להשתמש בביטוי כמו "באבוה אבוהה" לא הופך טענה שגויה לנכונה.
לא. אבל הטענה עדיין נכונה.
אכן יש יחס מתמטי בין הדברים, אבל זה לא אומר שיש חשיפה.
זה מה שאני קורה לו חשיפה לסיכון:
Financial exposure refers to the risk inherent in an investment, indicating the amount of money an investor stands to lose.
חשיפה לסיכון של מטבע חוץ:
Currency risk, or exchange rate risk, refers to the exposure faced by
investors or companies that operate across different countries, in regard to unpredictable gains or losses due to changes in the value of one currency in relation to another currency.
זה בדיוק מה שקורה למשקיע ישראלי שמשקיע במניה שהיא domiciled במדינה אחרת ההפסדים והרווחים שלו
חשופים לשינוי בשע"ח שים לב אין כאן התייחסות לכוח קנייה, אינפלציה, זה לא קשור לעניין. גם אין התייחסות לפזו, דרך אגב מה ההגדרה שלך לחשיפה לסיכוני שע"ח?
המשקיע חשוף לשע"ח בכל השקעה שנקובה במטבע זר אם זה במזומן באגרות חוב או במניות, המספר שמופיע על הצג כשאתה נכנס לחשבון שלך לא מבחין בין ההשקעות השונות, 100$ ומחיר מניית אפל מוכפלות באותו מספר. אחרי שהבנו מהו סיכון שע"ח ולמה ישראלי שמשקיע ב-S&P500 לדוגמא חשוף לסיכון הזה אפשר לענות לשאלות אחרות.
אם הערך של מניית אפל זה
15,787,154,000\1 מאפל אז כמובן זה לא תלוי בשע"ח. אבל אז גם אם מנית אפל צונחת ב10% לא הפסדת, כי עדיין יש ברשותך
15,787,154,000\1 מאפל, זה רק אפל שהצטמצמה.
ביום שלישי ה-5 לספטמבר בתחילת יום המסחר מנייה אחת של אפל הייתה שווה 188.27$ ביום שישי בסוף יום המסחר 178.18$ שווי אפל שהוא מכפלה של מספר המניות בשווי המניה ירד בין שני התאריכים בכ-10$ למרות שאתה שמחזיק מנייה בודדת שמרת לפי שיטתך על "הערך" עדיין יש בידך
15,787,154,000 \1 מאפל, אז לא אכפת לך , זה נכס ריאלי כמו דירה?
היא לא מיידית, אבל היא די מהירה.
והיא גם די מלאה (במיוחד לאורך זמן).
אין מצב, זה אפילו לא יתכן מתמטית, קח N מדינות יש ביניהן N*(N-1)\2 יחסי שער חליפין בנקודת זמן כלשהיא. בהנחה שהאינפלציה היא פונקציה מונוטונית לא יורדת כמעט בכל טווח זמן, אין לך מתמטית אפשרות להתאים ל-N המדינות אינפלציה שתייצג ב-100% את שינויי שערי החליפין ההדדיים בין כל זוג מדינות.
זה גם לא הגיוני כלכלית למה שלאינפלציה יהיה יחס של אחד לאחד לשינויי שע"ח במדינה כמו ארה"ב שבה כל סחר החוץ הוא 20% מהתל"ג.
זה גם לא מסתדר עם הציטוט של נגיד בנק ישראל שאמון עלי כמומחה שטוען שבישראל מדינה שמייבאת המון מדובר ב-10-15%
זה גם לא המסקנה של מאות מאמרים כלכליים שתקצר היריעה מלצטט אותם לדוגמא
כאן. זה נקרא:
exchange rate pass-through ratio (ERPTR) to
inflation
זה גם לא נכון סוביקטיבית. אני לא חושב שכוח הקנייה של ישראלים נשחק ב-8.5% יחסית לאמריקאיים ב2023 או שזה יחס האינפלציה, למרות שזה השינוי ב-שע"ח שקל -דולר
אז אתה טוען שאינפלציה לא חשופה לשע"ח אבל שווי של נכס ריאלי כן?
אתה רציני?
לא. וכך כתבתי:
אני לא יודע מה היחס בין השניים במקרה של טורקיה, אבל אלו שני סיכונים שונים
לא בלתי תלויים, אבל שונים.
זה אתה שטוען שהם זהים.
כלומר, אולי יש הרבה משקיעים (טיפשים) שמסתכלים רק על המספרים. אבל משקיע שמבין חצי דבר בכלכלה יודע שהמספר הוא חסר משמעות בפני עצמו.
האם אתה באמת מעדיף מצב של היפר אינפלציה בשקל, שבו התיק שלך בשקלים שווה פי 1,000 מהיום אבל השווי הריאלי שלו הוא חצי רק כי אתה "אוהב לראות מספר גדול יותר ליד הפורטפוליו"?
אני גאה להיות חלק ממשפחת הטיפשים אם החכמים אוהבים כשהמספר יותר קטן.
אני הדל באלפי ישראל אין לי שליטה על האינפלציה, שינויי שער החליפין, מצב השוק או מחיר מנייה. אין לי אפילו השפעה מזערית, זה מבחינתי כוחות טבע, חלק מהעולם. אני הקטן יכול לעשות רק כמיטב יכולתי והבנתי להגדיל את המספר הזה, השאר זה Force majeure
בהנתן העולם, שאין לי השפעה עליו, אני תמיד מעדיף מספר יותר גדול ממספר יותר קטן
