קצת רקע: התחלתי תואר ראשון בתחום שלא הייתי בטוח לגביו ב100% ישר אחרי השחרור מהצבא עקב הצעה של ההורים. לא עבדתי לפני, ואחרי שנתיים של קורונה פספסתי את גל הגיוסים שהיה, מה שהוביל אותי למצב הבעייתי של בוגר תואר ללא ניסיון בכלל (הייתי במעט התמחויות ועוד רבע משרה שלא בתחום אז כנראה לא רלוונטי)
מאז תחילת המלחמה כמובן שאף אחד לא יעסיק אותי בלי ניסיון במה שקשור לתחום, שגרם לי להתפשר מאוד וללכת למשרת תמיכה טכנית (כל מה שעושים זה להחליף דיו ולתקן מסך) בראש של לעשות את זה זמנית
הסיבה שהלכתי למשרה הזאת הייתה באמת מצב של מלחמה שאי אפשר למצוא כלום, חוסר שגרה ולחץ מצד ההורים להרוויח כסף ולעשות משהו
יצא מצב שרק אחרי 4 שנים אני באמת מרגיש מה זה לעבוד במשרה מלאה בתפקיד שאתה שונא, מה שגרם לי לפגיעה באמון שלי עם עצמי ועם ההחלטות שעשיתי (בכל זאת, מהנדס לא צריך להגיע למצב הזה). היו לי לפחות שנתיים להתנסות ולצבור ניסיון ולהרגיש את השוק ופשוט לא עשיתי את זה
אחרי כל החפירה, בעיקרון אני בא להתייעץ אם עדיף לעזוב עבודה אחרי חודש שאתה עוד מתחיל ומלמדים אותך ולא ממש סומכים עלייך לגמרי, או למשוך את זה עוד כמה חודשים ורק אז לעזוב (אחרי שכבר לימדו אותך והשקיעו בך)
מאז תחילת המלחמה כמובן שאף אחד לא יעסיק אותי בלי ניסיון במה שקשור לתחום, שגרם לי להתפשר מאוד וללכת למשרת תמיכה טכנית (כל מה שעושים זה להחליף דיו ולתקן מסך) בראש של לעשות את זה זמנית
הסיבה שהלכתי למשרה הזאת הייתה באמת מצב של מלחמה שאי אפשר למצוא כלום, חוסר שגרה ולחץ מצד ההורים להרוויח כסף ולעשות משהו
יצא מצב שרק אחרי 4 שנים אני באמת מרגיש מה זה לעבוד במשרה מלאה בתפקיד שאתה שונא, מה שגרם לי לפגיעה באמון שלי עם עצמי ועם ההחלטות שעשיתי (בכל זאת, מהנדס לא צריך להגיע למצב הזה). היו לי לפחות שנתיים להתנסות ולצבור ניסיון ולהרגיש את השוק ופשוט לא עשיתי את זה
אחרי כל החפירה, בעיקרון אני בא להתייעץ אם עדיף לעזוב עבודה אחרי חודש שאתה עוד מתחיל ומלמדים אותך ולא ממש סומכים עלייך לגמרי, או למשוך את זה עוד כמה חודשים ורק אז לעזוב (אחרי שכבר לימדו אותך והשקיעו בך)