אז מי שלא יודע העיפו אותי מתואר במדעי המחשב בטכניון
ואני כבר מעל חודש מתבחבשת עם עצמי מה לעשות.. עכשיו צמצמתי את עצמי ל2 אפשרויות..
יש לציין שאין לי הורים תומכים הם עובדים בשכר מינימום ואני משלמת לעצמי על הכל ורוצה לשבור את מעגל העוני
ממה שאני רואה המצב בשוק קשה בוגרים מצטיינים מתחננים לעבודה בשכר מינימום. אין בטחון תעסוקתי שזה משהו שחשוב לי הכי מהכל. ואם בטכניון היה לי קשה לא רואה את עצמי מצליחה בפתוחה , בטכניון המבחנים יותר קלים ממה שראיתי לפחות בקורסים של מדעי המחשב. גם בטכניון יש את העזרה הפרונטלית ובפתוחה זה לגמרי לבד מי שהולך לפתוחה זה כאלה שהם עם ניסיון מהצבא וקל להם גם ככה.לא מתקשים כמוני
בנוסף השם של הפתוחה לא טוב מבחינת המעסיקים יחסית לאונ' אחרות כמו בן גוריון ואונ' תל אביב. וגם המצב בכללי לא טוב למי שאין ניסיון יושבים הרבה בבית.
ולי כן חשוב למצוא עבודה גם אם זה בשכר נמוך התחרות די מלחיצה אותי.אין לי כלכך ידע או רצון לבנות פרויקטים וכו' רוב התואר שעשיתי זה תיאורטי הרבה קורסים במתמטיקה וקצת תכנות.לא מבינה מתי אמור להיות לי זמן לפרויקטים וללמוד לבד עוד דברים בנוסף לתואר.בנוסף כל התרגילים נעזרתי בAI ובאחרים כי ממש לא לימדו אותנו בסיס ונאלצתי ללמוד לבד לתכנת. אין לי חשיבה תכנותית.
אני חושבת שכל הסבל שעברתי עם הטכניון ושזרקו אותי משם די הוריד לי את המוטיבציה מללמוד את התחום הזה וגרם לי לפתח סלידה ממנו ומתחרטת שבכלל נכנסתי לזה כשיש כלכך אנשים עם ניסיון מהצבא ואני אמורה להתחרות איתם בדיעבד אם הייתי יודעת שזה המצב לא הייתי נכנסת לזה בחיים. הרבה תחרות ומעט מאוד התחשבות בסטודנטים שהגיעו ללא רקע.אולי הייתי מעדיפה תואר שכולם מתחילים בו מ0 ואין יתרון למישהו מהצבא או משהו כזה..
משהו אומר לי שאם לא הצלחתי בטכניון אין סיבה שאצליח בפתוחה ושזה לא התחום בשבילי אני לא חכמה לזה וחבל לי על המאמץ ועל הזמן של ההשקעה שאולי חומר כזה לא בשבילי אין לי חשיבה יצירתית שנדרשת בתכנות ופיתוח ואין לי את הראש לזה.
ז"א להעתיק את חיי או לבן גוריון או תל אביב או רופין לצאת קצת מהבית שלי שלא פשוט בו. בתקווה שאצליח להסתדר עם כל האנשים הצעירים ממני ובכלל למצוא את עצמי בגיל מבוגר עם כאלה שרק השתחררו מהצבא אני די בטוחה שזה ישפיע לי על הבריאות הנפשית וגם ארגיש מאחורה.. גם בטכניון הרגשתי מאחורה כי התחלתי רק ב24 בזמן שכולם סביבי היו 20-21 אבל זה עוד היה סביר. בקיצור למצוא את עצמי סטודנטית שוב שנה א' בגיל 27! היתרון שכולם מתחילים מ0 ואין יתרון למי שנניח היה בצבא כי זה תחום שמתחילים ללמוד מ0 ולא כמו במדעי המחשב שיש כאלה שבאים בפור ואז הציונים לא משקפים את אלו שבאו בלי ניסיון. ממה ששמעתי מאנשים כבר בשנה אחרונה אפשר למצוא משרת סטודנט בטרום התמחות.וגם אין סכנה לפיטורים כי תמיד צריך רואי חשבון
לכאן או לכאן זה 2 האפשרויות שנראות לי סבירות בשתיהן אני לא מרוצה אבל אין לי כלכך ברירה אם אני רוצה ללמוד משהו ולהתפרנס בכבוד ולא רק לעבוד במוקדי שירות לקוחות.. לא יודעת מה יותר גרוע הראשונה או השנייה ורק לפי מה שהכי פחות גרוע אבחר. יש לציין שאם כל הסיטואציה הייתה קורת כשהייתי בת 22 הייתי בורחת לחשבונאות ולא מסתכלת אחורה אבל עכשיו בגילי אני כבר לא יודעת מה לעשות קשה להיות עם צעירים ממך ולעשות שוב תהליך ארוך של תואר והתמחות. ואני גם רוצה כבר להרוויח משכורת ולצבור ניסיון תעסוקתי.
אודה לכל מי שיקרא ובאמת יגיד מה דעתו מה כדאי לי לעשות
ואני כבר מעל חודש מתבחבשת עם עצמי מה לעשות.. עכשיו צמצמתי את עצמי ל2 אפשרויות..
יש לציין שאין לי הורים תומכים הם עובדים בשכר מינימום ואני משלמת לעצמי על הכל ורוצה לשבור את מעגל העוני
אפשרות א'
לעבור לפתוחה ללמוד מדעי המחשב, אצטרך להתחיל מההתחלה את הקורסים התכנותיים שסבלתי בהם והיו לי גם ככה קשים בטכניון. ולקבל פתור מכמעט כל הקורסים המתמטים חוץ מלינארית 2 והסתברות שאלו קורסים קשים מאוד. יקח לי שלוש שנים לסיים את התואר שזה לא מעט בהתחשב שכבר בזבזתי שנתיים בטכניוןממה שאני רואה המצב בשוק קשה בוגרים מצטיינים מתחננים לעבודה בשכר מינימום. אין בטחון תעסוקתי שזה משהו שחשוב לי הכי מהכל. ואם בטכניון היה לי קשה לא רואה את עצמי מצליחה בפתוחה , בטכניון המבחנים יותר קלים ממה שראיתי לפחות בקורסים של מדעי המחשב. גם בטכניון יש את העזרה הפרונטלית ובפתוחה זה לגמרי לבד מי שהולך לפתוחה זה כאלה שהם עם ניסיון מהצבא וקל להם גם ככה.לא מתקשים כמוני
בנוסף השם של הפתוחה לא טוב מבחינת המעסיקים יחסית לאונ' אחרות כמו בן גוריון ואונ' תל אביב. וגם המצב בכללי לא טוב למי שאין ניסיון יושבים הרבה בבית.
ולי כן חשוב למצוא עבודה גם אם זה בשכר נמוך התחרות די מלחיצה אותי.אין לי כלכך ידע או רצון לבנות פרויקטים וכו' רוב התואר שעשיתי זה תיאורטי הרבה קורסים במתמטיקה וקצת תכנות.לא מבינה מתי אמור להיות לי זמן לפרויקטים וללמוד לבד עוד דברים בנוסף לתואר.בנוסף כל התרגילים נעזרתי בAI ובאחרים כי ממש לא לימדו אותנו בסיס ונאלצתי ללמוד לבד לתכנת. אין לי חשיבה תכנותית.
אני חושבת שכל הסבל שעברתי עם הטכניון ושזרקו אותי משם די הוריד לי את המוטיבציה מללמוד את התחום הזה וגרם לי לפתח סלידה ממנו ומתחרטת שבכלל נכנסתי לזה כשיש כלכך אנשים עם ניסיון מהצבא ואני אמורה להתחרות איתם בדיעבד אם הייתי יודעת שזה המצב לא הייתי נכנסת לזה בחיים. הרבה תחרות ומעט מאוד התחשבות בסטודנטים שהגיעו ללא רקע.אולי הייתי מעדיפה תואר שכולם מתחילים בו מ0 ואין יתרון למישהו מהצבא או משהו כזה..
משהו אומר לי שאם לא הצלחתי בטכניון אין סיבה שאצליח בפתוחה ושזה לא התחום בשבילי אני לא חכמה לזה וחבל לי על המאמץ ועל הזמן של ההשקעה שאולי חומר כזה לא בשבילי אין לי חשיבה יצירתית שנדרשת בתכנות ופיתוח ואין לי את הראש לזה.
אפשרות ב'
ללכת לעבוד ולחסוך כסף להתחיל שנה הבאה תואר בחשבונאות ומשפטים או כלכלה חשבונאות. שזה גם מעניין אותי מאוד וגם שילוב של הומני וריאלי וזה גם תחום שאפשר להתפתח בו וללכת להרבה כיוונים ולהרוויח יפה בעתיד, וגם יש מספיק עבודה בחוץ לכולם ממה שראיתי. אבל הבעיה שאהיה בת 27 וכולם שם מתחילים ב22 ממה שדיברתי עם סטודנטים לחשבונאות, זה פער גדול וגם אם אסיים תואר זה בגיל 31 והתמחות רק ב33 כלומר רק ב33 אצליח להרוויח שכר נורמאלי.. ורק אז אצבור ניסיון תעסוקתי.. לא ישארו לי המון שנים לעבוד ואני אהיה בפער עם מי שהתחיל ללמוד בגיל 22. למרות שאני נראת בעצמי די צעירה יחסית וכולם תמיד בהלם שאני בת 26.ז"א להעתיק את חיי או לבן גוריון או תל אביב או רופין לצאת קצת מהבית שלי שלא פשוט בו. בתקווה שאצליח להסתדר עם כל האנשים הצעירים ממני ובכלל למצוא את עצמי בגיל מבוגר עם כאלה שרק השתחררו מהצבא אני די בטוחה שזה ישפיע לי על הבריאות הנפשית וגם ארגיש מאחורה.. גם בטכניון הרגשתי מאחורה כי התחלתי רק ב24 בזמן שכולם סביבי היו 20-21 אבל זה עוד היה סביר. בקיצור למצוא את עצמי סטודנטית שוב שנה א' בגיל 27! היתרון שכולם מתחילים מ0 ואין יתרון למי שנניח היה בצבא כי זה תחום שמתחילים ללמוד מ0 ולא כמו במדעי המחשב שיש כאלה שבאים בפור ואז הציונים לא משקפים את אלו שבאו בלי ניסיון. ממה ששמעתי מאנשים כבר בשנה אחרונה אפשר למצוא משרת סטודנט בטרום התמחות.וגם אין סכנה לפיטורים כי תמיד צריך רואי חשבון
לכאן או לכאן זה 2 האפשרויות שנראות לי סבירות בשתיהן אני לא מרוצה אבל אין לי כלכך ברירה אם אני רוצה ללמוד משהו ולהתפרנס בכבוד ולא רק לעבוד במוקדי שירות לקוחות.. לא יודעת מה יותר גרוע הראשונה או השנייה ורק לפי מה שהכי פחות גרוע אבחר. יש לציין שאם כל הסיטואציה הייתה קורת כשהייתי בת 22 הייתי בורחת לחשבונאות ולא מסתכלת אחורה אבל עכשיו בגילי אני כבר לא יודעת מה לעשות קשה להיות עם צעירים ממך ולעשות שוב תהליך ארוך של תואר והתמחות. ואני גם רוצה כבר להרוויח משכורת ולצבור ניסיון תעסוקתי.
אודה לכל מי שיקרא ובאמת יגיד מה דעתו מה כדאי לי לעשות
נערך לאחרונה ב: