שלום לכולם,
קודם כל אם הדיון הזה לא מתאים לנושא אוף טופיק אשמח שתגידו לי כדי שאכתוב במקום אחר, אני חדשה פה.
אני בת 26, אחרי שנה א' של תואר ריאלי באונ'.
עליתי בגיל 9 לארץ עם אמא אבא ואח וסבתא ז"ל.
ההורים שלי שניהם מרוויחים שכר מינימום בעבודות נקיון, אשמח בלי תגובות של לשנות עבודה כי בגילם לא אפשרי.. יש להם רק דירה קטנה במקום מאוד ישן ובלי מעלית ובלי מרפסת
תחפשו בגוגל בניין רכבת ותראו איך הם חיים. אין להם רכב ולא היו בבית מלון מעולם.. הפרטים חשובים להמשך.
אין להם קרן השתלמות, מעולם לא היה להם גיפט קארדים מהעבודה וכאלה ולא ימי גיבוש, ובטח לא חופשות באילת כמו שיש לעובדים של חברות גדולות כמו ביטוח ישיר, כללית, בנק לאומי וכל חברה בעצם שיש לה משאבי אנוש.. גם לא תן ביס או תשלום על ארוחות או מתנות לחג. רק מרוויחים שכר מינימום וזהו.
אז גדלתי ככה עם ההורים שלי במצב כלכלי לא טוב, ולצערי גם ההורים שלי לא מחזיקים רכב שזה דבר שירדו לי עליו הרבה בתיכון, גם העובדה שלא לקחו אותי לחופשה בחול היא כמו כתם בעבר שלי, אבל אני בחורה צנועה עבדתי קשה ב2 עבודות מגיל 16 והצלחתי להגיע להון מכובד שלא רלוונטי לדיון.
אפשר להגיד שאני בחורה נחמדה וממוצעת מבחינת הנראות(לא יפה ולא מכוערת ממש בחורה עם עינים חומות ושיער חום ככה שהיופי שלי לא יכול לפצות על מה שאפרט פה)
אז אני רוצה אחרי שהבאתי רקע קטן להסביר את הסיטואציה שאני נמצאת בה ואשמח גם לדיון שלכם בלי שום היסוס להגיב בדיוק מה אתם הייתם עושים במקרה שהייתם נתקלים בי
אני כן רוצה להיות בזוגיות ולהתחתן בעתיד.
אגיד בקצרה ואז אפרט: לא מצליחה למצוא גבר צבר שיסכים לצאת לקשר רציני עם מישהי שההורים שלה לא בעלי דירה ששווה מעל 2 מיליון לפחות+היו באילת לפחות פעם אחת + מחזיקים רכב אחד לפחות + הפנסיה שלהם תהיה מעל 5000 שקלים בחודש+ ידברו איתם על הא ודא ועל חוויות מאירופה הקלאסית.
אלו כל החוויות שלי :
היה לי בן זוג במשך חצי שנה לפני 3 שנים,אהבה גדולה, שההורים שלו לא קיבלו אותי ונאלצנו להפרד
ההורים שלו עובדי הוראה בני 50 ויש להם קרנות השתלמות והפנסיה שלהם תהיה גבוהה,הם מקבלים כל שנה חופשה בחינם וכל ההטבות בחגים מתנות לחג וכל ההטבות שיש לעובדי הוראה בכרטיסים שלהם, הם לא רצו בת של מנקים ללא תנאים טובים בעבודה ללא נכסים יקרים חוץ מהבית ששוה פחות ממיליון, בנוסף העובדה שההורים שלי חיים בבית ישן משנות ה50 בלי מרפסת שלדעתם מרפסת בכל בית זה חובה אלא אם גרים במרכז אז אפשר להסתפק בפחות, גם הרתיעה אותם כי מבחינתם זאת שכונה לא טובה והם לא רוצים בת של עניים ולספר לשכנים שהבן שלהם יוצא עם בת של מנקים שלא יודעים עברית. הדירה שלהם שווה בערך 2.3 מיליון שח ובנוסף יש בידהם חסכונות רבים ויקבלו פנסיה טובה של עובדי הוראה וגם היו באירופה הרבה פעמים וגם מחזיקים רכב, בקיצור כל מה שאנחנו לא. אז נפרדנו עקב האי התאמה הזו מצידו לא מצידי... לא יכלתי להיות עם מישהו שההורים שלו אומרים לי בפרוש שאני לא מספיקה טובה למשפחה
כל מי שאני יוצאת איתו קשה לי להביא אותם לשכונה שאני גרה בה כי הם גרים בבתים עם מרפסת ולא גרים בבנייני רכבת, ושההורים שלהם לא מנקים והיו באילת לפחות פעם אחת וגם בחול, סתם לדוגמא,אם נסתכל על גבר ממוצע הממוצע שכר של ההורים שלו כל אחד בנפרד ברוטו הוא נניח 12-14 אלף, לא אלפיון עליון או סביון..משפחה ממוצעת בישראל בפריפריה.(זה גם ממי שהכרתי בחיים גם גברים וגם נשים וגם לפי הלמס).
הבעיה שההורים שלי עם ממוצע שכר של 6-5 אלף כל אחד.אין להם פנסיה סבירה או מענקים מהעבודה או גיפט קארד בחגים או דייסון כזה שמקבלים בחג, והם לא היו באף מדינה באירופה ולא בבית מלון מעולם ולא אכלו במסעדה.בעוד שמשפחה ממוצעת כן יוצאת למסעדה לפחות מספר פעמים בשנה.
שווי הדירה הממוצעת של 4 חדרים למשפחה ממוצעת של אנשים בצפון הפריפריה אני מדברת על אזור - עכו - חיפה - קריות כי כאן גדלתי, זה 2 מיליון לפחות. אז הם כבר בעמדת נחיתות מולם, וגם אין להם רכב ולא טסו לחול אז אין חוויות לספר עליהם כשמדברים למשל אם ההורים שלו ושלי יפגשו וההורים שלו ירצו לספר "היינו בצרפת בארמון ורסאי והיה ככה וככה" ההורים שלי לא יוכלו להשתתף בשיחה פשוט כי לא טסו לחופשה אף פעם מפאת חוסר כסף.. ההורים שלי הם עם"בורות" של מקומות בעולם וחוויות כספיות.. בנוסף יש את מחסום השפה ההורים שלי לא יודעים טוב עברית..
כל מי שאני מכירה אותו בדרך כלל מפריע לו העובדה שההורים שלי מנקים וגם שהם לא מחזיקים רכב, כבר אמרו לי בעבר שהם רוצים מישהי שההורים שלה מרוויחים בערך כמו ההורים שלהם כדי שיוכלו לתת גם ירושה בעתיד ושזה מבחינתם להתפשר, ולי אין ירושה משמעותית בעתיד. גם גברים שיש להם ירושה מסבתא רוצים מישהי כמוהם..
הבחור האחרון שיצאתי איתו אמא שלו עובדת עירייה ואבא שלו עובד במשטרה לכן תזכה לפנסיה טובה וגם יש להם דירה ששווה 2.5 מיליון ושני רכבים והיו גם בתאילנד גם אכלו במסעדות, הוא אמר לי שמבחינת הרמה אני לא באותה רמה שלו ושקשה לו לצאת עם מישהי שההורים שלה עובדים בעבודה לא מכובדת, ולא יתנו לפחות כמה מאות אלפים מתנה לחתונה לרכישת דירה(הוא אמר שההורים שלו מתכננים לתת חצי מיליון במתנה ליום שיתחתן) ודורש גם מהבת זוג העתידית שתבוא עם גב כלכלי דומה ,כמו כן הם מתביישים להגיד שהם יוצאים עם מישהי תת רמה כמוני (מה לעשות בת של מנקה) למרות שהם יודעים שלא בחרתי להיוולד להורים כאלה לצערי. ושההורים שלו עובדים קשה ולמדו ולא מתרועעים עם מנקים.
יש לציין שאני חוויתי עשרות דחיות כאלה וגם יש לי חברה שבמצב דומה היא בת לאמא חד הורית שחיה בדירת עמידר שחוותה אותו דבר..נפסלת לחלוטין עקב מחסור בגב כלכלי וחוויות כלכליות שלא חוותה בילדות. טיסות וכו'.
עשיתי גם סקר שוק להבין אםהבעיה היא בי ספציפית, ושאלתי גברים מהסביבה שלי וגם גברים בכל מיני גילאים שהיו לי איתם שיחות בפייסבוק אם היו יוצאים לקשר רציני עם מישהי שהיא לטעמם ובחורה מאוד טובה שההורים שלה לא בסטטוס של ההורים שלהם ואין לה גב כלכלי או ירושה עתידית, וכולם אמרו שהם לא יכולים להבית בת של מנקים הביתה..ושלדעתם ההורים צריכים לעזור לילדים ולהעביר כל חודש סכום מסוים לזוג. וגם בקבוצה בפייסבוק שהעלתי פוסט אנונימי כולם אמרו שרק גבר או נרקומן או שהוא בחובות יצא איתי, כלומר אין סיכוי שגבר ממוצע ישראלי צבר ירצה למטרת קשר רציני איתי. נטו להעביר את הזמן ולהתחתן יתחתנו רק עם מישהי שההורים שלה ברמה יותר גבוהה, כך קורה להמון נשים ממצב סוציואקנומי נמוך שמבזבזים להן זמן יקר.
אז יש לי שאלה למי שנמצא בסיטואציה כמוני או שאם הייתם בסיטואציה כמוני מה הייתם עושים בהנחה ואתם רוצים כן בעתיד למצוא אהבה ולהתחתן ולהקים בית?
האם כדאי אחרי התואר להגר למדינה בחול כדי למצוא שם גבר ? אני אסיים תואר במדעי המחשב עוד שנתיים, אני אוהבת את המדינה אבל לא יודעת אם אני מוכנה לוותר על חלום האהבה והחתונה שחשובה לי לא מעט מהתואר. וגם אם בכלל אמצא עבודה בחול ובאיזו מדינה.. הבנתי שבאירופה למשל יש פחות דגש על העניין של מה יש לך מבחינה כלכלית ולא מחפשים ירושות..
או שעדיף לרדת מהרעיון של זוגיות כי זה המצב ועדיף להישאר לבד מאשר להרגיש בתחושה שאת "תת אדם" כפי שגברי ישראל שנולדו פה ויש להם הורים שלא מרוויחים מינימום מכנים אותי.
אני לא מעוניינת לצאת עם מישהו שהוא בחובות או נרקומן או גבר מכה חלילה, אבל אני מבינה שאלו האופציות שיש לי בהתחשב בעובדה שההורים שלי מנקים וללא ירושה משמעותית וגם אצטרך לעזור להם בעתיד מהמשכורת שלי.
יש לציין שאני ספציפית לא מרגישה ענייה, אני בחורה צנועה, פשוט אני יודעת שאני פחות מממוצע כי האדם הממוצע יקבל ירושה וההורים שלו לא יצטרכו עזרה כלכלית ממנו בעתיד כי הרוב בישראל צברים בעלי דירות ופנסיה נורמאלית וגם די נמאס לי מהעובדה שאם אני יוצאת עם מישהו אחרי שתי דייטים מגיעה שאלה של"במה ההורים עוסקים" ואני צריכה לקבל דפיקות לב ולהבין שזהו אחרי התשובה שלי הדייט יסתיים מצדו.וההרמת גבה כל פעם שהם רואים באיזה שכונה של עניים אני גרה ושלהוריי אין רכב ואין רשיון ולא היו בטיול מעולם.(חיה עם ההורים)
קודם כל אם הדיון הזה לא מתאים לנושא אוף טופיק אשמח שתגידו לי כדי שאכתוב במקום אחר, אני חדשה פה.
אני בת 26, אחרי שנה א' של תואר ריאלי באונ'.
עליתי בגיל 9 לארץ עם אמא אבא ואח וסבתא ז"ל.
ההורים שלי שניהם מרוויחים שכר מינימום בעבודות נקיון, אשמח בלי תגובות של לשנות עבודה כי בגילם לא אפשרי.. יש להם רק דירה קטנה במקום מאוד ישן ובלי מעלית ובלי מרפסת
תחפשו בגוגל בניין רכבת ותראו איך הם חיים. אין להם רכב ולא היו בבית מלון מעולם.. הפרטים חשובים להמשך.
אין להם קרן השתלמות, מעולם לא היה להם גיפט קארדים מהעבודה וכאלה ולא ימי גיבוש, ובטח לא חופשות באילת כמו שיש לעובדים של חברות גדולות כמו ביטוח ישיר, כללית, בנק לאומי וכל חברה בעצם שיש לה משאבי אנוש.. גם לא תן ביס או תשלום על ארוחות או מתנות לחג. רק מרוויחים שכר מינימום וזהו.
אז גדלתי ככה עם ההורים שלי במצב כלכלי לא טוב, ולצערי גם ההורים שלי לא מחזיקים רכב שזה דבר שירדו לי עליו הרבה בתיכון, גם העובדה שלא לקחו אותי לחופשה בחול היא כמו כתם בעבר שלי, אבל אני בחורה צנועה עבדתי קשה ב2 עבודות מגיל 16 והצלחתי להגיע להון מכובד שלא רלוונטי לדיון.
אפשר להגיד שאני בחורה נחמדה וממוצעת מבחינת הנראות(לא יפה ולא מכוערת ממש בחורה עם עינים חומות ושיער חום ככה שהיופי שלי לא יכול לפצות על מה שאפרט פה)
אז אני רוצה אחרי שהבאתי רקע קטן להסביר את הסיטואציה שאני נמצאת בה ואשמח גם לדיון שלכם בלי שום היסוס להגיב בדיוק מה אתם הייתם עושים במקרה שהייתם נתקלים בי
אני כן רוצה להיות בזוגיות ולהתחתן בעתיד.
אגיד בקצרה ואז אפרט: לא מצליחה למצוא גבר צבר שיסכים לצאת לקשר רציני עם מישהי שההורים שלה לא בעלי דירה ששווה מעל 2 מיליון לפחות+היו באילת לפחות פעם אחת + מחזיקים רכב אחד לפחות + הפנסיה שלהם תהיה מעל 5000 שקלים בחודש+ ידברו איתם על הא ודא ועל חוויות מאירופה הקלאסית.
אלו כל החוויות שלי :
היה לי בן זוג במשך חצי שנה לפני 3 שנים,אהבה גדולה, שההורים שלו לא קיבלו אותי ונאלצנו להפרד
ההורים שלו עובדי הוראה בני 50 ויש להם קרנות השתלמות והפנסיה שלהם תהיה גבוהה,הם מקבלים כל שנה חופשה בחינם וכל ההטבות בחגים מתנות לחג וכל ההטבות שיש לעובדי הוראה בכרטיסים שלהם, הם לא רצו בת של מנקים ללא תנאים טובים בעבודה ללא נכסים יקרים חוץ מהבית ששוה פחות ממיליון, בנוסף העובדה שההורים שלי חיים בבית ישן משנות ה50 בלי מרפסת שלדעתם מרפסת בכל בית זה חובה אלא אם גרים במרכז אז אפשר להסתפק בפחות, גם הרתיעה אותם כי מבחינתם זאת שכונה לא טובה והם לא רוצים בת של עניים ולספר לשכנים שהבן שלהם יוצא עם בת של מנקים שלא יודעים עברית. הדירה שלהם שווה בערך 2.3 מיליון שח ובנוסף יש בידהם חסכונות רבים ויקבלו פנסיה טובה של עובדי הוראה וגם היו באירופה הרבה פעמים וגם מחזיקים רכב, בקיצור כל מה שאנחנו לא. אז נפרדנו עקב האי התאמה הזו מצידו לא מצידי... לא יכלתי להיות עם מישהו שההורים שלו אומרים לי בפרוש שאני לא מספיקה טובה למשפחה
כל מי שאני יוצאת איתו קשה לי להביא אותם לשכונה שאני גרה בה כי הם גרים בבתים עם מרפסת ולא גרים בבנייני רכבת, ושההורים שלהם לא מנקים והיו באילת לפחות פעם אחת וגם בחול, סתם לדוגמא,אם נסתכל על גבר ממוצע הממוצע שכר של ההורים שלו כל אחד בנפרד ברוטו הוא נניח 12-14 אלף, לא אלפיון עליון או סביון..משפחה ממוצעת בישראל בפריפריה.(זה גם ממי שהכרתי בחיים גם גברים וגם נשים וגם לפי הלמס).
הבעיה שההורים שלי עם ממוצע שכר של 6-5 אלף כל אחד.אין להם פנסיה סבירה או מענקים מהעבודה או גיפט קארד בחגים או דייסון כזה שמקבלים בחג, והם לא היו באף מדינה באירופה ולא בבית מלון מעולם ולא אכלו במסעדה.בעוד שמשפחה ממוצעת כן יוצאת למסעדה לפחות מספר פעמים בשנה.
שווי הדירה הממוצעת של 4 חדרים למשפחה ממוצעת של אנשים בצפון הפריפריה אני מדברת על אזור - עכו - חיפה - קריות כי כאן גדלתי, זה 2 מיליון לפחות. אז הם כבר בעמדת נחיתות מולם, וגם אין להם רכב ולא טסו לחול אז אין חוויות לספר עליהם כשמדברים למשל אם ההורים שלו ושלי יפגשו וההורים שלו ירצו לספר "היינו בצרפת בארמון ורסאי והיה ככה וככה" ההורים שלי לא יוכלו להשתתף בשיחה פשוט כי לא טסו לחופשה אף פעם מפאת חוסר כסף.. ההורים שלי הם עם"בורות" של מקומות בעולם וחוויות כספיות.. בנוסף יש את מחסום השפה ההורים שלי לא יודעים טוב עברית..
כל מי שאני מכירה אותו בדרך כלל מפריע לו העובדה שההורים שלי מנקים וגם שהם לא מחזיקים רכב, כבר אמרו לי בעבר שהם רוצים מישהי שההורים שלה מרוויחים בערך כמו ההורים שלהם כדי שיוכלו לתת גם ירושה בעתיד ושזה מבחינתם להתפשר, ולי אין ירושה משמעותית בעתיד. גם גברים שיש להם ירושה מסבתא רוצים מישהי כמוהם..
הבחור האחרון שיצאתי איתו אמא שלו עובדת עירייה ואבא שלו עובד במשטרה לכן תזכה לפנסיה טובה וגם יש להם דירה ששווה 2.5 מיליון ושני רכבים והיו גם בתאילנד גם אכלו במסעדות, הוא אמר לי שמבחינת הרמה אני לא באותה רמה שלו ושקשה לו לצאת עם מישהי שההורים שלה עובדים בעבודה לא מכובדת, ולא יתנו לפחות כמה מאות אלפים מתנה לחתונה לרכישת דירה(הוא אמר שההורים שלו מתכננים לתת חצי מיליון במתנה ליום שיתחתן) ודורש גם מהבת זוג העתידית שתבוא עם גב כלכלי דומה ,כמו כן הם מתביישים להגיד שהם יוצאים עם מישהי תת רמה כמוני (מה לעשות בת של מנקה) למרות שהם יודעים שלא בחרתי להיוולד להורים כאלה לצערי. ושההורים שלו עובדים קשה ולמדו ולא מתרועעים עם מנקים.
יש לציין שאני חוויתי עשרות דחיות כאלה וגם יש לי חברה שבמצב דומה היא בת לאמא חד הורית שחיה בדירת עמידר שחוותה אותו דבר..נפסלת לחלוטין עקב מחסור בגב כלכלי וחוויות כלכליות שלא חוותה בילדות. טיסות וכו'.
עשיתי גם סקר שוק להבין אםהבעיה היא בי ספציפית, ושאלתי גברים מהסביבה שלי וגם גברים בכל מיני גילאים שהיו לי איתם שיחות בפייסבוק אם היו יוצאים לקשר רציני עם מישהי שהיא לטעמם ובחורה מאוד טובה שההורים שלה לא בסטטוס של ההורים שלהם ואין לה גב כלכלי או ירושה עתידית, וכולם אמרו שהם לא יכולים להבית בת של מנקים הביתה..ושלדעתם ההורים צריכים לעזור לילדים ולהעביר כל חודש סכום מסוים לזוג. וגם בקבוצה בפייסבוק שהעלתי פוסט אנונימי כולם אמרו שרק גבר או נרקומן או שהוא בחובות יצא איתי, כלומר אין סיכוי שגבר ממוצע ישראלי צבר ירצה למטרת קשר רציני איתי. נטו להעביר את הזמן ולהתחתן יתחתנו רק עם מישהי שההורים שלה ברמה יותר גבוהה, כך קורה להמון נשים ממצב סוציואקנומי נמוך שמבזבזים להן זמן יקר.
אז יש לי שאלה למי שנמצא בסיטואציה כמוני או שאם הייתם בסיטואציה כמוני מה הייתם עושים בהנחה ואתם רוצים כן בעתיד למצוא אהבה ולהתחתן ולהקים בית?
האם כדאי אחרי התואר להגר למדינה בחול כדי למצוא שם גבר ? אני אסיים תואר במדעי המחשב עוד שנתיים, אני אוהבת את המדינה אבל לא יודעת אם אני מוכנה לוותר על חלום האהבה והחתונה שחשובה לי לא מעט מהתואר. וגם אם בכלל אמצא עבודה בחול ובאיזו מדינה.. הבנתי שבאירופה למשל יש פחות דגש על העניין של מה יש לך מבחינה כלכלית ולא מחפשים ירושות..
או שעדיף לרדת מהרעיון של זוגיות כי זה המצב ועדיף להישאר לבד מאשר להרגיש בתחושה שאת "תת אדם" כפי שגברי ישראל שנולדו פה ויש להם הורים שלא מרוויחים מינימום מכנים אותי.
אני לא מעוניינת לצאת עם מישהו שהוא בחובות או נרקומן או גבר מכה חלילה, אבל אני מבינה שאלו האופציות שיש לי בהתחשב בעובדה שההורים שלי מנקים וללא ירושה משמעותית וגם אצטרך לעזור להם בעתיד מהמשכורת שלי.
יש לציין שאני ספציפית לא מרגישה ענייה, אני בחורה צנועה, פשוט אני יודעת שאני פחות מממוצע כי האדם הממוצע יקבל ירושה וההורים שלו לא יצטרכו עזרה כלכלית ממנו בעתיד כי הרוב בישראל צברים בעלי דירות ופנסיה נורמאלית וגם די נמאס לי מהעובדה שאם אני יוצאת עם מישהו אחרי שתי דייטים מגיעה שאלה של"במה ההורים עוסקים" ואני צריכה לקבל דפיקות לב ולהבין שזהו אחרי התשובה שלי הדייט יסתיים מצדו.וההרמת גבה כל פעם שהם רואים באיזה שכונה של עניים אני גרה ושלהוריי אין רכב ואין רשיון ולא היו בטיול מעולם.(חיה עם ההורים)
נערך לאחרונה ב:
