השקעות .Vs זוגיות.
בכל מדריך או בלוג על השקעות כדרך לעצמאות כלכלית, נכתב על מחוייבות זוגית לתהליך, אם כי לטעמי לא בהדגשה הנדרשת אלא כ "עוד פיסקה שצריך לציין".
אני מניח שחלק גדול מהחברים כאן מכיר את הנושא:
אחד מבני הזוג נכנס לעניין, מבין שיש דרך, מבין שעליו לתכנן מפת דרכים פיננסית (תחנות) ולבצע מהלכים בהתאם ולבחון השקעות שמתאימות לו כדי להתקדם, בעוד בן הזוג השני ברוב המקרים, בגלל חוסר ידע/דעות קדומות/חשש טבעי מהפסד או הונאה, לא מתכנס לאותה מטרה ואף מתנגד, או שבמקרה הטוב מסכים להשקעות היותר "נוחות" כמו קופות גמל להשקעה אבל לא להשקעות נוספות שזרות לו.
במקרה שלי לגופו של עניין, בת הזוג שלי היא רוצה להגשים את חלום הדירה, לא מוכנה לשמוע על השקעות אחרות שיתנו לנו מקפצה יותר רצינית בעוד מספר שנים, וגם לא ממש מאמינה בעצמאות כלכלית. מרוב שניסיתי להסביר לה את זה היא כבר פיתחה לזה אנטי.
יש לנו דירה להשקעה שקנינו בתחילת דרכנו, יש תשואה יציבה (4%) אך הדירה לא מניבה, כלומר ערכה לא יעלה משמעותית (אחוזים בודדים אם בכלל). מעבר לכך אנו מושקעים באפיקי שוק ההון הסטנדרטיים קרי קופ"ג להשקעה וקרנות השתלמות. באופן כללי מצבנו סביר פלוס, אך רכישת דירה באזור טוב תכריח אותנו לקחת משכנתא של כ- 1-1.2 מליון ש"ח (כמובן לאחר שנשאיר סכום כסף ככרית ביטחון).
למען הסר ספק, אנו נוכל לעמוד בהחזרי המשכנתא, שתהיה לפחות ל- 15-20 שנה, אך אני מודע לזה שעם הכסף הפנוי שיש לנו היום אפשר לעשות הרבה יותר מאשר אם נרכוש דירה לעצמנו ברמת המחירים הקיימת. המחלוקת שלי עם אשתי בנושא מונעת מאתנו להתקדם לפה או לפה.
אני מבין שאני לא אוכל להשיג מה שאני רוצה כשיש לי בן זוג שלא מסכים איתי אך מצד שני אין לי מושג איזה פשרה אחרת אני יכול להשיג כדי להמשיך הלאה והמצב הזה מעיק עליי מאוד אך בסופו של דבר אי אפשר לתת לכסף לנצח את הזוגיות.
מישהו רוצה להאיר פה מניסיונו האישי איך מתנהלים במצב כזה? איזה פשרה ניתן להשיג פה?
בכל מדריך או בלוג על השקעות כדרך לעצמאות כלכלית, נכתב על מחוייבות זוגית לתהליך, אם כי לטעמי לא בהדגשה הנדרשת אלא כ "עוד פיסקה שצריך לציין".
אני מניח שחלק גדול מהחברים כאן מכיר את הנושא:
אחד מבני הזוג נכנס לעניין, מבין שיש דרך, מבין שעליו לתכנן מפת דרכים פיננסית (תחנות) ולבצע מהלכים בהתאם ולבחון השקעות שמתאימות לו כדי להתקדם, בעוד בן הזוג השני ברוב המקרים, בגלל חוסר ידע/דעות קדומות/חשש טבעי מהפסד או הונאה, לא מתכנס לאותה מטרה ואף מתנגד, או שבמקרה הטוב מסכים להשקעות היותר "נוחות" כמו קופות גמל להשקעה אבל לא להשקעות נוספות שזרות לו.
במקרה שלי לגופו של עניין, בת הזוג שלי היא רוצה להגשים את חלום הדירה, לא מוכנה לשמוע על השקעות אחרות שיתנו לנו מקפצה יותר רצינית בעוד מספר שנים, וגם לא ממש מאמינה בעצמאות כלכלית. מרוב שניסיתי להסביר לה את זה היא כבר פיתחה לזה אנטי.
יש לנו דירה להשקעה שקנינו בתחילת דרכנו, יש תשואה יציבה (4%) אך הדירה לא מניבה, כלומר ערכה לא יעלה משמעותית (אחוזים בודדים אם בכלל). מעבר לכך אנו מושקעים באפיקי שוק ההון הסטנדרטיים קרי קופ"ג להשקעה וקרנות השתלמות. באופן כללי מצבנו סביר פלוס, אך רכישת דירה באזור טוב תכריח אותנו לקחת משכנתא של כ- 1-1.2 מליון ש"ח (כמובן לאחר שנשאיר סכום כסף ככרית ביטחון).
למען הסר ספק, אנו נוכל לעמוד בהחזרי המשכנתא, שתהיה לפחות ל- 15-20 שנה, אך אני מודע לזה שעם הכסף הפנוי שיש לנו היום אפשר לעשות הרבה יותר מאשר אם נרכוש דירה לעצמנו ברמת המחירים הקיימת. המחלוקת שלי עם אשתי בנושא מונעת מאתנו להתקדם לפה או לפה.
אני מבין שאני לא אוכל להשיג מה שאני רוצה כשיש לי בן זוג שלא מסכים איתי אך מצד שני אין לי מושג איזה פשרה אחרת אני יכול להשיג כדי להמשיך הלאה והמצב הזה מעיק עליי מאוד אך בסופו של דבר אי אפשר לתת לכסף לנצח את הזוגיות.
מישהו רוצה להאיר פה מניסיונו האישי איך מתנהלים במצב כזה? איזה פשרה ניתן להשיג פה?