אני לא ביביסט, חס וחלילה, אבל תראו איזה פלא—בניגוד לאנשי השמאל, אני מסוגל לשמוע גם דעות אחרות בלי לקבל התקף חרדה. כן, ברור שביבי אחראי למחדל, אבל בשונה מהפקידים שאמורים פשוט לעשות את העבודה שלהם בלי קשר לבחירות, הוא לפחות יעמוד מול הציבור בבחירות הקרובות. ואיפה כל שאר האחראים? הרי יש פה מערכת שלמה שאיכזבה, ובינתיים התפטרו רק שלושה קודקודים בכירים. איזה נס.
אבל זה בסדר, בקרוב יהיו בחירות, והציבור יחליט. ומה יקרה אז? טוב, זה כבר ברור: השמאל שוב יסרב לקבל את החלטת הציבור, כי הרי איך ייתכן שההמון הבור והטיפש לא מצביע כמו שהנאורים והחכמים הנכונים רוצים? אין ספק, דמוקרטיה זה מעולה—אבל רק כשאתם מנצחים, נכון?
אתה אומר שהוא בעצם סוג של רהיט ממש יקר? מעניין, תמיד תהיתי איך זה מרגיש להיות כיסא מנהלים עם משכורת. 17 שנה של חימום כיסא זה חתיכת הישג—כנראה שהבעיה היא לא בו, אלא בבוחרים שלו, שהם הרי בורים ומטומטמים וממשיכים להשאיר אותו שם. וזה תורת השמאל על רגל אחת, לא לקבל את החלטת העם.
אולי בעצם זה ניסוי פילוסופי: כמה זמן אדם יכול לשבת ללא תועלת לפני שהמציאות תכריח את כולם להודות שהוא חלק מהנוף? אבל היי, לפחות הוא עקבי. התעלם מכל מה שאמרו לו אז, מתעלם גם עכשיו, ולך תדע—אולי בעוד 17 שנה יגלו שהוא בכלל היה מיצג אומנות מודרנית על בירוקרטיה וכוחנות ריקה.