למיטב זיכרוני על רקע ההתנתקות, אריאל שרון הקים את מפלגת קדימה והיו בחירות. בשלב זה כל האנשים האלו היו באופוזיציה או שפוטרו מהקואליציה מיד לאחר ההצבעה.
זכרונך שגוי.
ההצבעה הנ"ל קרתה בפברואר 2005.
הקמת קדימה קרתה בנובמבר 2005.
אגב, באמצע, באוגוסט, קרתה ההתנתקות.
כל האנשים שציינתי, לא רק היו בקואליציה, אלא גם חלק ממפלגת השלטון....
אין כזה מושג "פוטרו מהקואליציה".
ראש הממשלה לא יכול לפטר חבר כנסת מלהיות חבר כנסת. הוא נבחר לשם מטעם הציבור.
אכן, אחרי ההצבעה הנ"ל פוטרו כמה שרים מהממשלה, אבל רוב הקואליציה אינם שרים, ורוב אלו שהתנגדו לא היו שרים, ונשארו לא שרים, ולא השתנה כלום.
אני לא בטוח עד כמה הדוגמה עם ההתנתקות מתאימה
יש עוד מלא דוגמאות.
בקדנציה האחרונה הצביעו חלק מחברי ישראל ביתנו, גם בזמן שהיו בקואליציה, נגד הצעות שונות של הקואליציה. חוק המרכולים היה אחד מהם.
גם מספר פעמים היו חברי כנסת מכולנו שעשו בעיות ולא הסכימו להצביע על כל מיני דברים עם הקואליציה. נראה לי שרחל עזריה היא אחת מהם.
הייתה תקופה שדודי אמסלם ואברהם נגוסה ממפלגת הליכוד עשו שביתה ולא הצביעו עם הקואליציה. זמן רב אחרי ששביתתם הסתיימה, דודי אמסלם מונה בעצמו ליו"ר הקואליציה.
הייתה גם תקופה שיהודה גליק עשה שביתה דומה ולא הצביע עם הקואליציה.
כל זה בקדנציה האחרונה. זה ממש לא נדיר.
כלומר ההסתברות שיהיה צדיק בסדום שיצביע נגד האינטרס של עצמו (כלומר השלטון יגביל את עצמו) הוא זניח (ההיסטוריה בכל אותם מדינות שציינתי מלמדת שזה לא קורה)
ראה, מול עיניהם של רוב חברי הכנסת, עומדות שתי מטרות חשובות:
1. לקדם את האג'נדה שהם נבחרו עבורה והם מאמינים בה
2. להיבחר שוב
כשיוצא מהלך לחוק כלשהו, יש עליו שיח בתקשורת, האופוזיציה מתנגדת, הקואליציה בעד, הציבור מקשיב ומביע את דעתו. חברי הכנסת מקשיבים, ומוודאים שכדאי להם להצביע בעד.
כיום יש הרבה מאוד אנשים שבוכים באולפנים שניטל מהם חופש הביטוי, מעניין שהם יכולים לומר את זה באולפני החדשות....
אני סומך גם על חברי הכנסת, וגם על הציבור בישראל, שמבין מהי דמוקרטיה, ומאמין בה, שהוא לא יעביר חוקים שימוססו אותה.
היום חסרה משילות, גם לנבחרי הציבור, וכתוצאה מכך גם לציבור. צריך שתהיה יותר משילות, כדי שדברים יוכלו לזוז פה.
בכל אופן, חברי כנסת יגבילו את השלטון, ולו בגלל שזה משתלם להם, גם כי חלק משמעותי מחברי הקואליציה אינם בשלטון, אלא ברשות המחוקקת, וגם כי אם הציבור לא אוהב את זה, הוא לא יבחר בהם פעם הבאה.
הבעיה היא שחוק יסוד חדש נוגד חוק יסוד שקיים, בשונה מארה"ב (שם כמעט בלתי אפשרי לשנות את החוקה), בארץ מספיק רוב רגיל של 61 ח"כ בכדי לחוקק חוק יסוד.
נכון. מהלך של כינון חוקה בארץ לא התבצע, אלא נעשה במחטף, ולכן כך זה נראה.
היום מנסים לעשות מחטף לצד השני.
אחד מהשינויים שאני חושב שצריך לעשות הוא להוסיף בית עליון של הפרלמנט הישראלי, שנציגיו נבחרים לתקופות ארוכות יותר, ואולי בשיטה אחרת, ושינויים משמעותיים יצטרכו לעבור גם בו.
כאן למעשה חזרנו לנקודת ההתחלה, כיצד ניתן להגביל את הכוח השלטוני שמצד אחד יאפשר משילות אך מצד שני יאפשר איזונים ובלמים?
זו שאלה טובה. אני חושב שקשה לצערי לקיים שיח מכובד בנושא. כעת המטוטלת חזק בצד אחד, אז מושכים בכל הכח לצד השני. אולי כשהמטוטלת תזוז קצת יהיה קל יותר, לא יודע. אני בעד למשוך אותה כעת לצד השני, כי קריטי לי שיזוז משהו.
איילת שקד רצתה להסדיר חלק מזה ב"חוק יסוד: החקיקה" כך שפסקת ההתגברות תהיה חלק ממנו, ולא סתם תעמוד בעצמה. היא לא הצליחה/הספיקה לעשות את זה, כיום היא לא בכנסת או בממשלה. יכול להיות שהיא תחזור, ויכול להיות שיעשו את זה אחרים. לא יודע.
אשמח להסבר על ההבדל בין ריבית נומינלית לריבית מתואמת?
אני לא יודע מה זה ריבית מתואמת...
בלי קשר לדיון הזה, צריך כאן פורום בסגנון של "שאלות פיננסיות שהתביישתם לשאול".
זה נראה לי דיי קיים ב"פינת המשקיעים"......
