כמובן אין כמו יצאת התמסכנות טמקאית קלאסית בזמן שהגב' המזכירה נוהגת במכונית חדשה (שעדיין משלמים עליה הלוואה!) ומצטלמת על רקע נופש בחו"ל.
הסולידית הדביקה לזה כינוי מעולה -
פורנו עוני...
לפניה לא זוכר שהכרתי את המושג.
והיא כמובן שכתבה עוד אי אלו פוסטים על עוני, ועוני יחסי, ועוני מבחירה ומה שקורה בדיוק בכתבות פורנו עוני מהסוג הנ"ל.
תמיד הקשיש המסכן הזה שמחטט בפחים היום, ושהגיע לגבורות דל ורש, ורק בגיל 70 נזכר שאין לו כסף בכלל ושקצבת זקנה לא מספיקה לכלום, כשהוא לא חשב לרגע לשים כסף בצד או לחסוך או פנסיה או כל דבר כלשהוא אחר נניח בצעירותו.
גרוש לבן ליום שחור זה כבר לא מספיק. גם סל כביסה שלם של גרושים לבנים לא יספיקו.
אני גם זוכר ממזמן כתבה על איזה גרוש והבן שלו ומשולש פיצה שהגרוש הנ"ל לא יכל לממן באותו הרגע...
עולם כמנהגו נוהג.
כן. קשה לקרוא את זה... אני כותב ב"חוסר רגישות". אבל מעבר ל- PC ורגישות, יש דברים שצריכים להיאמר כמו שהם מעבר לרגישות.
לכולנו יכול לקרות הכל, ועדיין.
בכל שנה תופענה בהכרח מספר כתבות כאלו, שכל מטרתן למשוך מסכנים ומסוכנים פיננסית לעצמם, לתת לאנשים את ההרגשה המנחמת אבסולוטית של שותפות גורל קשת יום וקשת לילה, שהממשלה היא היא לבדה אשמה (ורק אם הממשלה תתחלף!...), בכדי שהם ירגישו טוב מספיק כדי שלא להזיז את הקוקה-חרא שלהם והרכב החדש מהיבואן הצידה ולהמשיך להתנהל כרגיל, ממונפים ועם הלוואות צרכניות, מושכים קרנות השתלמות לטיולי חו"ל פומפוזיים וכהנה וכהנה וכהנה.
בשביל מה הם עובדים קשה?!?!?!
חיים רק פעם אחת, רוצים להנות בחיים, תתפנק, למה אתה כזה בונקר?, אני לא יודע מה יקרה מחר אני רוצה לחיות היום.
(המשפטים הקבועים של צרכניסטים דבעים כרונים וממונפים כרונית שלא מבינים את מה שהם כנראה בסופו של דבר מעוללים לעצמם).
מודה שפעם הייתי נכנס לקרוא... בפירוש כדי להבין את הלך הרוח של הנ"ל, שאני מכיר מקרוב
מאוד אישית מאוד (משפחה, חברים, מכרים, פריפריה, עבודה כשכירים עם משכורת ממוצעת, בעלי משפחות, ממונפים, כאלו שקנו רכבים חדשים וכו' וכו'), ומרחיק אותם מעליי וממני באלף מנגנוני הגנה.
היום אני כבר לא נכנס לקרוא.
הם שם, ואני לא שם.
המציאות שלהם מתווכת על ידי דברים אחרים לגמרי ממה שהמציאות שלי מתווכת.
