שתי גבות לירקן
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 12/4/17
- הודעות
- 80
- דירוג
- 104
שלום לחברי הפורום היקרים,
כמו לא מעט מהמבקרים הקבועים כאן, גם אני "תיקנתי את דרכיי" בהשראת הפוסטים המאלפים (תודה לך, דורין) והדיונים המחכימים בפורומים, ושמתי לי למטרה לפרוש מעבודה בהקדם האפשרי (ויפה שעה אחת קודם...).
קיצורו של דבר, לאחר מאמצים ניכרים (ועזרה מסויימת מצד המשפחה) הגעתי לבעלות על דירה קטנה באחת מערי המרכז, אותה ניתן להשכיר בסביבות ה-2800 ש"ח, שהם כ-655 יורו בערך.
עכשיו, בעוד שבארצנו הקטנה והיקרה סכום זה אינו מאפשר מחיה הולמת (ויסלחו לי מראש אלו הסבורים אחרת), "מחקר" קצר העלה כי הוא בהחלט אמור לאפשר מחיה סבירה ביוון, בעיר חוף נעימה (רק על מנת לסבר את האוזן, ניתן לשכור דירת חדר סבירה למדי בפחות מ-150 יורו).
זה המקום לציין שאני בעל דרכון אירופאי, רווק בן 30+ ואינני מתכנן להקים משפחה בעתיד הנראה לעין (אם כי לא פוסל זאת על הסף).
נשאלת השאלה לחברי הפורום היקרים - מדוע לא, בעצם?
לפני שתענו: החסרונות ברורים לי - הגירה אינה צעד פשוט ואינני מקל ראש בכך (קשיי שפה, תרבות, ריחוק מהמשפחה, התאקלמות חברתית וכו'). ברור לי גם שפרישה בשלב כזה עלולה להערים קשיים על הקמת משפחה, אם וכאשר ארצה בכך.
מאידך- אני עדיין יחסית צעיר ואוכל להתאקלם במקום חדש, מעולם לא הייתה לי בעיה להעסיק את עצמי לבד ולמצוא תחומי עניין (כלומר כנראה אדע איך "למלא" את היום שלי), יוון נמצאת במרחק טיסה קצרה (וזולה) מישראל וכמובן - אוכל לפרוש סוף כל סוף מחיי המשרד המשמימים.
אפשרות אחרת ופחות קיצונית : חצי-פרישה פה בארץ. כלומר, ירידה למשרה חלקית שתספיק לי למימון הוצאות המחיה.
החיסרון (מעבר להמשך עבודה) - אני בספק אם אצליח למצוא משרה חלקית ראויה, כלומר כזו שלא תגרום לי לספור את הדקות עד לסוף המשמרת.
מה דעתכם?
תודה מראש
כמו לא מעט מהמבקרים הקבועים כאן, גם אני "תיקנתי את דרכיי" בהשראת הפוסטים המאלפים (תודה לך, דורין) והדיונים המחכימים בפורומים, ושמתי לי למטרה לפרוש מעבודה בהקדם האפשרי (ויפה שעה אחת קודם...).
קיצורו של דבר, לאחר מאמצים ניכרים (ועזרה מסויימת מצד המשפחה) הגעתי לבעלות על דירה קטנה באחת מערי המרכז, אותה ניתן להשכיר בסביבות ה-2800 ש"ח, שהם כ-655 יורו בערך.
עכשיו, בעוד שבארצנו הקטנה והיקרה סכום זה אינו מאפשר מחיה הולמת (ויסלחו לי מראש אלו הסבורים אחרת), "מחקר" קצר העלה כי הוא בהחלט אמור לאפשר מחיה סבירה ביוון, בעיר חוף נעימה (רק על מנת לסבר את האוזן, ניתן לשכור דירת חדר סבירה למדי בפחות מ-150 יורו).
זה המקום לציין שאני בעל דרכון אירופאי, רווק בן 30+ ואינני מתכנן להקים משפחה בעתיד הנראה לעין (אם כי לא פוסל זאת על הסף).
נשאלת השאלה לחברי הפורום היקרים - מדוע לא, בעצם?
לפני שתענו: החסרונות ברורים לי - הגירה אינה צעד פשוט ואינני מקל ראש בכך (קשיי שפה, תרבות, ריחוק מהמשפחה, התאקלמות חברתית וכו'). ברור לי גם שפרישה בשלב כזה עלולה להערים קשיים על הקמת משפחה, אם וכאשר ארצה בכך.
מאידך- אני עדיין יחסית צעיר ואוכל להתאקלם במקום חדש, מעולם לא הייתה לי בעיה להעסיק את עצמי לבד ולמצוא תחומי עניין (כלומר כנראה אדע איך "למלא" את היום שלי), יוון נמצאת במרחק טיסה קצרה (וזולה) מישראל וכמובן - אוכל לפרוש סוף כל סוף מחיי המשרד המשמימים.
אפשרות אחרת ופחות קיצונית : חצי-פרישה פה בארץ. כלומר, ירידה למשרה חלקית שתספיק לי למימון הוצאות המחיה.
החיסרון (מעבר להמשך עבודה) - אני בספק אם אצליח למצוא משרה חלקית ראויה, כלומר כזו שלא תגרום לי לספור את הדקות עד לסוף המשמרת.
מה דעתכם?
תודה מראש
נערך לאחרונה ב: