הדיון הזה בפועל הוא לא על מידת הסולידיות של הציבור החרדי. הוא על עד כמה המגזר עונה לקריטריון שנקרא "נושא בעול עם חבירו". רוב משתתפי השרשור חשים שהמגזר החרדי אינו נושא בעול. יתכן שבפועל מבחינה כלכלית הוא כן, זה כנראה לא משנה לאור התחושה שלא. במקרים רבים איך הדברים נתפסים משפיעים הרבה יותר ממשקלם במציאות.
השאלה היא האם התפיסה הפופולרית של החרדים בתור " לא נושאים בעול" מפריעה לחרדים, אני מתרשם שלא.
אנקדוטה: משנה במסכת אבות פרק ו' משנה ו':
... והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים.
ואלו הן, בתלמוד, בשמיעת האוזן, בעריכת שפתים, בבינת הלב, באימה, ביראה, בענוה, בשמחה, בטהרה, בשמוש חכמים, בדקדוק חברים, בפלפול התלמידים, בישוב, במקרא, במשנה, במיעוט סחורה, במיעוט דרך ארץ, במיעוט תענוג, במיעוט שנה, במיעוט שיחה, במיעוט שחוק, בארך אפים, בלב טוב, באמונת חכמים, בקבלת היסורין, המכיר את מקומו, והשמח בחלקו, והעושה סייג לדבריו, ואינו מחזיק טובה לעצמו, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, אוהב את הצדקות, אוהב את המישרים, אוהב את התוכחות, ומתרחק מן הכבוד, ולא מגיס לבו בתלמודו, ואינו שמח בהוראה, נושא בעול עם חברו, ומכריעו לכף זכות, ומעמידו על האמת, ומעמידו על השלום, ומתישב לבו בתלמודו, שואל [כענין] ומשיב [כהלכה] שומע ומוסיף, הלומד על מנת ללמד והלומד על מנת לעשות, המחכים את רבו, והמכוין את שמועתו, והאומר דבר בשם אומרו, הא למדת כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר, ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי.