דוגמה נוספת:
רכיב שכר הדירה הוא רכיב שנוטה להיות האח הקטן והמוזנח של רכיב מחירי הדיור. יש לו משקל משמעותי ביותר במדד המחירים לצרכן הכללי והוא גם חשוב מאוד למחירי הדיור הכלליים כי הוא משליך על התשואה לקניה למשל.
אז בניגוד למחירי הדיור, שם הלמ"ס יכולה בעזרת רשות המסים לפחות לדגום את כל העסקאות שנעשו, במחירי השכירות - כיוון שאין מאגר ממשלתי ואין חובה של אזרח להגיש או לדווח אפילו על חוזה - אז הלמ"ס עושה את מה שהיא יכולה. ומה היא יכולה? לא הרבה. כפי שכבר הבנתם, מדובר בגוף ישן, חסר כוח אדם ואנכרוניסטי.
הוא מבצע מספר שאלונים (מי שעשה אותם מצטער שהוא עלה בהגרלה), כלומר "סקר". של כמה? מעולם הנתון הסודי הזה לא נאמר, זה כנראה כמה מאות בודדות, בהשוואה למאות אלפי בתי אב ששוכרים כרגע דירות.
מרחב טעות הדגימה? אסטרונומי. הרי שכירות זה משהו שהוא כל כך רגיש לעיר, שכונה, יש/אין ממ"ד, קומה, מרפסת, מצב הדירה וכו'. כל אלו כמובן לא משתקללים.
זה אומר שיכול להיות שבמדגם מסוים יש דירות יותר חדשות, ובאחר דירות שיכון. איך ממצעים אותה למספר סטטי אחד? רק אלוהים יודע.
האם שמעתם את ראש הלמ"ס יוצא בגלוי וקורא להקמת מאגר מידע לשוכרים? אני לא שמעתי. זו יוזמה שעולה ונופלת בגלל אינטרסנטים ומעלימי מס.
לפחות שהלמ"ס יתן איזה גילוי נאות כאן? נאדה...
בנוסף, יש הפרדה ב"מדד שינוי שכר דירה" בין החוזים החדשים והחוזים המתחדשים של דיירים קיימים. הפרדה שהיא בסך הכל הגיונית, כי הנחת העבודה של המדידה, הוא שבעל דירה בחוזה חדש, ירשה לעצמו לעלות מחיר יותר מאשר חוזה קיים. אממה, הלמ"ס לא לוקחים בחשבון את אורך החוזה. חוזים מתחדשים, יכולים להיות אחרי שנה, שנתיים ולפעמים גם יותר. חידוש חוזה אחרי שנתיים בו השכ"ד היה מעוגן, הוא שונה מחידוש של שנה (כי צריך לכאורה לייקר את חוזה השנתיים ביותר בגלל האינפלציה). הלמ"ס? התעלמות. זה כמובן יוצר התייקרות מלאכותית.
מעניין, שתמיד ה"טעויות" והבעיות המתודולוגיות הן לכיוון ההתייקרות ולא להיפך.