מאחר והדעה שלו עוררה הרבה סרקזם, אני אנסה להסביר את נימוקיו.
חלק ראשון הנחות שעשה בנוגע לנושא:
סוחר בבורסה בכספו הפנוי ועושה תשואה מסויימת, אשר ככל הנראה גבוהה יותר מהוצאות המימון של עסקת הרכב.
ליום חופש/העדרות מעבודתו לצרכי טסט, טיפולים, קנייה, מכירה והצגה לפני רוכשים פוטנציאליים (במעמד מכירה) יש עלות לא מבוטלת.
לרכב חדש יש פטור משני הטסטים הראשונים.
משפחה של 5 נפשות, הגדיר את נושא בטיחות אקטיבית כאחד החשובים ביותר - הטכנולוגיות הללו עשו ועושות קפיצת מדרגה רצינית בשנים האחרונות.
התכנית שהוא בחר לבצע בסופו של הבדיקה כוללת:
תשלום מקדמה ליבואן של כמה עשרות אלפי שקלים
תשלום חודשי של כמה אלפי שקלים
לאחר שלוש שנים החזרת הרכב ליבואן וקיזוז של ערך הרכב לפי מחירון מהמקדמה ששילם לצרכי המשך גלגול העסקה
לפי חישוביו, העלות החודשית העודפת מביצוע עסקה זו מגיעה לכ50-100 שקלים בהתאם לרכב הנבחר.
אני צריך להדגיש שפקטור חשוב ב"עלות" היא הורדת רמת ההתעסקות עם הרכב למינימום וגם את זה הוא תמחר
אנסה להתייחס לטיעונים באופן ענייני:
מסחר בבורסה - מה זה קשור בכלל? אם הוא היה קונה רכב אחר הוא היה מוותר על המסחר בבורסה?
עליות מימון - כשמן כן הן - עלויות, הן לא קיימות כשקונים רכב זול יותר שאפשר לממן ללא הלוואות.
בשביל טסט לא צריך יום חופש, יש מספיק מכונים שיסגרו פינה בחצי שעה בשישי בבוקר. קניה ומכירה גוזלים זמן גם עבור רכב חדש באופן די זהה (צריך לראות כמה רכבים ולהתרשם מהם, צריך למכור ולהסכים על מחיר וכדומה...). סביר מאוד שהחישובים שלו לא כוללים את הפסד ערך הרכב, כפי שרבים ציינו פה אין שום סיכוי שמדובר בעסקה משלמת. סביר שמדובר בפרש של כמה *מאות רבות* של שקלים בחודש לרעת השיטה של החבר שלך, קח דוגמה:
קונה רכב חדש ב 130,000, מחזיק 3 שנים ומוכר ב 80,000 בחזרה לפי מחירון (וזה גם שקר, תמיד קונים בפחות ממחירון בגלל פגמים שונים), בנוסף ביטוח מקיף על רכב חדש מגיע בכיף לכ- 5000 ש"ח בשנה, טיפול שנתי זה עוד 800 בשנה, ורישוי זה עוד 1200 בשנה, אני מניח שאין תקלות ובלאי בכלל וכל הסכומים שציינתי נמוכים יחסית. סה"כ מדובר בסכום של לפחות 71,000 ש"ח בשלוש שנים, לא כולל עלויות מימון.
אני קניתי את הרכב שלי כשהיה בן 9 בפחות מ 20,000 ש"ח ועלות קיומו (מחיר + ביטוח + מיסים + ירידת ערך) בשלוש השנים הבאות הייתה 850 ש"ח לחודש (כולל תיקונים והחלפת רכיבים עקב בלאי ותקלות), ז"א מדובר בהוצאה של 30,600 ש"ח על פני שלוש שנים.
בין הרכב שלי לבין מה שחבר שלך עושה יש ספקטרום שלם של אפשרויות, כולן זולות יותר ממה שחבר שלך עושה, אין שום דרך לעקוף את הנושא של אבדן ערך.
לטעמי ישנם רק שני טיעונים טובים לחבר שלך:
1. בטיחות - רכבים מדגמי 2018 מציגים שיפור משמעותי בבטיחות עקב מערכות אוטונומיות (לא מובילאיי).
2. אמינות - לזמן וטרחה יש מחיר, הגיוני לקנות רכב לא ישן ולשלם קצת יותר כדי לחסוך בהפתעות לא נעימות שמשביתות יום עבודה מדי פעם.
בעיני, מי שנותן תג מחיר גבוה לזמן שלו - יכול לקנות רכב בן 3 ולקבל גם בטיחות טובה יחסית וגם אמינות סבירה ומעלה.
בנימה אישית יותר - לאנשים עם מעט זמן שמשתכרים הרבה יש נטיה להעריך ביתר את שווי הזמן שלהם, אני מכיר לא מעט כאלו, וכולם ממציאים תירוצים ופעלולים מתמטיים כדי להימנע מלהודות שהם פשוט רוצים רכב חדש ומוכנים לשלם על כך (במה בדיוק הם מתביישים?).