יודע, ולדעתי שינוי חוק יסוד צריך הרבה יותר מ רוב אקראי - לדעתי 70 חכים
ופיסקת התגברות - 80
ואתה לא קולט את האבסורד?
הרי פסקת התגברות משמעותה התגברות על חוק היסוד. למה שהיא תצטרך רוב גדול יותר מחוק היסוד עצמו?
מלבד זאת, במצב שאתה מציע, אם יהיו 70 ח"כים שרוצים חוק מסוים, הם ידחפו את הסעיפים הרלוונטיים לחוק היסוד עצמו, הם לא באמת ישכנעו עוד 10.
מעניין. מה ההבדל בין חוק יסוד חופש העיסוק שבו אין לך עמדה מגובשת, לבין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שבו יש לך עמדה נחרצת ש61 זה לא מספיק?
אני משתדל לענות על שאלות רלוונטיות במידה שיש לי תשובה רלוונטית.
אם יש שאלות שהתעלמתי מהן, וחשוב לך לקבל את תשובתי, אשמח שתשאל שוב.
אפשרות לביקורת של בית המשפט על חוקים (חוץ מבבריטניה)
דווקא בבריטניה יש אפשרות לביקורת של בית המשפט.
פשוט הוא מחזיר את החוקים לפרלמנט שידון בהם שוב, ולא מבטל אותם.
שהנשופטים שלהם מחדשים חידושים (בזהירות ולפעמים לא) ושהם מפעילים ביקורת שיפוטית על החוק, רק כשזה נוגע למה שנוח להם זה אסור.
זה שציבור מסוים יודע שבמערכת אחרת יש כללים אחרים, לא אומר שהוא צריך לקבל אוטומטית כללים כאלו על כל מערכת.
ההשלכה ממערכות לא דמוקרטיות למערכות דמוקרטיות אינה רלוונטית.
גם אתה לא רוצה שהמחוקקים והשופטים יהיו אותם אנשים. אתה רק רוצה ביקורת שיפוטית על החוקים. מה זה עוזר שיש אנשים שבמערכת לא דמוקרטית מאמינים בשיטות לא דמוקרטיות? איך זה חשוב לדיון במשהו?
אני בעד דמוקרטיה והפרדת רשויות
הפרדת.רשויות כוללת אפשרות לביקורת של בית המשפט על חוקים (חוץ מבבריטניה) והפרדה בין הרשות המחוקקת המבצעת והשופט. שמירה על שילטון הרוב עם שמירת זכויות אזרח ואדם.
זה שלקחת ערך אחד - זכויות אדם ואזרח, והצבת רק אותו מעל שלטון הרוב, זו דעה פוליטית. גם הערכים האלו כמעט תמיד מתנגשים בתוך עצמם, כי זכויות של אדם אחד סותרות לא פעם זכויות של אדם אחר.
אם תסתכל היום על מתמסכן מצוי, תגלה שיש זכויות אדם רבות. למשל הזכות לא להרגיש מקופח (בלי קשר לקיפוח אובייקטיבי). העדפה של זכויות כאלו בלי לתת להן מסגרת מצומצמת מאוד, יכולה בקלות להוביל אותנו לקומוניזם.
במצבים רבים בחיים יש התנגשות בין זכויות ולרוע המזל מקובל הדמוקרטיות מערביות שבית המשפט מחליט ומאזן.
ולא משאירים את ההחלטה לרצון המחוקק בלבד
אתה טועה. בכל הדמוקרטיות המערביות (כולל ישראל), ברוב המוחלט של המצבים שבהן יש התנגשות בין זכויות, המחוקק הוא זה שקובע מה יהיה האיזון.
כל חקיקת המיסוי למשל היא איזון בין זכויות. כי לנכה יש זכות לחיות בכבוד, ולי יש זכות קניין על הכסף שלי (לדוגמה). המחוקק מגדיר מה יהיה האיזון בפועל בין הזכויות האלו.
המקומות שבהם בית המשפט מתערב, הם רק מקומות שיש הפרה משמעותית של צד אחד של הזכויות.
כמו כן, השאלה בין בית משפט אקטיביסטי לבין בית משפט שמרן קיימת בהרבה מדינות בעולם, והיא שאלה פוליטית. אבל בישראל משווים את מי שתומך בבית משפט שמרן למי שתומך ב"קץ הדמוקרטיה". זה מגוחך.
אגב, במקומות שבית המשפט מתערב כל כך, הוא הופך להרבה יותר פוליטי. בארה"ב זה מגיע למצב ששופטים אשכרה מנהלים מסע בחירות.
אתה מעוניין להגיע למצב דומה בישראל?
הטענה שבגלל שאתה אחרי 70 שנה לא. רוצה מהמסורת החוקתית
אני בעיקר לא מרוצה מה25-30 שנה האחרונות.
נובע מרצון פוליטי קצר טווח בשל הימניות שלך ולא עקב עמדה עם עומק תאורתי.
העמדה שלי נובעת מכך שאני רואה את המצב הקיים כשבור, ואני מצפה שהוא יתוקן. אני רואה את בית המשפט כמקדם רק ערכים של צד אחד של המפה הפוליטית, ערכים פרוגרסיביים.
אני לא רוצה בהכרח לשבור הכול, אני מעדיף משהו שבנוי קצת אחרת.
דוגמה שגם אתה תתחבר (אני מעריך) לזה שהמצב שבור:
אתה אוהב את זה שפוליטיקאים מאשימים שופטים במקום לעשות?
ככלל, יש הרבה שינויים שאני חושב שהם חשובים. לא כולם קשורים למערכת המשפט. ספיציפית לנושאים האלו אני רואה יותר היתכנות פוליטית.
רוב השינויים שאני חושב שנדרשים הם קשורים למשילות, אבל לא בהכרח של הפוליטיקאים, אלא של העם. אני למשל חושב שצריך יותר השפעה של הציבור על מי יהיו נציגיו בכנסת, ולא רק בחירה במפלגות (יכול להיות ממומש על ידי שילוב של מרכיב אזורי בבחירות או על ידי פריימריז פתוחים) שנבחרות על סמך נושא בודד לרוב (כמעט תמיד מדיני-בטחוני). אני גם חושב שלנבחרי הציבור צריך להיות יותר כח מול הפקידים הכפופים להם.
אני מעדיף שתהיה יותר השפעה לציבור, כדי שתהיה יותר אחריות לציבור. אני רוצה שאם תקום פה ממשלה סוציאליסטית חס וחלילה, היא תוכל להעלות מיסים עד רמה שהעם יזכור את זה, ופשוט לא יבחר בה יותר לעולם (בתקווה). אני רוצה שאם תקום פה ממשלה ימנית, היא תוכל לממש את המדיניות שלה, ולא תאשים את בג"צ או את ההסתדרות כל הזמן. אני מעריך שהשפעה יותר ישירה של הציבור על מדיניות הממשלה, שמשפיעה שוב על הציבור, תעזור לאנשים לגבש עמדות במגוון נושאים, וללחוץ על נציגי הציבור לממש את העמדות.
אני לא חושב שאתה לא מבין את זה,
כנראה שהרצון להתווכח ולנצח עם חצי טיעונים והסברים קלושים חזק ממך.
תודה על האבחנה, ד"ר.
חצי טיעונים והסברים קלושים
אם תתייחס לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, יהיה ברור מאליו איפה יש הסברים קלושים וחצאי טיעונים. לא תצטרך לתייג לטיעונים שלי כינויים, זה יצוף מעצמו.