אתה עדיין לא עונה על הנקודה העיקרית כאן...מה שנציגי הימין מנסים להעביר כרגע זוהי מהפכה שלטונית. לא משהו אחר.(לא ענית על מדוע לפי דעתך השינויים הנוכחיים הם לא הפיכה).
אנחנו מסכימים על זה שצריך לעשות שינויים כאלו בזהירות...ואפילו מסכימים על זה שיש צורך לעשות רפורמה במערכת המשפט, בחירת השופטים וכו...
זה לא מה שקורה כרגע בפועל...השינוי שמוצע הוא אינו שינוי ושיפור מערכת האיזונים ובלמים...הוא ביטול האיזונים והבלמים. וכן, המשמעות של זה היא להיות הרבה יותר דומים לאיראן, רוסיה וטורקיה.
בקשר לדמוקרטיה תוססת וממשלות שעפות כל שני וחמישי...אני לא חושב שזה מה שהולך לקרות כאן...החרדים זקוקים לשלטון על מנת לשרוד והם הבינו מה המשמעות של אופזיציה עבורם. ביבי והם לא יחזרו בשום צורה לאופזיציה ורואים בצורה דומה מאד את רוב הנושאים...יש רוב מוצק וארוך של 64 חברי כנסת. זה היה הסבב האחרון לפי דעתי להרבה מאד זמן.
הלוואי ואגלה שאני טועה...ואני לא חושב שיש פער גדול בין מה ששנינו(וכנראה אחוז לא קטן מהאוכלוסיה) היינו מסכימים עליו "כרפורמה" ברשות השופטת.
הפער בינינו כנראה נופל במה שאתה חושב שיגיע לסוף החקיקה לבין מה שמוצע בנקודה הנוכחית ומה שאני חושב שבהסתברות לא רעה יגיע לנקודת הסיום.
(אני כן חושב שאחוז לא קטן מהמצביעים לא הבינו(או מבינים) מה המשמעות של ההצעה הנוכחית.)
כפי שהרפורמה מוצגת, אני לא רואה כאן מהפיכה.
בדמוקרטיה הריבון הוא העם.
מי מציע לשנות זאת?
מי יהיה הריבון אחרי העברת הרפורמה, במידה שהיא תעבור בשלמותה?
הרפורמה חותרת לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים כך שהיא תכלול יותר נבחרי ציבור, להגבלת כוח היועצים ולהכניס אפשרות של פסקת התגברות.
שינויים אלו, להבנתי, מחזקים את כפיפות הרשות השופטת לריבון.
כרגע, השופטים בוחרים את עצמם ומכריעים מה סביר ומה לא סביר.
אני חושב שבסוף בסוף, מתחת למה שמוצג כדאגה לדמוקרטיה, מסתתר אי אמון בעם ודאגה מנתונים דמוגרפיים "לא טובים".
האמון בעם הוא באמת לא פשוט ולא מובן מאליו. לעיתים קרובות מתאכזבים מהכרעות שלו.
אבל, לבסוף, זאת היא הדמוקרטיה - שיטה שביסודה אמון בתבונת העם, או לפחות העדפת תבונתו של העם על פני תבונת שליט יחיד נאור / לא נאור.
סיומו הראוי של הסיפור הזה, לדעתי, הוא בהסכמה רחבה, אפילו רחבה מאד, על שינויים מסוימים ביחסי הרשויות.
ההתבטאויות התוקפניות מצד מובילי המחאה וגם כאן אינן מוסיפות.
