מתנצל שלא קראתי את השירשור (מעט חסר סבלנות היום)... אגיב לכותרת כמו שהיא ב- 2 הזלוטי שלי:
1. כרגע - אני בבנק יהב.
דרך מקום העבודה שלי יש נציגה של בנק יהב (סניף כפר סבא) שמגיעה עד לכאן ונותנת שירות לעובדים. כיף לאללה.
חלק מהשירות הזה הוא חשבון בלי עמלות לגמרי בהתניה של העברת המשכורת לחשבון העו"ש בבנק יהב.
אני לא משלם שם כלום.
אני לא חושב שאני מיוחד, ואם מעבירים לשם משכורת של נניח יותר מ- 5K - זה אפשרי לדרוש (לא לבקש, לדרוש!) חשבון בלי שום עמלות.
2. בעודי שמח וטוב לב ונהנה מחשבון עו"ש חדש בבנק יהב ללא עמלות כלל וכלל (העברתי לשם את הפקדות המשכורת) ניגשתי אחרי חודשיים-שלושה לסניף בנק הפועלים בו היה חשבון הבנק שלי החל מגיל 16, כמובן עם עמלות.
הייתה לי חבילת בסיס בעלות של 12 ש"ח לחודש שסיפקה את כל צרכיי. בתור אקדמאי קיבלתי 50% הנחה, כלומר שילמתי משהו כמו 6 ש"ח על כל המסביב שהייתי זקוק לו (אני לא זקוק להרבה, עושה הכל דרך אתר הבנק באינטרנט - לקוח מושלם!).
לעמלת כרטיס האשראי כבר מזמן סגרתי את הברז - אמרתי שאם לא יורידו לי את העמלה, אעשה כרטיס חוץ בנקאי בלי עמלה (כל המולטי יזראעלי והנ"ל) וכל שנתיים אחליף אותו.
חיכיתי בתור חצי שעה. התיישבתי מול הפקידה.
במילים הללו: "שלום, אני רוצה חשבון בלי עמלות. אני מדגיש, לא מבקש חשבון בלי עמלות, רוצה חשבון בלי עמלות" (ומדגיש למתלבטים - לא ביקשתי, לא הצעתי - דרשתי).
ההגיון מאחורי הבקשה? - אני לקוח של שנים רבות בבנק. היה לי חסכון בבנק (קרן חירום של 6 חודשי הוצאות). על החסכון הזה קיבלתי כלום ריבית והם אלו שנהנו מהכסף שלי שישב אצלם, מלווים אותו בריבית גבוהה לאחרים ומרוויחים עליי. אז אני רוצה להרוויח בחזרה.
אני: "אני. רוצה. חשבון. בלי עמלות. נקודה".
פקידה: "אתה משלם סה"כ 6 ש"ח בחודש במסלול בסיסי אחרי שאתה מקבל כבר את ה- 50% הנחה" (למה אתה פה יא קמצן? 6 ש"ח כבד עליך?).
אני: "נכון, 6 ש"ח סה"כ ואני לא רוצה לשלם לכם אותם כי אתם מרוויחים עליי. מה לא ברור?".
פקידה: "אי אפשר. אין דבר כזה. כולם משלמים עמלות. יש מסלול בסיסי של עמלת מינימום שאי אפשר שלא לשלם אותו. הוא מסלול בסיסי לכולם והעלות שלו נקבעת על ידי בנק ישראל. אין דבר כזה בלי לשלם. מצטערת. זה מסלול בסיסי אדוני".
אני: "אני. רוצה. חשבון. בלי עמלות. נקודה" (לא מאיים בעזיבה, לא מתעצבן, לא דיאלוג, לא מיקוח, לא התווכחות... פשוט מתרווח על הכיסא, משחק אותה טמבל, רובוט וחוזר על המשפט הזה, מחכה למוצא פיה שתחזור שוב על אותו המשפט).
פקידה: "טוב, אני אברר אם זה אפשרי" (קמה מהכיסא שלה, הולכת לכיוון מנהל הסניף כנראה, מייבשת אותי 10 דקות).
פקידה: "תראה, דיברתי עם מנהל הסניף, אי אפשר דבר כזה חשבון בלי עמלות. אתה משלם את המינימום האפשרי בחבילת הבסיס וזה אחרי שאנחנו עושים לך 50% הנחה".
אני: "בטח שאפשר בלי עמלות - הנה יש לי חשבון בבנק יהב שהוא בלי עמלות בכלל. תסתכלי בעצמך, אני כבר 3 חודשים לא מעביר אליכם משכורת. לא באתי לשקר. באתי לקבל חשבון בלי עמלות בדיוק כמו שיש לי בבנק יהב כי אני לקוח של שנים אצלכם ורוצה מאוד להישאר, אבל בלי עמלות".
פקידה: (קמה מהכיסא שלה, הולכת שוב לכיוון מנהל הסניף כנראה, מייבשת אותי שוב עוד 10 דקות) "תראה, דיברתי עם מנהל הסניף. הוחלט שאם תעביר אלינו את המשכורת בחזרה מבנק יהב, תקבל פטור מלא מהעמלות בחשבון כתלות בהעברת המשכורת בחזרה אלינו".
אני: "מעולה. אבל אתם לא תקבעו לי לאן אעביר את המשכורת, קודם תסדרו לי חשבון בלי עמלות ואני זה שאחליט לאן להעביר את המשכורת. הייתה לי משכורת אצלכם, היה לי חסכון אצלכם שהעברתי ליהב, אז אני רוצה חשבון בלי עמלות".
פקידה: "בסדר, אבל בתנאי שתעביר אלינו את המשכורת בחזרה".
אני: "ואם אני מעביר את המשכורת, אני מקבל חשבון בלי עמלות? בוודאות?".
פקידה: "כן".
אני: "אז קודם החשבון הוא יהיה בלי עמלות ואז אעביר אליכם את המשכורת, כן? זה הסיכום?".
פקידה: "כן. קיבלת, החשבון בלי עמלות. תעביר אלינו את המשכורת כבר החודש בבקשה".
אני: "מעולה. תסגרי לי בבקשה את החשבון".
זהו. אין מוסר השכל.
הבנק צריך לומר תודה שאתה לקוח שלו.
ואם אתה במינוס אז הוא צריך לומר עוד יותר תודה כי הוא מרוויח עליך עוד יותר.
מ.ש.ל.