ומה האינפלציה שלך?

בישראל יש אינפלציה שלא חווינו שנים.

אם להאמין ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האינפלציה בישראל, כמשתקף בשינויים במדד המחירים לצרכן שפורסם היום, עומדת על 4.6%.

המשמעות היא שמחירי המוצרים והשירותים במשק, ומכאן גם יוקר המחייה, עלו, בממוצע, בקצב של יותר מ-4.6% בין מאי 2022 למאי 2023.

הנתון הזה, על פניו, משפיע כמעט על כל היבט בחיים הפיננסיים שלנו.

השכר שלכם עלה בפחות מ-4.6% במהלך התקופה? מבחינה ריאלית, שכרכם קוצץ.

הפיקדון שסגרתם בבנק הניב פחות מ-4.6%? מבחינה ריאלית, בעצם הפסדתם.

גיבשתם לעצמכם סכום יעד לפרישה מוקדמת, למשל באמצעות הסתמכות על כלל ה-300? מבחינה ריאלית, תצטרכו להתאים אותו מחדש כעת בתוספת הצמדה של 4.6% — וכך גם כל יעד פיננסי אחר לטווח ארוך.

זה לא אינטואיטיבי, משום שכולנו חשופים לאשליית הכסף: הנטייה האנושית למדוד עושר במונחים נומינליים (הסכום לפני התאמה לאינפלציה) ולא במונחים ריאליים (מה שהכסף הזה יכול לקנות בפועל).

לכן אינפלציה היא מין רוצח שקט: קשה להבחין בה גם כשהיא חותכת בכם אלף חתכים.

הפואנטה היא שאם המחירים עולים, הכסף שלנו צריך להדביק את קצב העלייה כדי לשמור על כוח הקנייה הריאלי שלו.

אם הכסף לא צומח כלל, או צומח לאט יותר (למשל כי סגרתם אותו בפיקדון שמניב, נניח, 4% בלבד), אז כוח הקנייה שלו נשחק. כך שגם אם הסכום האבסולוטי לא התכווץ או אפילו עלה מעט, אנחנו מפסידים מבחינה ריאלית (אחרי אינפלציה).

והכרסום דרמטי: בתרחיש מחמיר שבו אינפלציה של 4.6% תישאר איתנו לשנים רבות, כוח הקנייה הריאלי של הכסף ייחתך בחצי בחלוף כ-15 שנים בלבד.

בפשטות, זה אומר שאם תשאירו 1,000 ₪ בעו"ש שאינו צובר ריבית כלשהי, ב-2038 הכסף הזה יוכל לקנות  רק מה ש-500 שקלים קונים ב-2023.

ולדאבוננו, ישראלים מחזיקים בעו"ש יותר מ-520 מיליארד שקל.

כל זה מקנה לנתון הרשמי של הלמ"ס משקל די דרמטי, לא כן?

ובכן, זה מורכב.

האינפלציה שלי, האינפלציה שלך

זה נכון שהנתון הרשמי של הלמ"ס משפיע באופן ישיר על היבטים רבים במשק.

הוא קובע, למשל, את התשואה בפיקדונות ובאגרות חוב צמודות מדד; את החזרי המשכנתא במסלולים צמודי מדד; את תוספת היוקר עבור מי ששכרם או קצבתם צמודה למדד; את מדרגות מס הכנסה; דמי מזונות; פרמיות ביטוח; מנגנוני הצמדה בחוזים מסחריים; ואפילו את תוספת ההצמדה שתקבלו על החזר המס שלכם (**) (מי לא רוצה תשואה מובטחת של כמעט 9% — ריבית של 4% פלוס מדד?).

אלא שהנתון הרשמי משקף לכל היותר את השינוי במחירו של סל תצרוכת מסוים, שנבנה בהתאם להעדפותיו של "הצרכן הממוצע", בהסתמך על תוצאות סקר הוצאות משקי הבית מ-2021.

אלה המשקולות בסל הזה, נכון ל-2023:

עכשיו — אני מוכנה להתערב על מסרק לשפם-מצח שהמוצרים והשירותים שמרכיבים את סל התצרוכת הנ"ל שונים באופן דרמטי מהמוצרים והשירותים שמשק הבית הפרטי שלכם צורך.

קחו, למשל, גמלאי שמחזיק בבית בעלותו, ללא משכנתא, עם מצב רפואי מורכב. המשקולות בסל התצרוכת שלו יהיו שונות לחלוטין בהשוואה לסל "הממוצע".

להבדיל, זוג צעיר עם ארבעה ילדים יוציא הרבה יותר כסף על סעיף החינוך בהשוואה לממוצע.

כך שבעוד שנתון האינפלציה הרשמי יכול לתת לנו מושג כללי על רמת המחירים במשק, שיעור האינפלציה הפרטית שלכם קרוב לוודאי שונה לחלוטין, כפועל יוצא של התקציב של משק הבית שלכם.

נתון האינפלציה היחיד שרלוונטי להתנהלות הפיננסית שלכם – לתקציב, להכנסות, לחסכונות, להשקעות ולפרישה — היא האינפלציה האישית: השינוי במחירי הדברים שאתם מוציאים עליהם כסף באופן חוזר ונשנה.

אינפלציה היא יותר מממוצע לאומי שמחושב על-ידי סטטיסטיקאים ומשפיע על קובעי מדיניות.

למעשה, זהו הנתון הפיננסי האישי ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

לכל אדם, ולכל משק בית, יש שיעור אינפלציה שונה, כפונקציה של גיל, אזור מגורים, מצב בריאותי, מעמד אישי, צרכים, רצונות, הרכב תא משפחתי ושאר משתנים שפשוט אינם נלקחים בחשבון על ידי הלמ"ס.

זו גם הסיבה שכל כך הרבה אנשים לא מאמינים לנתון האינפלציה הרשמי: הוא כל כך שונה מחווית היומיום שלהם.

הבעיה היא שאף סטטיסטיקאי ממשלתי לא יחשב את שיעור האינפלציה האישית שלכם עבורכם.

המשימה הזו היא עליכם.

איך לחשב אינפלציה אישית?

יש כמה שיטות לחשב אינפלציה אישית. אף אחד מהן אינה מדויקת לחלוטין, אבל כל אחת תספק תמונה עדיפה על זו שמספק הנתון הרשמי של הלמ"ס

כדי לחלץ תובנות צריך נתונים. וכמו כל דבר שנוגע בתכנון פיננסי, נקודת המוצא היא ההוצאות שלכם. ללא תמונה טובה של תזרים המזומנים היוצא בלתי אפשרי לזקק תובנות לצורך התייעלות ותכנון עתידי.

סקר אקראי בטוויטר (כ-3,500 משיבים) העלה שכמעט מחצית מהעוקבים שלי לא מנהלים מעקב סדור אחרי הוצאות משק הבית. ואם זה המצב בקרב עוקבי הסולידית, אני חוששת שבאוכלוסיה הכללית המצב גרוע יותר. יש היום שפע של כלים שמאפשרים לעשות זאת, החל מגיליון אקסל פשוט וכלה באפליקציות אוטומטיות כמו מייפיננדה ורייזאפ (**), שחלקן אף מאפשרות לאחזור תנועות מהעבר.

לצורך הדיון, אניח שאתם מנהלים מעקב הוצאות שוטף ושיש לכם תמונה טובה של ההוצאות שלכם ב-24 החודשים האחרונים לפחות.

השיטה הבסיסית

החישוב הבסיסי ביותר משווה את השינוי בהוצאות מתקופה לתקופה.

לצורך כך, ניקח את ההוצאות מתקופה ב' ונחסיר אותן בהוצאות מתקופה א'. את התוצאה נחלק בהוצאות משנה א' ונכפול ב-100.

כך, לדוגמה, אם בין יוני 2021 ליוני 2022 הוצאתם 100,000 ₪, ואילו בין ביוני 2022 ליוני 2023, הוצאתם 110,000 ₪, אז האינפלציה האישית שלכם היא

(110,000-100,000) / 100,000 * 100 = 10%

כמו ישראלית טובה, אני מעדיפה להשתמש בנתונים חודשיים, ולכן אני מחלקת את ההוצאה השנתית ב-12 כדי לקבל את ההוצאה החודשית הממוצעת.

זו ההוצאה החודשית הממוצעת של משק הבית שלנו מאז 2020 (אז עברנו להתגורר יחד):

ייאמר מיד: בעיה אחת עם השיטה הזו היא שהוצאות גדולות וחד-פעמיות עלולות לעוות את הנתון (*).

מספיק שהייתם זקוקים לטיפול שורש, עברתם דירה או שנולד לכם ילד בשנה נתונה כדי ליצור תמונה מעוותת של האינפלציה האישית שלכם, שהרי לא כל השינוי מיוחס לעליית מחירים – יתכן שפשוט הגדלתם או הוספתם הוצאות (מרצון או שלא מרצון).

במקרה שלנו, ב-2021 הרחבנו את המשפחה, קנינו רכב גדול יותר, והיו לנו הוצאות גדולות וחד-פעמיות שקשורות בהתאמת הבית לתינוק. בנוסף, לקראת סוף 2022 התחלנו לשלם על גן ילדים,  מה שהגדיל את ההוצאה הממוצעת של משק הבית באופן משמעותי ב-2023.

לכן, בעת החישוב, כדאי להתעלם מהוצאות גדולות וארעיות כמו רכישת רכב, מוצרי חשמל ועוד, ולהתמקד בהוצאות חוזרות ונשנות.

בנוסף, חשוב להשוות תפוחים ותפוחים: אם ב-2023 נוספה קטגורית הוצאה חדשה, אין היגיון להשוות את אותה שנה לשנה שבה הקטגוריה לא הייתה קיימת.

אם אני מתעלמת מהוצאות חד-פעמיות גדולות ומהוצאות גן הילדים, השינוי המיוחס לאינפלציה נעשה מובהק יותר (אם כי לא מושלם, שכן חלקו המשמעותי עדיין מיוחס להגדלת המשפחה):

מכאן ששיעור האינפלציה האישית של משק הבית שלנו, לפי שיטה זו, לאחר התייצבות על 3 נפשות, בין 2022 ל-2023 הוא כמחצית משיעור האינפלציה הרשמי.

בעיה נוספת עם השיטה הזו היא ההנחה שכל ההוצאות מתייקרות בקצב אחיד. זה כמובן לא המצב, משום שפריטים שונים מתייקרים בקצב שונה:  מזון עלול להתייקר בשיעור גבוה יותר מדיור, וכן הלאה.

כדי להתחשב בכך, יש לבצע ממוצע משוקלל, המתחשב במשקל המסוים של כל הוצאה בסל התצרוכת.

שיטת הממוצע המשוקלל

לטובת העניין, נפלח את ההוצאות שלנו בהתאם לקטגוריות שעל בסיסן מחושב סל התצרוכת הממוצע של הלמ"ס: מזון, דיור, תחזוקת הדירה ועוד.

בשלב הבא, נבחן את משקלה של כל קטגוריה בסל התצרוכת האישי שלנו. כדי לעשות זאת, נחלק את סכום ההוצאה בקטגוריה מסוימת בסך ההוצאה הכוללת. למשל: אם הוצאתם 3,000 ₪ על ביגוד בשנה, וסך ההוצאה שלכם באותה שנה היה 100,000 ₪, אז משקל הקטגוריה יהיה 0.03 או 3%.

הנה, לדוגמה, סל התצרוכת הממוצע של משק הבית שלנו (זוג בשנות השלושים המאוחרות + תינוק):

 

פרסום המדד האחרון של הלמ"ס מציג את השינוי במחיר הממוצע של כל קטגוריה המרכיב את המדד בתקופה שבין מאי 2022 למאי 2023:

 

לאחר מכן, נכפול כל קטגוריה, על פי משקלה בסל התצרוכת האישי שלנו, בשיעור השינוי במחירים של אותה קטגוריה כפי שבא לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן:

כלומר, לפי נתוני הלמ"ס, האינפלציה שלי בין מאי 2022 למאי 2023 עומדת  על 4.289%, פחות מהממוצע הכללי שעומד על 4.6%.

השיטה המשולבת

אבל בעצם, למה להשתמש בנתוני הלמ"ס, אם יש לי נתונים אישיים משלי?

למשל, אני יודעת בוודאות שדמי השכירות שלי נותרו כשהיו בשנה החולפת, אז אין שום היגיון להסתמך על הנתון הממוצע לפיו עלות הדיור עלתה ב-7.5%.

שוב, נפלח את ההוצאות בהתאם לקטגוריות שהוזכרו לעיל ולמשקלן בסל התצרוכת האישי שלי.

לאחר מכן, ביחס לכל קטגוריה, נחשב כמה הוצאנו השנה לעומת השנה החולפת, ונרשום את השינוי באחוזים. למשל, אם הוצאתי 3,000 ₪ על מזון בשנה זו, ו-2,000 ₪ על מזון בשנה שעבר, שיעור השינוי יהיה 50%.

את שיעור השינוי אכפול במשקל הקטגוריה בסל התצרוכת האישי שלי, כדי לקבל את משקל הנתון באינפלציה האישית. למשל, אם מזון הוא 10% (0.1) מסל התצרוכת, אכפול 0.1 ב-50 כדי לקבל 5.

אעשה זאת ביחס לכל הקטגוריות ואסכום את המשקלים כדי לקבל את האינפלציה האישית המשוקללת.

 

 

לטעמי זוהי השיטה המדויקת ביותר לחישוב אינפלציה אישית.

היא מראה שההוצאות השוטפות שלי עלו בפחות ממחצית מנתון האינפלציה הרשמי.

המשמעות היא שכדי לשמר את כוח הקנייה של הכסף שלי, בהתאמה לרמת החיים המסוימת שלי, אני צריכה לוודא שההכנסות שלי ותיק ההשקעות שלי יצמחו בשיעור גבוה מ-2.42% בשנה.

זו משוכה משמעותית פחות גבוהה מ-4.6%!

כעת כשיש לכם מושג ברור על שיעור האינפלציה האישי שלכם, תוכלו לזהות אזורים רגישים יותר לאינפלציה בתקציב ולמקד בהם מאמצי התייעלות וחיסכון, בין היתר באמצעות מעבר לחלופות זולות יותר.

ההגנה הטובה ביותר מפני אינפלציה

אינפלציה מכה בעוצמה שונה במשקי בית שונים.

זה לא יפתיע קוראים ותיקים של הבלוג הזה, אבל הדרך להתגונן מפני אינפלציה היא באמצעות שילוב של שיעור חיסכון גבוה, מצד אחד, וצבירה של נכסים שנוטים להאמיר בקצב מהיר מהאינפלציה (כמו מניות או נדל"ן), מצד שני.

האדם החסין ביותר מפני אינפלציה הוא מי שחוסך חלקים גדולים מהכנסתו ומשקיע באופן שיטתי בנכסים. שיעור חיסכון גבוה מאפשר לאדם כזה להסתפק בהעלאת שכר איטית יותר מקצב האינפלציה. במקביל, ההון שצבר צפוי להדביק את קצב האינפלציה לאורך זמן.

להבדיל, האדם הכי חשוף לאינפלציה הוא מי שלא חוסך כלל, ולרוב גם לא מחזיק בנכסים מניבים. העניים נפגעים מאינפלציה פעמיים: לא רק שההכנסה שלהם נשחקת, אלא גם ההון המועט שצברו.

צרכן מיודע שנשען בעיקר על עצמו, שלא מסתמך על אחרים שיבשלו עבורו או יספקו לו בידור פסיבי, ושמנהל סגנון חיים גמיש מספיק שמאפשר לו למצוא תחליפים זולים מבלי להינעל על הוצאה ספציפית, יספוג אינפלציה טוב יותר מהצרכניסט מהבית ממול.

(**) קישורי שותפים.