היי, מעדכנת בחלוף שנה וחצי
עדיין ממשיכה במסע שלי לעבר עצמאות כלכלית.
1. אז לא פרשתי מקריירת המשפטים, אבל כן פרשתי ממשרד עורכי הדין הזדוני בו עבדתי. הגעתי למסקנה שהבונוס וההעלאות הנדיבות פשוט לא שווים את התסכול והתחושות הקשות שהרגשתי מדי יום. היום אני עובדת בחברה גדולה שמשלמת לי די אותו דבר אבל שעות העבודה ירדו משמעותית וסביבת העבודה נעימה יותר. הם לא חזקים בהעלאות ובונוסים ולכן יש כאן ירידה בשכר לטווח הארוך, אבל החלופה היא שפשוט לא הייתי מצליחה לשרוד את המשך המסע שלי.
2.אני ממשיכה לחסוך ככל יכולתי והשווי הנקי שלי הכפיל את עצמו בתקופה הזו. בשנת 2018 ההכנסות שלי גדלו ב-42% לעומת 2017, וההוצאות גדלו רק ב-13%. מדהים לאן הגעתי בתקופה של שלוש שנים בלבד.
3. לפני כמה חודשים התחתנתי עם בן זוגי (המהמם
). תכנון החתונה לא היה פשוט נפשית וכלכלית בשל רצונות המשפחות (מבחינה דתית, כלכלית, גודל האירוע ועוד). ניסינו להישאר נאמנים לעצמנו ולערכים הכלכליים והליברליים שלנו. לא עברנו ברבנות ושמרנו על הוצאות נמוכות ככל שיכולנו.
4. עדיין גרים בשכירות, עדיין ללא רכב. מנסים לדמיין ולתכנן את המשך חיינו, חושבים מתי נרצה להביא את הילד הראשון, איפה נרצה לגור, האם בעלי ינסה להשיג משרת רילוקיישן ונצא להרפתקה של כמה שנים?
5. ממשיכה להתאמן בפילאטיס מכשירים. זו הוצאה חודשית ממש לא קטנה ומעת לעת אני שוקלת האם היא מצדיקה את עצמה. אני מקבלת ערך אדיר מהאימון, מאוד נהנית מהשיעורים ומתמידה בהם. במכשירים יש המון תנועתיות וריכוז כי כל הזמן מושכים רצועות, מתנגדים לקפיצים, נעים לכל מיני כיוונים.. זה תרפיוטי ומנקה לי את הראש, אפילו קצת מדידטיבי. בשל התרומה לבריאות הפיזית והנפשית שלי, אני כרגע לא מוותרת.
6. ממשיכה לקרוא באדיקות בבלוג ובפורום הסולידית
תודה על קיומך ועל תרומתך לחיי.