה שעולה עובד ישראלי.

להערכתי, ממש לא מופרך שנתחיל לראות צמצום משמעותי במרכזי הפיתוח בישראל (כן, אני מכיר את כל הטענות על חוסר התועלת והקושי בעבודה מול עובדים הודים), בעיקר במשרות ג׳וניור (שלאחר מכן תקרין גם על משרות בכירות יותר).

אולי תוכל לעשות המרה להוראת מתמטיקה, מדמח וכו

בדיוק. מי שחושב שמתכנת הודי שווה ערך למתכנת ישראלי פשוט לא נמצא בתעשייה.
אנשים שגדלו בסביבות שונות ועם ערכים וכישורים שונים ותרבות שונה. לווא דווקא רמת השכלה או IQ זה מה שמדובר עליו.
המודל הישראלי עדיין מצליח יותר כרגע.

 

[האזרח הקטן]

בדיוק. מי שחושב שמתכנת הודי שווה ערך למתכנת ישראלי פשוט לא נמצא בתעשייה.

אני לא טענתי שמתכנת הודי שווה ערך למתכנת ישראלי.

אנשים שגדלו בסביבות שונות ועם ערכים וכישורים שונים ותרבות שונה. לווא דווקא רמת השכלה או IQ זה מה שמדובר עליו.
המודל הישראלי עדיין מצליח יותר כרגע.

כרגע, כן. בעתיד, אני לא בטוח.

 

[שלומו]

אתה מכיר בוגר מדמ"ח שיודע לכתוב אלגוריתמים למחשב קוואנטי?

כן. הוא למד את זה אחר כך...
גם ai יוכל להעתיק אלגוריתמים למחשב קוונטי שפירסמו.
מזל שאני בתחום שאין בו הרבה תיעוד מעשי באינטרנט.

 

[Zorg]

אתה מכיר בוגר מדמ"ח שיודע לכתוב אלגוריתמים למחשב קוואנטי?

אני מכיר כאלה שיכולים ללמוד ולהמציא. התואר מלמד ללמוד ולחשוב בצורה מסוימת כולל בסיס להמשך. תכנות אפשר ללמוד בקורס של חודש.

AI לא יוכל לעשות את זה, ללא אלגוריתמים קיימים ללמוד מהם.

 

[optimum]

אני מכיר כאלה שיכולים ללמוד ולהמציא. התואר מלמד ללמוד ולחשוב בצורה מסוימת כולל בסיס להמשך. תכנות אפשר ללמוד בקורס של חודש.

AI לא יוכל לעשות את זה, ללא אלגוריתמים קיימים ללמוד מהם.

אתה נופל פה להטיית השרדות: בוגרי תארים נראים לך חכמים יותר מבוגרי מכללות/קורסים כי התואר עושה יופי של עבודה בסינון מועמדים, ולא כי הוא באמת משפר משהו בצורת החשיבה של מי שנכנס אליו.

התואר מלמד אותך צורת חשיבה שנדרשת למחקר אקדמי. זה חשוב למי שממשיך לקריירה אקדמית, אבל מי שלא מתכנן להמשיך לתארים מתקדמים יוצא עם הרבה ידע לא רלוונטי ומקבל מעט מאוד בסיס לתכנות בתעשיה (שאפשר באותה מידה לקבל בקורס מקצועי של 3-6 חודש). התואר אפילו נוטה לקבע אנשים על דרכי פתרון-בעיות ספציפיות שלימדו אותם בתואר והוא לא באמת מלמד אותם לחשוב מחוץ לקופסה.
לכן כל זמן שאין קורס ליבה במחשוב קוונטי בתואר ראשון באוניברסיטאות, אז בוגרי מדמ"ח פשוט לומדים את התחום מהאינטרנט כמו כולם, ואין להם איזשהם יכולות קליטה נעלות יותר מאחרים.

 

[Zorg]

אתה נופל פה להטיית השרדות: בוגרי תארים נראים לך חכמים יותר מבוגרי מכללות/קורסים כי התואר עושה יופי של עבודה בסינון מועמדים, ולא כי הוא באמת משפר משהו בצורת החשיבה של מי שנכנס אליו.

התואר מלמד אותך צורת חשיבה שנדרשת למחקר אקדמי. זה חשוב למי שממשיך לקריירה אקדמית, אבל מי שלא מתכנן להמשיך לתארים מתקדמים יוצא עם הרבה ידע לא רלוונטי ומקבל מעט מאוד בסיס לתכנות בתעשיה (שאפשר באותה מידה לקבל בקורס מקצועי של 3-6 חודש). התואר אפילו נוטה לקבע אנשים על דרכי פתרון-בעיות ספציפיות שלימדו אותם בתואר והוא לא באמת מלמד אותם לחשוב מחוץ לקופסה.
לכן כל זמן שאין קורס ליבה במחשוב קוונטי בתואר ראשון באוניברסיטאות, אז בוגרי מדמ"ח פשוט לומדים את התחום מהאינטרנט כמו כולם, ואין להם איזשהם יכולות קליטה נעלות יותר מאחרים.

אני לא חושב לרגע שבוגרי אוניברסיטה חכמים יותר או מוכשרים יותר מבוגרי מכללות למשל.

זה שרוב בוגרי מדמ״ח הם בעצם תכנתים, לדעתי זה פיספוס גדול. כדי להיות תכנת לא צריך תואר אוניברסיטאי. הבעיה לדעתי היא שוק העבודה שדורש למשל תואר במדמ״ח עבור משרת גוניור כמו, תכנת פרונט אנד מתחיל. שכנראה את כל המשימות שלה איזה בוט יוכל לעשות בעתיד הקרוב.

אבל בנושא כמו מיחשוב קוונטי ונושאים מתקדמים אחרים שנלמדים בתארים מתקדמים, יש לבוגרי אוניברסיטה יתרון. קל להם יותר להתקבל לתואר מתקדם כזה מבוגרי מכללה עקב כך שצורת הלימודים באוניברסיטה מכוונת לשם.

לא בגלל שהם מוכשרים יותר או טובים יותר אלא בגלל שאוניברסיטאות מכשירות אותם כך ומי שמקבל אותם לתארים הללו סומך על ההכשרה הזו.

 

[InvestingNoob]

1. תואר מהיכן ?
אם לא מאוניברסיטה רצינית, אל תטרח.

המחשבה הזו שייכת להיסטוריה.
מכיר לא מעט בוגרי מכללות טובות שלא עברו ב8200 והצליחו להכנס לסטארטפים וחברות טובות..

2. בוגר מדמ״ח הוא לא תכנת.
זה נכון שרוב העבודה היא בתכנות, אבל, ופה האבל הגדול בוגר מדמ״ח ועדיף תואר משולב למשל עם מתמטיקה או פיזיקה. יכול להתפתח להרבה מעבר לתכנות. אתה מכיר למשל AI שיודע לכתוב אלגוריתמים למחשב קוואנטי ?

 

[koko85]

כן, דווקא בגלל הai יצטרכו יותר מתכנתים שיצרו מוצרים שהai שולט עליהם בעשרות השנים הבאות

מה שכן לשים לב ששוק ההיי טק לא פשוט במיוחד בהתחלה לג'וניורים ... השוק הגיע למצב שאתה צריך להבין על בוריו את עולם הפיתוח ולכן הטובים ביותר מתקבלים בקלות יחסית כמו לפני 10 שנים לעומת טובים ובינונים שזה יכול לקחת תקופה

 

[Zorg]

המחשבה הזו שייכת להיסטוריה.
מכיר לא מעט בוגרי מכללות טובות שלא עברו ב8200 והצליחו להכנס לסטארטפים וחברות טובות..

לדעתי הפוך. זו המחשבה השלטת היום.

לגוניור היום יקח קרוב לשנה ולפחות כמה חודשים למצוא עבודה, ואנחנו מדברים על גוניור. יש עשרות מועמדים על כל משרת גוניור. זה כולל אנשים עם שנה-שנתיים נסיון. בדרך כלל הניפוי הראשוני הוא בוגר אוניברסיטה או לא. לא שאני חושב שזה טוב, אבל זה המצב.

למשרות לא גוניור עם נסיון, זה אכן כבר לא משנה מהיכן הגעת אלא מה עשית.

 

[SolidState]

אכן. לא רק שזה חשוב להיות בוגר אוניברסיטה, זה עלול להיות קריטי.
זה לא אומר שאין בוגרי מכללה מוצלחים או אפילו אוטו-דידקטיים, אבל הם המיעוט שלא מעיד על הכלל.
ובכל אופן למעסיקים אין את הפריבילגיה לבזבז זמן על לנסות למצוא כל מיני יהלומים שלא למדו באוניברסיטאות המובילות. לרוב יש להם מסננים חזקים ומספיק מועמדים מאוניברסיטאות בכדי שהם לא יצטרכו להוריד את הרף.

כתבה מהשבוע בדה מרקר:

כל חברות ההייטק המובילות מעסיקות בוגרים של שלוש אוניברסיטאות

ניתוח נתונים על כ-8,400 בוגרים שגויסו לתפקידים טכנולוגיים בחברות הייטק מובילות מראה כי הטכניון, אוניברסיטת בן־גוריון ואוניברסיטת תל אביב מובילים בהכשרת כוח אדם טכנולוגי לענף ■ כמעט 95% ממשרות הסטודנט מאוישות על ידי תלמידי אוניברסיטאות

www.themarker.com

ניתוח נתונים על כ-8,400 בוגרים שגויסו לתפקידים טכנולוגיים בחברות הייטק מובילות מראה כי הטכניון, אוניברסיטת בן־גוריון ואוניברסיטת תל אביב מובילים בהכשרת כוח אדם טכנולוגי לענף ■ כמעט 95% ממשרות הסטודנט מאוישות על ידי תלמידי אוניברסיטאות

 

[InvestingNoob]

מה הנתונים שם לגבי המכללות המובילות?
(אין לי מנוי)

 

[InvestingNoob]

טוב, בדקתי חלק. זה לא כל כך מדוייק, כי להבנתי לא מדובר שם על מקצועות טכניים כמו מתכנת ומעלה, אז לא ברור מה זה בודק חוץ מ"הייטק" כמושג ערטילאי.

והחברות שבהן מועסקים מאוניברסיטאות אבל לא ממכללות הן סהכ 4~.

 

[alx128]

כסטודנט לכלכלה - יש המון המון בוגרי כלכלה בתואר ראשון שרק מעטים מהם ממשיכים לתואר שני. הרוב מסיימים את התואר ולא מסתכלים לעצמו. התואר הראשון יכול להיות מועיל בתנאי שמשלבים אותו עם לימודי מנע"ס או חשבונאות, פחות כשלעצמו.
אפשרות אחרת היא להמשיך לתואר שני בכלכלה, לאמיצים בלבד שזה בא להם בקלות ובאופן אינטואיטיבי.
בכל מקרה, רק בקורסי בחירה ספציפיים (מימון למשל) עוסקים בשוק ההון או במדינות ספציפיות. רוב קורסי החובה הם כלליים מאוד, מפשטים את הכלכלה למודל קל לעיכול ורק מכינים את הקרקע להתמקדות בהמשך.
רוב הזדמנויות התעסוקה לסטודנטים או לבוגרי התואר הראשון יהיו כנראה בשירות המדינה, אם זה בנק ישראל, משרד האוצר או גופי פיקוח.

בקשר לכלכלה - באמת הרוב מוחלט עובד בשירות המדינה? כמה מהמשרות לבוגרים הם בשוק הפרטי להערכתך הגסה? כי ראיתי לא מעט מודעות דרושים לכלכלנים לחברות שלא בשירות המדינה (כמובן שזה לא אומר יותר מדי כי אני לא יודע כמה בוגרים מתחרים על כל משרה כזאת).

ועוד משהו, מה דעתך על תואר כלכלה דו-חוגי עם מדמ"ח מהאוניברסיטה העברית? יש תפקידים יותר ספציפיים/טובים שאפשר להגיע אליהם מהשילוב והמוסד הזה, בקלות יחסית?

תודה.

 

[Count Olaf]

בקשר לכלכלה - באמת הרוב מוחלט עובד בשירות המדינה?

אולי לא המוחלט, אבל בהחלט הרוב, לפחות במשרות הסטודנט שזמינות במהלך הלימודים ומיד אחריו. יכול להיות שיש פה הטייה מסוימת כי כאמור האוניברסיטה העברית בירושלים נהנית מקירבה למשרדי ממשלה כמו האוצר והכלכלה ולבנק ישראל - מה שאין ליד *כל* אוניברסיטה או מכללה אחרות. חלקן אני מניח מספיק קרובות לקריית הממשלה המקומית, נניח אוניברסיטת ת"א.

 

[Count Olaf]

ועוד משהו, מה דעתך על תואר כלכלה דו-חוגי עם מדמ"ח מהאוניברסיטה העברית? יש תפקידים יותר ספציפיים/טובים שאפשר להגיע אליהם מהשילוב והמוסד הזה, בקלות יחסית?

אתה שואל לגבי העברית ולכן צריך לציין פרט לוגיסטי חשוב - יהיה קשה ללמוד את השילוב הזה וגם לעבוד במהלך התואר מהסיבה הפשוטה שכל אחד מהחוגים הוא בקמפוס אחר בקצה השני של העיר. אבל יש הרבה סטודנטים שבוחרים שילובים כאלה.
לעצם העניין - כן, אני בטוח שזה פותח יותר דלתות, אבל אני אישית לא יודע איזה. אותן משרות שהזכרתי קודם באמת לא קשורות למדמ"ח, וכל התכנות-לצורך-סטטיסטיקה כבר נכלל בחוג לכלכלה.

בכלכלה לומדים על תופעה שנקראת Signalling - איתותים מצד בעלי אינפורמציה אל חסרי אינפורמציה, שמטרתם להוכיח את איכות המאותת. הדוגמה הקלאסית היא תמיד סטודנטים (בעלי ידע על הכישורים של עצמם) ש"מאותתים" למעסיקים (שלא מכירים אותם) על היכולות שלהם, דרך תואר אקדמי - בהנחה שהתואר עצמו לא תורם כלום לכישורים, אלא רק מהווה מבחן יכולות. אז, בהחלט יכול להיות שבכל משרה לכלכלנים, השילוב עם מדמ"ח יהיה מספיק מרשים בעיני מעסיקים כדי לבחור במועמד הזה, גם אם אין שום קשר לתוכן העבודה.

 

[alx128]

אתה שואל לגבי העברית ולכן צריך לציין פרט לוגיסטי חשוב - יהיה קשה ללמוד את השילוב הזה וגם לעבוד במהלך התואר מהסיבה הפשוטה שכל אחד מהחוגים הוא בקמפוס אחר בקצה השני של העיר. אבל יש הרבה סטודנטים שבוחרים שילובים כאלה.
לעצם העניין - כן, אני בטוח שזה פותח יותר דלתות, אבל אני אישית לא יודע איזה. אותן משרות שהזכרתי קודם באמת לא קשורות למדמ"ח, וכל התכנות-לצורך-סטטיסטיקה כבר נכלל בחוג לכלכלה.

בכלכלה לומדים על תופעה שנקראת Signalling - איתותים מצד בעלי אינפורמציה אל חסרי אינפורמציה, שמטרתם להוכיח את איכות המאותת. הדוגמה הקלאסית היא תמיד סטודנטים (בעלי ידע על הכישורים של עצמם) ש"מאותתים" למעסיקים (שלא מכירים אותם) על היכולות שלהם, דרך תואר אקדמי - בהנחה שהתואר עצמו לא תורם כלום לכישורים, אלא רק מהווה מבחן יכולות. אז, בהחלט יכול להיות שבכל משרה לכלכלנים, השילוב עם מדמ"ח יהיה מספיק מרשים בעיני מעסיקים כדי לבחור במועמד הזה, גם אם אין שום קשר לתוכן העבודה.

תודה שוב על התגובה המפורטת

בבירור שני מסתבר שלא אוכל להתקבל לכלכלה-מדמח ממילא, אז אני מתאר לעצמי שהאופציה הבאה הכי טובה היא כלכלה-סטטיסטיקה ומדעי הנתונים.
תוכל בכל זאת להגיד לי בקצרה אילו אפשרויות תעסוקה/שכר אפשר להגיע איתם מהתואר והפקולטה הזאת, בהינתן שאני מעדיף לא לעבוד במשרה קלאסית של כלכלן חוקר במשרד ציבורי כזה או אחר?

שמעתי שאפשר להיות דאטא אנליסט שזה די נחמד, אבל אני מתאר לעצמי שמרוב המקצוע ההוא רווי, הוא שמור בעיקר לבוגרי מדמ"ח מאוניברסיטאות.

ושאלה אחרונה - אתה חושב שהנתוני שכר האלו לבוגרי כלכלה מהעברית הם הגיוניים? https://avodata.labor.gov.il/Academic/400/101