מחקרים שמראים שבמדינות עם הפרדת רשויות ודמוקרטיה תקינה - יש בדר"כ צמיחה כלכלית טובה יותר.
אז איך זה מסתדר עם צמיחה גבוהה בצורה יוצאת דופן בסין לאורך הרבה שנים?
לכן כתבתי "בדרך כלל".
ברור שזה אפשרי ששליט עם כוח מוחלט ידאג לעם שלו (ולו מתוך האינטרס שהעם יהיה מרוצה ולא ימרוד),
הבעיה היא שלרוב השליט אינו כזה (מעדיף לדאוג לעצמו לטווח הקצר, בלי לחשוב על ההשלכות לטווח הארוך),
וגם כשהוא כן - לרוב הוא חכם בעיניו ולא מקשיב לדעות אחרות.
דוגמא אחת לזה כבר נתתי בשרשור למעלה -
ארדואן פיטר 5 נגידים כדי לא להעלות ריבית בזמן אינפלציה, כי הוא בטוח שכל הכלכלנים טועים ואין צורך בהעלאות ריבית.
התוצאה הייתה ריסוק של הלירה הטורקית בכ96% (!) מול הדולר מאז 2008, ורק עכשיו הוא מתחיל להבין שהוא טעה.
לא בקי גדול בענייני סין, אבל קראתי מאמר שגם שם המשבר הנוכחי נגרם מסיבה דומה:
במשבר של 2008, ירד הביקוש הטבעי לייבוא מסין, וכתוצאה מכך היה משבר בשוק הסיני.
המפלגה בשלטון חשבה שהיא חכמה יותר מהכלכלנים, אז התחילו בבנייה יזומה (וממונפת) של ערי רפאים, שמנפחת את התוצר על הנייר.
הבעיה היא שניפוח מלאכותי של בועה ע"י הממשלה לא יכול להחזיק מעמד לנצח, ועכשיו זה מתפוצץ להם בפרצוף...
אז גם אצלנו בישראל -
אולי באמת גפני ושות' חכמים יותר מכל הכלכלנים בארץ ובעולם, רגב חכמה יותר ממומחי משרד התחבורה וכו',
אבל הסיכויים לזה קטנים עד לא קיימים, וכנראה שההתעלמות מהמומחים תתפוצץ לכולנו בפנים.
דמוקרטיה לעומת זאת, פחות נוטה לבעיות מהסוג הזה,
כי הכוח מפוזר, ולרוב חלק מבעלי הכוח מוכנים להקשיב לדעות אחרות ולא נעולים בקונספציה שלהם.
ברור שגם בדמוקרטיה יש בעיות, אבל
כדברי צ'רצ'יל -
"הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו".