זה שהשכר גבוה יותר לא אומר שנשאר יותר בסוף החודש.כאן אתה מוכיח את הטענות שלי. אם השכונה התיקרה, זה אומר שגם הקבלנים שבונים נדלן, וגם מי שמוכר דירה של סבתא שנפטרה, מרויח יותר. זה פעפוע.
ונכון שהאינפלציה בישראל מאז הקורונה נמוכה משאר העולם. אבל קח למשל את ענף המסעדות שהמחירים עלו בו בשנתיים האחרונות ב-20-50%. גם זה פעפוע.
אז הקבלנים והמסעדנים מרויחים יותר ואז מוציאים יותר. נסה עכשיו להזמין איש מקצוע לתיקון או שיפוץ קטן. לאו דוקא נדלן. המחירים עלו בעשרות אחוזים, אז גם הטכנאים והמשפצים מרויחים יותר. זה המשך הפעפוע.
בדוק טיסות שיוצאות מישראל. או חופשות בארץ. ענף המלונאות מרויח המון מאז הקורונה. במיוחד בארץ. או מי שקרוב לארץ: חושה בנואיבה עולה יותר מחדר מלון בשארם בגלל הקרבה אלינו. וטיסה לשארם עולה כמו טיסה לספרד או פורטוגל.
נכון, הפעפוע לא אחיד. יש ענפים שנהנים ממנו יותר. אבל הוא בהחלט קים. והמחירים כאן עולים במיוחד בענפים שלא משתקפים במדד.
בדר"כ אם למישהו יש הרבה כסף והוא רוצה שישאר לו ממנו הוא לא מחלק אותו, אחרת דיי מהר הוא יגמר לו אלא הוא יודע איפה לשים אותו כדי שהוא יעבוד.
במקרה הזה אין שום פעפוע אלא הוא משלם את המינימום שהוא נדרש לשלם לפי מחיר השוק עבור השירותים שנדרשים לו כדי להרוויח יותר.
אם תיאוריית הפעפוע נכונה איך אתה מסביר שחלוקת המשאבים הינה א-סימטרית ומעט מאוד אנשים מחזיקים ברוב ההון?
או שאתה טוען שזה כמו דיפוזיה והפעפוע הוא איטי עד לא מורגש עבור רוב האנשים ביחס לתופעות אחרות שהן הרבה יותר משמעותיות ברמת הפרט.
כמובן ברמת המדינה לאותה דיפוזיה יש משמעות אבל עבור הפרט היא זניחה.