אני לא לגמרי קונה את הטענות האלו.
חמור מאוד.
נכון, הצבא יודע לקבץ המון מוחות חריפים במקום אחד, וזה מייצר חממה נהדרת לרעיונות ונטוורקינג. אבל מכאן ועד לטעון שהכול קורה בזכות "תוכנית הכשרה מטורפת"? המרחק גדול. מההיכרות שלי, הרבה פעמים אין יותר מידי תוכנית הכשרה.
חסרה לך ראייה הוליסטית יותר, ממעוף הציפור, על מה שקורה בתוך הסימביוזה הבעייתית נורא הזאת שנקראית "כלכלה ישראלית". בפסקה זו התפקסת הרבה יותר מידי על כמה מוחות "בסדר" שהתקבלו ליחידה רנדומלית בצבא.
אתה לא הבטת במקביל גם על אלו:
- אדם שנולד עם פוטנציאל IQ 110 נניח, אבל שבגלל שנולד בבית חולים ציבורי ולא קפיטליסטי הוא נאלץ לחוות רשלנות רפואית כלשהי שייצרה אירוע מוחי בלידה וכעת הצלקת שלו במוח הורידה לו את ה-IQ ל-97 נניח.
- אדם שהיה אמור להקים סטרטאפ מצליח, אבל בגלל שהשתחרר מהצבא עם PTSD חריף או טוראט, הוא בקושי מסוגל לשמור על תעסוקה יציבה בשכר הקרוב למינימום. וגם עבור קיצבה עד לפני כמה שנים משרד הביטחון עשה לו חיים קשים.
- אנשים עם IQ סביב הממוצע שמה שדפק את הפוטנציאל שלהם להקים סטרטאפ אלו או מערכת חינוך ממש גרועה באופן כללי, או תנאים סוציאלים והורות לא מיטיבה (זה נפוץ יותר ממה שחושבים, הורים לא צריכים להיכשל בשביל לכבות את הפוטנציאל של הילד, גם הורים טובים מכבים), או ברוב המקרים לדעתי - שניהם ביחד.
- "צבא העם" ולא צבא מקצועי, כנראה מייצר אקלים ותנאים שדופקים המון צעירים. לא חסרים דוגמאות של ספורטאים בפוטנציה שהצבא הכחיד להם את הקריירה, אנשים שהיו יכולים לעשות משהו משמעותי מבחינתם אם לא היו דוחפים אותם להיות עציצים בצה"ל וכן הלאה. המודל הזה של צבא העם צריך להיבחן מחדש.
- יש תחקירים ומקורות מידע שמציינים מדוע ל-8200 ולאינטרסים הביטחוניים הייתה השפעה ניכרת על הצורה, הצבע והאופן שבו ההייטק הישראלי התפתח. זה לא קפיטליסטי במיוחד בעיני. תחשוב כמה ישראלים שהיו יכולים לפתח עניין ב: עיצוב משחקי מחשב (משחקים כבדים ולא בסגנון playtika), סטרימינג, מכשור רפואי, רובוטיקה כמו ביפן, אינטרנט של הדברים, טכנולוגיה ירוקה, צרכנות ועוד - לא מצאו את מקומם בהייטק הישראלי. או אולי יותר טוב - ענף ההייטק היה קטן יותר בממדיו בזמן שכל הכספים של המדען הראשי או תשומת הלב של העובד והיזם הישראלי היו מפוקסים בתחומים אחרים. המבנה הנוכחי של הכלכלה מיטיב עם אנשים מסוג מסוים ודופק אנשים יותר מוכשרים מהם.
- יש עוד שלל נקודות שאפשר להעלות על הדעת בהקשר הזה, זאת פשוט טעות חמורה להתפקס רק על מה שקיים במקום לשאול "מה היה קורה אילו?". בייחוד לאור זאת שמה שקיים בעייתי נורא ומהווה תוצר של כלכלה ריכוזית, מרובדת, מעוותת (מוזמן לצפות בכל השיעורים של "כלכלת ישראל" של האונ' העברית ביוטיוב ולהתרשם בעצמך).
- כמויות של חרדים, יוצאים בשאלה, מגזרים אחרים כמו ערבים, צ'רקסים, דרוזים ועוד - שמקבלים שירותים ציבוריים פחות טובים וגם כשהם מנסים לבצע ניעות חברתית, זה הרבה יותר קשה להם מלישראלי החילוני הממוצע במטרופולין ת"א. יש מספיק עמותות, תיעודים ומחקר שמראים שהניעות החברתית של הקבוצות הללו צולעת.
# ובל נשכח - את פצצת האטום ואת מחנות ההשמדה תכננו אנשים חכמים במיוחד (עשו להם מבחני אייקיו והניקוד שקיבלו מצויינים במקורות פופולאריים ודיי אמינים במרשתת). מוטב לשים דגש על הרווחה של החציונים, לא של הטלנטים. הצלחה של מדינה צריכה להימדד בעיקר באמצעותם.
בעיניי, זו הסתכלות קצת מעוותת שיש בה אפילו חוסר פרגון.
לא רק שאני מפרגן לכל עובד הייטק או עובד מוטיבציוני בכל ענף אחר, אני מוקיר להם תודה מקרב לב. הרווחה שלי תלויה בהם. בלי ציניות.
הבוגרים של היחידות הללו תורמים ומצליחים קודם כל כי הם אנשים מוכשרים מלכתחילה.
כשציינתי קודם "מוחות בסדר", התכוונתי לכך שכאשר השכן שלך סובל מצלקת במוח, החבר שלך לכיתה חווה בריונות שמצלקת לו את הנפש, הבריטסה במקום העבודה שלך בקומה 40 בגורד שחקים בת"א חוותה הטרדות מיניות מתמשכות כשהייתה צעירה, העמית מהעיר הקרובה הוא בן למשפחה עם 5 אחים והוא המופלה במשפחה שקיבל הכי מעט.. המוחות של יוצאי 8200 הם לא ביג דיל, הם פשוט התוצר של
וואקום שהדטרמיניזם הישראלי הקשוח במיוחד ייצר כאן. חשוב להתפקס לא על מי שמפגין ביצועים בהווה, אלא על מי שהיה אמור להפגין ביצועים הרבה יותר גבוהים אבל נדפק, ולטפל (או לחסל) את התנאים שדפקו אותו בשביל להתקדם קדימה ולמנוע את הדפיקה הבאה בקרב הדור הצעיר. הבעיה שלעתים קרובות אותם תנאים שייצרו את כל העוולות הללו, מכלכלים ומפרנסים ואף יוצרים משפחות שלמות, ארגונים, קהילות. בהקשר זה הכוונה בעיקר לכשלי שוק ואינטרסים צרים, מינויי קומבינה וכן הלאה, שהמון אנשים נהנים מכל זה על חשבון הציבור.
כאשר אתה ילד יחיד לזוג עורכי דין משכונת צהלה בת"א, זה פחות משמעותי בעיני שאתה גם חכם מאוד. תדאג שכולם יהנו כמותך מיתרונות "An only child" במדינה מודרנית, לזוג הורים אמידים, וסביר שאחד מהם יתפוס לך את העבודה או שמראש המוטיבציה שלך לתכנת לא תהיה בשמים כי תעשה דברים משמעותיים יותר בתוך מערכת כלכלית שמתפקדת הרבה יותר טוב ומשקפת בצורה טובה יותר את הפערים בכישורים בין אנשים.
לפני ש-8200 התחילו לשים דגש על גיוון, זכורים לי תחקירים בטלויזיה שטענו שאפשר לאפיין את הקצינים שם בצורה דיי אחידה: גברים, אשכנזים, שגדלו ביישובים כמו רמת השרון, כפר סבא, רעננה, קיבוצים. היו עוד מאפיינים אחידים ששכחתי.
הם הגיעו ליחידות האלה כי הם היו מעולים, ולא הפכו למעולים רק כי הם דרכו שם.
הם היו "מעולים" בהתחשב בכך שאנשים יותר מעולים מהם פשוט נדפקו. בין אם מבחינת הגירויים שקיבלו בגיל צעיר, גישה לידע ומשאבים שלהם ושל הוריהם, כושר ההשתכרות של ההורים (המחקר גם מראה שזה משפיע), פריפריה מול מרכז, ושלל כשלי השוק והפשלות שכל חוליה וחוליה במערכת ההסללה הישראלית מפגינה. ממחלקת היולדות, דרך ההורים ובית הספר, ועד לשוק העבודה כאדם בוגר! מוטב לשמור על ראייה מפוקחת בהקשר הזה.
לא כל אדם מהרחוב יכול להיות טכנולוג מעולה או פורץ דרך
אם כך, הכלכלה הישראלית צריכה לשקף זאת. הכוונה שאם רוב הישראלים לא יהיו טכנולוגיים וסייבר לא יהיה הפשן שלהם בחיים, אז תתי-התחומים של ענף ההייטק צריכים להתעצב בהתאם לכך, ולא להתפתח על סטרואידים רק בגלל אינטרסים ביטחוניים שככל הנראה נכפו עלינו בין השאר ע"י אינטרסים זרים וצרים.
הנה רשימה של הענפים הדומיננטיים בכלכלות שונות לדוגמה, שהצ'אט הכין:
איטליה: אופנה, עיצוב ומשקל ענף המזון
גרמניה: הנדסה כבדה ו-Industry 4.0
צרפת: קולינריה, חקלאות וייצור מתקדם
יפן – רובוטיקה תעשייתית, אלקטרוניקה זעירה, חומרה מתקדמת ותעשיית הגיימינג והבידור הדיגיטלי.
מה המשותף לכל הכלכלות האלו? שהן לא מאויימות באופן תמידי מבחינה צבאית, ולכן לדעתי לאוכלוסיות שלהן קיים הלוקסוס לפתח לאט לאט את מה שהאזרחים באמת טובים בהם ומה שבאמת מעניין אותם. אולי אתה תשיב לי שחלק מהעדפות הישראלים נובע באופן טבעי מצרכים ביטחוניים מציאותיים/עובדתיים בשטח, אז אשאל אותך כיצד ההייטק היה מתפתח אם נדמיין שצה"ל מייד היה כוב את אוייבנו או מחסל מהר את האיומים הללו? תחשוב שמיליוני ישראלים לדורותיהם נדפקו בגלל צרכים ביטחוניים ע"י כך שלא התאפשר להם לנסות לעבוד וליזום בכלכלה הישראלית דברים שמעניינים אותם או שהם יכולים להיות טובים בהם. לא עשו את מה שהם באמת היו יכולים להיות טובים בו, נאלצו לסבול משכר שלא בהכרח משקף את המאמץ וההשקעה שלהם, מסטרס ואורח חיים דיי מלאכותי שנכפה עליהם. הזוי בעיני.
זאת הסיבה גם מדוע אני לא קונה את הקטע הזה שיוצאי 8200 הולכים לסייע לחינוך הפריפריאלי וכדומה ובכלל שמסייעים לצעירים להשתלב במה שקיים. מה שקיים זאת כלכלה דיי על הפנים שנוצרה בגלל אינטרסים צרים, זרים ואיומים שנכפו עלינו. ישראל לכאורה עשירה אבל הכסף לא באמת מחלחל לאזרח החציוני וגם מי שנהנה מכל השירותים והערך הללו הם בעיקר אנשים מעבר לים, לא ישראלים. כפי שכתבתי בפוסט אחר כאן בעבר, מרגיש שיש ניתוק בין ערך השקל שמשקף סוג של בועות בהייטק ואולי בעוד מגזר או שניים, ולא את הייצרנות והצרכים של רוב אזרחי ישראל.
מה תגידו על בוגר יחידת סייבר שהשתחרר והקים חברה מצליחה בתחום שונה לחלוטין?
שהוא עשה זאת בזכות 8200! (ובזכות מיליוני ישראלים שנדפקו לדורותיהם). סביבה עם IQ גבוה, עם בקיאות בדברים שצריכים לדעת באזרחות כמו תקנות, מיסים וחוקי המשחק של היזמים, עם מוטיבציה ופרגון הדדי להצליח.. אשמח שתראה לי מתחמי מוסכים ופנצ'ריות שיש שם אקלים כזה.
לייחס את כל ההצלחה של האנשים האלה ל"מערכת" זו הקטנה של ההישגים שלהם.
גש לקרוא על הטיות הייחוס הבסיסיות. לכל אחד מאיתנו תהיה נטייה טבעית:
הצלחה של אדם אחר - נייחס למשתנים שלא תלויים בו כביכול
כישלון של אדם אחר - נייחס למשתנים פנימיים שהיו תלויים בו כביכול
הצלחה שלנו - נייחס למשתנים פנימיים שתלויים בנו כביכול
כישלון שלנו - נייחס למשתנים חיצוניים שלא תלויים בנו כביכול
בהתחשב בכך שגם אתה וגם אני לא מפקפקים במבחן התוצאה של אותם יוצאי 8200, ההסבר היחיד שנותר הוא הפספוס *שלך* את שני אלו:
- אנשים הרבה יותר מוכשרים מיוצאי 8200 לא מפגינים את המוכשרות שלהם בשוק העבודה בגלל משתנים
חיצוניים שדפקו אותם.
- ההצלחה של יוצאי 8200 לא נוצרה בווקאום וממש לא נורצה רק הודות למסוגלות האישית שלהם, את המסוגלות הזאת ייצרו משתני מאקרו שלא תלויים בהם, כאלה שדפקו אחרים.
אגב, זאת לדעתי הנקודה הכי חשובה בתגובה הזאת שרלוונטית לכל סיפור וסיפור ישראלי שהוא. לישראלים יש נטייה מופרזזתתתתת בטירוף לקדש את המצליחנים ולהשפיל את המרושלים, אבל בסאב-קונטקסט, בצורה אינטליגנטית וערמומית, ואף פעם לא באופן גלוי וברור. צריכים להפסיק עם הצביעות הזאת. ובשביל להכניס לדרישה הזאת פרופורציות - תזכרו שהתוצאות הקולקטיבית, בתוחלת, של כל המצליחנים הללו הם לא רק "כלכלה חזקה" שפוליטיקאים נוהגים לומר, אלא גם בין השאר: 07/10, אסון צפית, אסון מרון, אסון הכרמל, פרשיות כמו רמדיה או אסון אולמות וורסאי, המדינה שבה עובדים כמעט הכי הרבה במערב ולא משתכרים בהתאם, איכות השירותים הציבוריים הלא משהו וכן הלאה. ולפני שתקשקשו עם "מדובר במגזר הציבורי ולא בפשלות של ההייטק", אשמח שתסבירו קודם מדוע בישראל יש באופן ייחסי יתר מפוטרים בהייטק הודות ל-AI בהשוואה למדינות אחרות (לא ארה"ב)? אנשים מצליחים עד שהם פחות מצליחים.. (יש טענה מעניינת שהם מפוטרים היום בעיקר בגלל שער שקל-דולר ולא בגלל AI, מה דעתכם?)
זה אמנם סקסי ומפתה מאוד להתמקד בעיקר בהצלחות לכאורה, בפרסי הנובל וכן הלאה, בזמן שרוב הישראלים סובלים ומתביישים לומר את זה שמע יתייחסו אליהם כאל לוזרים ויטילו עליהם את האשמה במצבם (ובישראל זה לא באשמתם, ברוב המקרים לדעתי).
להקים חברת סטרטאפ, זה לא בתוכנית הכשרה של 8200 אני מבטיח לך שאין קורס כזה. וזה גם לא כזה פשוט וקל.
חבל, אם אני משלם עליהם כלכך הרבה, ולא רק במובן הכספי (בעיקר בצורה שבה הכלכלה והחברה בנויים, צורה שדופקת אותי ומיטיבה איתם), אני ממש מעוניין שיתנו בראש.
לסיום, גם הטענה ש"הבוגרים" מושכים את ההייטק לסייבר.
התפתית להתבלבל בין סיבה לתוצאה לדעתי. בשום שלב לא טענתי שאלו בוגרי 8200 שקבעו שההייטק הישראלי יהיה מאוד טוב בסייבר. אלו האינטרסים הביטחוניים והאקלים הביטחוני במדינה שקבעו (ואולי אינטרסים צרים וזרים?). שאלת את עצמך מדוע דווקא 8200 מהווה איזשהי מכונה לייצור מהיר ויעיל של הייטקיסטים טובים יחסית ולא הכשרות או גופים אחרים באזרחות? לדעתי כי זה נכפה עלינו. אם ישראל הייתה פחות מבקשת רשות מהדוד סם והייתה מרחיבה את הטריטוריה שלה כל הזמן, אני מנחש שההייטק הישראלי היה מגוון הרבה יותר בתחומים שהוא טוב בהם, ואולי גם מצומצם הרבה יותר, לא "קטר" במילים אחרות. אולי חלק יתרעמו וישיבו לי שזה היה הורס את הכלכלה, אבל אם זה היה המצב רמאש הרי שהמדינה הייתה חייבת לשחרר גם את שאר ענפי המשק ולא לנצל את ההייטק כקטר על-מנת להרוס כמעט כל דבר אחר בכלכלה. אני לא קורא חלילה למדינה להפוך לקולוניאליסטית/אימפריאליסטית, אלא בסך הכל שאנשים יכירו בכך שתנאים שאינם קשורים בהכרח להשכלה, להשקעה ולמאמץ - הם אלו שבעיקר משפיעים על הצורה שבה הכלכלה שלנו התפתחה (צורה עקומה מאוד, גש לצפות בקורס ההוא ולקרוא ספרים פופולאריים כמו "כסף כחול לבן" שמדברים על זה). זה מאוד עוזר לדעתי לקחת צעד אחד אחורנית ולהביט בצורה מפוקחת יותר על ההישגים שלנו בייחס לאחרים, ועל הסיבות שכל העסק מתנהל כאן בצורה שהוא מתנהל. זה ממש חשוב לדעתי.
מישהו מהם מפריע לך להקים חברה בתחום הבריאות, כלכלה, תחבורה?
בוודאי שכן!! תרגיל משחבתי - נניח ש-8200 לא הייתה קיימת ולמרות שהיינו מאוד מאוד רוצים, משקיעים תקציבים אדירים ומאמץ מדינתי רב מאוד - ההייטק במתכונתו הנוכחית לא היה מצליח להיווצר. תסכים איתי שאם המדינה הייתה רוצה לשרוד ככלכלה מודרנית - היה עליה לבצע דה-רגולציה מסיבית מאוד בשאר הענפים שאינם הייטק? כלכלנים פעילים במרשתת הזכירו פה ושם (ובקורס של העברית) שנוצר כאן סוג של אשליה או עיוות - בזמן שהפוליטיקאים מציגים "כלכלה חזקה" עם גרפים ומצגות יפות, בזכות קטר ההייטק שמהווה "פרה חולבת", בפועל הם ממשיכים עם היד רוחצת יד מתחת לשולחן, עם הריכוזיות ומינוי מקורבים, עם עצימת עין אחת לגבי סיאוב בשאר הענפים במשק.
אז כן, חד משמעית, זה שאנשים מסוג מסוים ממשיכים לתת בראש בתחום הסטרטאפים דופק אותי מהבחינה הזאת ולא מאפשר לאדם כמוני שסובל מקשיים, שגדל בעיר לא כלכך חזקה מבחינה כלכלית, והוא לא ילד יחיד לזוג הורים מבוססים - להקים עסקים.
אז אם הם דופקים אותי כלכך, אני מצפה מהם שיתנו בראש כי הרווחה והפנסיה שלי דיי תלויים בהם.
כאילו זה בא על חשבון אחרים
לא כאילו, זה בהחלט בא על חשבון אחרים! כמעט כל דבר שקשור לרצון המדינה ולא לשוק החופשי, בא על חשבון אחרים..
אתה חייב לעבוד כשכיר בחברה כזו? הם חייבים לך משהו? הם עושים מה שהם מוצאים לנכון ואני לא רואה איך אתה יכול לבוא אליהם בטענות,
1. אני חייב לעבוד איפשהו, ובגלל שהכלכלה דה-פקטו בחלקים גדולים שלה עדיין מאוד ריכוזית, לא יעילה מופצצת בסיאוב ואינטרסים צרים (וכנראה גם זרים) - אדם כמוני שסובל מקושי חריג (שהופיע לראשונה בתוך גוף ציבורי ולא קפיטליסטי/פרטי/יעיל) הרבה יותר מתקשה בכל זה בהשוואה לאדם פחות מוכשר ממני אבל בלי בעיות חריגות ושקופות.
2. האם הם חייבים לי משהו? כן. אך לא במובן שרובנו חושבים עליו, הם לא חייבים לי כסף או זמן או התנצלות. אני מימנתי חלק מהותי מההכשרה שלהם. אבל זה החלק הפחות מהותי מבחינתי. הם "חייבים" לי על כך שהכלכלה הנוכחית מעוצבת בצורה שמתאימה יותר להם ודופקת אותי, ולכן הותרתי להם "וואקום להנות ממנו" (בפועל ובטווח ארוך, כולנו מפסידים בכל מקרה) בתוך תנאי כלכלה לא הולמים. אם הכלכלה וההייטק היו מעוצבים אחרת ואנשים כמוני לא היו סוחבים משוקלת חריגה או שתיים (משקולות שאותה כלכלה יצרה, בערך), אז יתכן שאני הייתי אמור להיות היזם שהיה מקבל אותם לעבודה. כיצד הם יחזירו את חובם? שידרשו ליברליזם עמוק על מלא, ושוק חופשי, זהו. בינתיים, בפעם האחרונה שהייתה רפורמה שמתקרבת לזה במערכת המשפט, הם התנגדו.
אבל מכאן ועד הרעיון הביזארי של מס הכנסה/הפוליטיקאים? הזוי בעיני.
3. זה בא על חשבון אחרים. ציינתי קודם חלק מהסיבות.
----------------------------------------------------
ותרגיל מחשבתי לסיכום - נניח ואני זורם איתך, הם לא חייבים לציבור שום דבר ובשביל שבאמת לכל ישראלי תהיה הזדמנות שווה להצליח, אנחנו נבטל את גיוס החובה לצבא, נצליח לייצר איכשהו DNA ליברלי עמוק בחברה, והשוק הישראלי יהיה הכי קפיטליסטי בעולם אחרי דה-רגולציה מסיבית בכל ענפי המשק. השינויים הללו יביאו לכך שנחליף כמעט את כל יוצאי 8200 בהודים + AI ונשאיר רק את הקודקודים שלהם במו"פ, הרי שוק יעיל צריך להיות יעיל. גם נסגור בדיעבד ונעלים באורח פלא את כל הרווחים של כל המיזמים שהוקמו בהייטק הודות ל-55 מיליארד של המדען הראשי מ-1979 ועד היום (ולקחת את הכסף הזה ולהשקיע בחינוך טכנולוגי חובה שיהיה זמין לכל הילדים דרך המחשב) - נניח וזה היה מציאותי, היית מסכים לזה? אם כן אנחנו למעשה מיושרים, כל זמן שכולנו נצטרך להוכיח את עצמנו בשוק חופשי ולא באמת משנה באיזה מקצוע, הטיעון שלך שאף אחד לא עוצר אף אחד מלהקים עסקים או להצליח בתור שיכרים יהפך לתקף.. אבל זה לא המצב הנוכחי בארץ.