סגירת כסף לילדים - חלוקה שווה

[קפיטליסט מרושע]

נשמע לי שהפתרון הכי טוב הוא להיות סודי לחלוטין (לא לספר לילדים בכלל על ההשקעה), ואז כאשר מחליטים לספר להם, להיות שקוף לחלוטין:
"משנת X השקענו עבורכם כסף, כרגע יש בקרן Y וכל מי שרוצה למשוך מוזמן לעשות את זה ויקבל את חלקו המלא, או שיבחר להשאיר את הכסף שימשיך לגדול וימשוך אותו בשלב מאוחר יותר"
אפשר אפילו לעדכן אותם פעם בכמה חודשים על הסטטוס והשווי הנוכחי
ככה אין מקום לריבים, כל ילד מחליט בעצמו אם, מתי וכמה למשוך, והכל שקוף

אפשר כמובן להתנות משיכה בגיל מסויים או תנאים אחרים, אבל להמשיך עם השקיפות המלאה

 

[אורי ג.]

בגלל הפרשי גיל או סיבה לא קשורה לזה?

אין קשר.
אם יצא לי ילד פושע? לא יקבל
אם יגדל ילד פזרן שלא יודע להתנהל עם כסף? יקבל אבל אח שלו ינהל. אולי דירות עם הערות אזהרה.
אם ילד אחד יעשה אקזיט ויהיה עשיר גדול והאח השני יחליט להיות נהג משאית?
אם ילד אחד יביא 5 ילדים והשני יהיה אל הורי?
אם אחד רוצה ללמוד רפואה בארה"ב והשני מספיק לו תואר בפילוסופיה פה בארץ?

בקיצור כשאגיע לגשר אעבור אותו, אני דוגל במתן לפי צורך ולפי תמריצים.

 

[ש.ב.]

מסכים. הבעיה בהורשה לא שווה שברגע שנשבר העיקרון כל אחד יביא לדיון התחשבנות היסטורית ואין לזה סוף.
עדיף לשמור על שוויון בין ילדים, אבל אם יש נסיבות שמצדיקות סטיה מכך, עדיף בעיני לתת בחיים לפי העדפת נותן המתנה ולהוריש לילדים סכום זהה לכל אחד.
ואף על פי כן, לא תמיד זה אפשרי, ובמובן הזה בהחלט מרבה נכסים מרבה דאגות, גם בירושה.

יש הרבה נושאים רגשיים בחלוקת כסף לילדים.
דבר אחד לדעתי די ברור - כשעוזרים לילדים כמתנה בעודי בחיים, נראה לי הרבה יותר חשוב לשמור על שוויון ושקיפות.
יכאב לי הרבה יותר אם בחיי אראה סכסוכים בין הילדים שנובעים מחלוקת כסף שהענקתי שנתפסת לא שוויונית.
לכן אני מנסה להגיע לכלל מוגדר היטב. כל ילד כשיבקש עזרה יקבל, עם הסבר על המנגנון שאקבע ולמה.
השאלה כאן היא איזה מנגנון יהיה קרוב יותר להגדרה שוויונית.

 

[ש.ב.]

נשמע לי שהפתרון הכי טוב הוא להיות סודי לחלוטין (לא לספר לילדים בכלל על ההשקעה), ואז כאשר מחליטים לספר להם, להיות שקוף לחלוטין:
"משנת X השקענו עבורכם כסף, כרגע יש בקרן Y וכל מי שרוצה למשוך מוזמן לעשות את זה ויקבל את חלקו המלא, או שיבחר להשאיר את הכסף שימשיך לגדול וימשוך אותו בשלב מאוחר יותר"
אפשר אפילו לעדכן אותם פעם בכמה חודשים על הסטטוס והשווי הנוכחי
ככה אין מקום לריבים, כל ילד מחליט בעצמו אם, מתי וכמה למשוך, והכל שקוף

אפשר כמובן להתנות משיכה בגיל מסויים או תנאים אחרים, אבל להמשיך עם השקיפות המלאה

זה קרוב לוודאי דומה למה שמתגבש אצלי. ההבדל הוא שיש הפרשי גילאים. כשהגדול ימשוך כסף לקנות דירה לקטן יהיו עוד הרבה שנים עד שיתגייס... כך שאין לו את הבחירה הזו. השאלה איך לנטרל חוסר שוויון שנובע מהפרשי השנים.
ההנחה היא שהכסף מיועד לדיור ולכן הציע כאן מישהו להצמיד מרגע המשיכה הראשון למדד הדיור ולבצע התחשבנות בכל משיכה של ילד נוסף (עודפים לחלק, וחוסרים להשלים ממני למשל).
לא בטוח עדיין איך אבנה את המנגנון לזה...

 

[קפיטליסט מרושע]

כשהגדול ימשוך כסף לקנות דירה לקטן יהיו עוד הרבה שנים עד שיתגייס... כך שאין לו את הבחירה הזו. השאלה איך לנטרל חוסר שוויון שנובע מהפרשי השנים

זה נכון שלקטן אין את הבחירה, אבל לגדול יש: הוא יכול לא למשוך ולצבור ריבית מחוץ לשוק ההון.
כל עוד אתה מעביר את הבחירה לילד, ועוזר לו לקבל את הבחירה המושכלת ביותר, עם כל הידע והנתונים הזמינים, אבל משאיר את הבחירה להיות הבחירה שלו, אני לא חושב שיש מקום לויכוחים. אולי אחד הילדים יהיה מבואס מהתוצאות, אבל התוצאה תהיה הבחירה שלו.
באופן כללי אני מאמין בלתת לילדים לבחור בעצמם, ולהיות אחראיים על הבחירה שלהם. מצד שני, הילד הגדול ביותר שלי בן 9, אז בוא נגיד שזה לא שהוא עומד לקנות דירה בקרוב.

 

[גרהם]

זה נכון שלקטן אין את הבחירה, אבל לגדול יש: הוא יכול לא למשוך ולצבור ריבית מחוץ לשוק ההון.
כל עוד אתה מעביר את הבחירה לילד, ועוזר לו לקבל את הבחירה המושכלת ביותר, עם כל הידע והנתונים הזמינים, אבל משאיר את הבחירה להיות הבחירה שלו, אני לא חושב שיש מקום לויכוחים. אולי אחד הילדים יהיה מבואס מהתוצאות, אבל התוצאה תהיה הבחירה שלו.
באופן כללי אני מאמין בלתת לילדים לבחור בעצמם, ולהיות אחראיים על הבחירה שלהם. מצד שני, הילד הגדול ביותר שלי בן 9, אז בוא נגיד שזה לא שהוא עומד לקנות דירה בקרוב.

תמיד יש בחירה לא לצרוך.
אבל בשורה התחתונה יש משמעות כספית להחלטה לצרוך מאוחר יותר. זו בדיוק הסיבה שהריבית הריאלית בהלוואות היא חיובית.

 

[גרהם]

דבר אחד לדעתי די ברור - כשעוזרים לילדים כמתנה בעודי בחיים, נראה לי הרבה יותר חשוב לשמור על שוויון ושקיפות.

נכון, אבל במידה.
שוויון ושקיפות מוחלטים עלולים לעודד קטנוניות.
החיים לצד ילדים בוגרים הם ארוכים והנסיבות משתנות. ילדיי יידעו שקיים שוויון ותהיה גם שקיפות לגבי הסיוע בסכומים גדולים, אבל לא קיימת זכות לאף אחד שעל כל שקל שניתן לאחיו בגלל צורך או רצון של ההורה, הוא יקבל במקביל סכום זהה.

 

[ש.ב.]

זה נכון שלקטן אין את הבחירה, אבל לגדול יש: הוא יכול לא למשוך ולצבור ריבית מחוץ לשוק ההון.
כל עוד אתה מעביר את הבחירה לילד, ועוזר לו לקבל את הבחירה המושכלת ביותר, עם כל הידע והנתונים הזמינים, אבל משאיר את הבחירה להיות הבחירה שלו, אני לא חושב שיש מקום לויכוחים. אולי אחד הילדים יהיה מבואס מהתוצאות, אבל התוצאה תהיה הבחירה שלו.
באופן כללי אני מאמין בלתת לילדים לבחור בעצמם, ולהיות אחראיים על הבחירה שלהם. מצד שני, הילד הגדול ביותר שלי בן 9, אז בוא נגיד שזה לא שהוא עומד לקנות דירה בקרוב.

אתה צודק שלא רצוי לעשות ניהול מיקרו לאף אחד ורצוי שיקבלו החלטות שלהם. הגדולה היא לא הבעיה גם - הבעיה בשלושת הבאים אחריה...
אז בהחלט כעצתך אשאיר להם את הבחירה אם למשוך או לא.
תוך כדי שיחה הבנתי בעצם שמרגע שיש משיכה - ואני מצמיד כנראה למדד תשומות בניה או מחירי דיור כלשהוא, המשמעות היא שמרגע שהגדולה משכה - הרווח של האחרים נקבע כצמוד לאותו מדד. כל רווח עודף יחולק גם למי שמשך. מצד שני, הם מוגנים מהפסד יחסי לאותו מדד (שאותו אשלים מבחוץ).

 

[בת העמק]

אני דוגל במתן לפי צורך

בזה אני איתך.

נראה לי הרבה יותר חשוב לשמור על שוויון ושקיפות.

השיוויון חשוב לדעתי בהורשה, מניסיון חיים ומה שראיתי אצל אחרים.
שקיפות היא דבר חשוב מאד בעיניי באופן כללי בחיי משפחה, ולא רק בנושא כלכלי.
נתינת כסף במהלך החיים היא פועל יוצא גם של צרכים בפועל ולאו דווקא תיכנונים מראש.

ההנחה היא שהכסף מיועד לדיור

דעתי היא לא להתנות את הכסף בשימוש לדיור דווקא.
בפורום הזה יש הרבה אנשים שבוחרים לא להחזיק כסף בקירות אלא בתיק השקעות עצמאי. אולי גם מישהו מילדיך יבחר כך?

 

[קפיצת הדרך]

אצלי העזרה (שלנו כהורים) מתחלקת לשני סעיפים עיקריים. לימודים ודיור.
בשני המקרים ההתייחסות שלי היא למטרה ופחות לכמה כסף זה עולה.
לדוגמא - בלימודים: בעיקרון אנחנו מממנים לכל ילד מחיה (הוצאות הכרחיות)+מגורים+שכר לימוד עבור תואר ראשון.
אם התואר לוקח ארבע שנים ולא שלוש או אם הילד צריך ללמוד במרכז (היכן שהדיור יקר יותר) ולא באזור זול יותר זה לא משנה את המטרה. ולכן בהחלט ייתכן שילד אחד יקבל יותר מילד אחר.
לגבי דיור גם כאן המטרה היא החשובה - הון ראשוני לדיור (הסכום לא נקבע סופית כי כרגע הכסף מושקע בצורה מאוד אגרסיבית ולכן מאוד מאוד עלה. באותה מידה הוא גם יכול לרדת ולכן לא קבענו עדיין את הסכום שנוכל להתכוונן אליו). כאשר נגיע לגשר המטרה תהיה לעזור באחוז מסוים לרמת דיור מסוימת. מרגע שהאחוז הזה ייקבע, המטרה שלנו היא שנוכל לאפשר גם לאחים הון ראשוני באותו אחוז (לאותה רמה דיור פחות או יותר).

 

[outsider]

שני הסנטים שלי:
אני הפקדתי\מפקיד סכום קבוע שצמוד למדד מהלידה ועד גיל 21 לכל אחד מהילדים, ומשקיע אותו באותה קרן סל זולה שצמודה למדד רחב. כך שאני השקעתי בכל ילד את אותו הסכום ריאלית, וביצעתי את אותה השקעה. למרות שהסכום שיתקבל בסוף ריאלית יהיה שונה בהתאם לתנאי השוק באותה תקופה, ולנסיבות האישיות בזמן הפדיון.

 

[בת העמק]

כך שאני השקעתי בכל ילד את אותו הסכום ריאלית

כלומר, נקודת ההתחלה שווה ולא נקודת הסיום. שיטה טובה בהגיון, מעניין איך הילדים יתפסו את זה בבוא יומם לקבל את הכסף.
להערכתי, כדאי לשוחח איתם על זה בגיל המתאים ולהסביר את הרציונאל (בתוך חלק משיחות חינוך פיננסי).

 

[albert yaron]

הפוסט מעלה שאלה טובה, שקשה לפתור טכנית.
במיוחד אם מדובר על מטרה מסויימת (רכישת דירה לדוגמא) ואז הצמדה למדד לא בהכרח תשקף את שינוי המחיר של הפריט הספציפי הזה.
כמו כן, צריך לדעת להסביר לילדים את ההגיון מאחורי ההשקעה.
ממה שכתבו מעלי נראה שהפתרון הכי הגיוני הוא השקעה לכל הצאצאים במועד מסויים סכום קבוע אבסלוטית.
כל אחד ימשוך במועד אחר סכום אחר, אך בגלל שינויי מחירים והתייקרויות שונות, יתכן וריאלית הסכום יהיה דומה (נניח שליש דירת 4 חדרים בהוד השרון) ובנוסף יהיה ניתן להסביר לילדים את ההגיון.
במידה וניתן, מציע לקבוע שיעור תמיכה היאפשר לך גמישות כלכלית לאחר מכן לבצע התאמות במידה ויהיו שינויים משמעותיים. לדוגמא רצית לממן שני שלישים של דירה X, אבל אולי עדיף להחליט שמממנים חצי, כי אתה מרגיש יותר בטוח שזו תמיכה שתוכל להעניק לכלל הילדים בסבירות של כמעט 100%.

 

[ש.ב.]

הפוסט מעלה שאלה טובה, שקשה לפתור טכנית.
במיוחד אם מדובר על מטרה מסויימת (רכישת דירה לדוגמא) ואז הצמדה למדד לא בהכרח תשקף את שינוי המחיר של הפריט הספציפי הזה.
כמו כן, צריך לדעת להסביר לילדים את ההגיון מאחורי ההשקעה.
ממה שכתבו מעלי נראה שהפתרון הכי הגיוני הוא השקעה לכל הצאצאים במועד מסויים סכום קבוע אבסלוטית.
כל אחד ימשוך במועד אחר סכום אחר, אך בגלל שינויי מחירים והתייקרויות שונות, יתכן וריאלית הסכום יהיה דומה (נניח שליש דירת 4 חדרים בהוד השרון) ובנוסף יהיה ניתן להסביר לילדים את ההגיון.
במידה וניתן, מציע לקבוע שיעור תמיכה היאפשר לך גמישות כלכלית לאחר מכן לבצע התאמות במידה ויהיו שינויים משמעותיים. לדוגמא רצית לממן שני שלישים של דירה X, אבל אולי עדיף להחליט שמממנים חצי, כי אתה מרגיש יותר בטוח שזו תמיכה שתוכל להעניק לכלל הילדים בסבירות של כמעט 100%.

אני אכן מתכנס לרעיון דומה.
סוגר סכום שמיועד לכל הילדים (בתיק השקעות מנוהל כנראה).
כל ילד ביומו ימשוך רבע.
מרגע המשיכה הראשון אתנהל אל מול מדד מחירי הדיור - ובכל משיכה נוספת של ילד אחר אבצע התאמה. לעתים ההתאמה תהיה לתת לילד\ים שמשכו כבר השלמה (אם התיק עשה יותר ממדד מחירי הדיור - מעדיף את האופציה הזו מאשר לתת לילד המושך פחות, בכל מקרה תלוי סכום ויכולת שלי באותה נקודת זמן) ולעתים לתת לילד שמושך כרגע השלמה (אם מדד מחירי הדיור עשה יותר מהתיק).
הקונספט פשוט וקל להסביר (כיוון שמטרת הכסף צבועה לדיור) ולא קשה לחשב השלמות אם דרוש.

 

[קפיטליסט מרושע]

רעיון נוסף שלאחרונה שמעתי עליו:
אח בכור (בבגרותו) קנה דירה. הוריו בחרו, במקום להעביר לו סכום כלשהו, לשלם חלק מהמשכנתא החודשית, למשך שנים רבות.
מאותה נקודה העבירו במשך כל חודש את אותו סכום לכל הילדים (למרות שרק הבכור קנה דירה).

אני לא אומר שזה רעיון טוב במיוחד, אבל זה משהו מקורי שנחשפתי אליו בדיוק בזמן לשרשור הזה

 

[בת העמק]

אני לא אומר שזה רעיון טוב במיוחד

בהנחה שמקורות הכסף הם לא בלתי מוגבלים, אני חושבת שזאת דרך ממש לא טובה.
מחר ילד אחר יבקש עזרה בתשלומי הגן, ואז הם יעבירו גם לאחרים את הסכום החודשי הזה. מחרתיים ילד שלישי יצטרך פסיכולוג ויבקש עזרה...

 

[קפיטליסט מרושע]

נראה לי שלא הייתי ברור..

הילד הבכור ביקש עזרה מההורים עם התשלום עבור הדירה. לצורך העניין יש להם 2 ילדים.
ההורים החליטו מאותו רגע להפקיד בחשבון של כל אחד מהילדים, לצורך הדוגמה, 3,000 ש"ח, כל חודש.
כלומר הם "נעלו" את עצמם להתחייבות ארוכת טווח לעזור לכל הילדים בצורה שווה.
הילדים יכולים לעשות עם הכסף מה שהם רוצים. הבכור כמובן רואה את הכסף בתור תשלום על המשכנתא. אחיו לעומת זאת יכול להשתמש בכסף לתשלומי גן ו\או פסיכולוג. הכסף שלהם.
פשוט במקום לשלם bulk sum חד פעמי - החליטו מסיבותיהם להעביר תשלומים חודשיים.

כאמור, לא מנסה להגן על הרעיון הזה, הוא פשוט חשיבה מחוץ לקופסה. אולי זה יתאים לחלק מהקוראים בפורום. ואולי גם לא

 

[ש.ב.]

רעיון נוסף שלאחרונה שמעתי עליו:
אח בכור (בבגרותו) קנה דירה. הוריו בחרו, במקום להעביר לו סכום כלשהו, לשלם חלק מהמשכנתא החודשית, למשך שנים רבות.
מאותה נקודה העבירו במשך כל חודש את אותו סכום לכל הילדים (למרות שרק הבכור קנה דירה).

אני לא אומר שזה רעיון טוב במיוחד, אבל זה משהו מקורי שנחשפתי אליו בדיוק בזמן לשרשור הזה

האמת שזה רעיון מאוד מענין שבעצם מבטיח חלוקה שוויונית כיוון שניתן לפתוח עם הילדים האחרים קרן מוצמדת למחירי הדיור... ואם הם קטנים מדי אז אוכל לפתוח בשבילם. באופן הזה אין צורך בהתחשבנות עתידית.
במקרה שלי אני יכול פשוט לסגור את הסכום שאני מייעד לזה עכשיו, וברגע שמתחילים בתשלומי משכנתא אני יודע בדיוק לכמה תשלומים אוכל לעזור במינימום....

רעיון מענין - תודה!

 

[קפיצת הדרך]

ההורים החליטו מאותו רגע להפקיד בחשבון של כל אחד מהילדים, לצורך הדוגמה, 3,000 ש"ח, כל חודש.
כלומר הם "נעלו" את עצמם להתחייבות ארוכת טווח לעזור לכל הילדים בצורה שווה.
הילדים יכולים לעשות עם הכסף מה שהם רוצים. הבכור כמובן רואה את הכסף בתור תשלום על המשכנתא. אחיו לעומת זאת יכול להשתמש בכסף לתשלומי גן ו\או פסיכולוג. הכסף שלהם.

לא אוהבת את זה בכלל בכלל…
האחים האחרים יתרגלו להוציא את זה כחלק מההוצאות השוטפות שלהם, וזה מתכון לאינפלציה אישית שאפילו לא נשענת על ההכנסות של עצמם. רע מאוד.
גם את ההעברה החודשית לצורך תשלומי המשכנתא אני לא אוהבת. הקושי של הצעירים זה הון ראשוני נורמאלי, שנובע ממחירי הדיור המשוגעים (שזו אנומליה בארץ).
אין בעיה ואין שום צורך לעזור לזוג צעיר עם ההוצאה החודשית של המשכנתא (כל עוד הם לא קופצים מעל הפופיק וקונים דירה שמתאימה למידותיהם). להיפך, זו דרך טובה מאוד להתרגל לחסוך כל חודש דרך המשכנתא.

קרן מוצמדת למחירי הדיור

אין שום קרן כזו.
על מנת להצמיד את הסכום למדד מחירי הדיור אתה תצטרך לעקוב אחר מדד הזה, ולהוסיף כסף אם יהיה הפרש יחסית להשקעה שנבחרה.

 

[ש.ב.]

לא אוהבת את זה בכלל בכלל…
האחים האחרים יתרגלו להוציא את זה כחלק מההוצאות השוטפות שלהם, וזה מתכון לאינפלציה אישית שאפילו לא נשענת על ההכנסות של עצמם. רע מאוד.
גם את ההעברה החודשית לצורך תשלומי המשכנתא אני לא אוהבת. הקושי של הצעירים זה הון ראשוני נורמאלי, שנובע ממחירי הדיור המשוגעים (שזו אנומליה בארץ).
אין בעיה ואין שום צורך לעזור לזוג צעיר עם ההוצאה החודשית של המשכנתא (כל עוד הם לא קופצים מעל הפופיק וקונים דירה שמתאימה למידותיהם). להיפך, זו דרך טובה מאוד להתרגל לחסוך כל חודש דרך המשכנתא.


אין שום קרן כזו.
על מנת להצמיד את הסכום למדד מחירי הדיור אתה תצטרך לעקוב אחר מדד הזה, ולהוסיף כסף אם יהיה הפרש יחסית להשקעה שנבחרה.

תודה.
לגבי העברה זהה לאחים - אפשר לשים להם בחשבון שאינו שייך לשוטף ולהגדיר שמיועד לדיור (הון ראשוני, משכנתא או שכ"ד). בכל מקרה זה כנראה פחות אופטימלי וידרוש הצמדה למדד מחירי דיור בכל מקרה...
ד"א - אהבתי את הכנוי... והסרט השני מעולה לדעתי