החיים בכפר לעומת העיר

[amit]

ונקודה אחרונה... לא מבינים את האנשים האלה שחיים מחוץ לתל אביב ולא מוכנים להכנס אליה.

מה שמצחיק זה שאותם תל אביבים לא נולדו בעיר אלא גילו אותה לפני שנתיים

 

[breezblock]

@amit הגזמת..
אני אישית בת"א מגיל 20, עם הפסקה ארוכה אחת בחול..

 

[amit]

אני אישית בת"א מגיל 20, עם הפסקה ארוכה אחת בחול..

הכל ברוח טובה , גם אני גרתי בתל אביב 4 שנים

 

[Ayelet582]

אני לא יודעת למה לישראלים יש אובססיה עם בית פרטי. חברים שלנו, ההורים - כל הזמן מנסים לשכנע שבית פרטי זה הכי טוב. אני נכנסת לפניקה רק מכמות הנקיונות שמצריך בית גדול וכל שאר הוצאות התחזוקה.

 

[c881]

@Ayelet582 אני כרגע בשכירות בבית פרטי. יש לי 70 מטר רבוע בנוי על שטח של 600 מ'.
בת זוגתי תמיד מתלוננת על הנקיון, אבל נראה לי שהיא מבינה שנקיון זה מצב זמני בלבד... בבית שיש בו ילדים.

 

[Yellow]

@Ayelet582 זה לדעתי עוד חלק מהחלום הישראלי הנפוץ...זה בא בטוב עם ה-2.7 ילדים והכלב.

 

[יהואחז הפיקי]

אנשים לא מבינים את העלויות האמיתיות
לגור בכפר מצריך בדרכ 2 כלי רכב + יותר נסיעות ודלק
עלות רכב שני חודשית כולל הכל כולל ירידת ערך 2500-3000 שח בחודש
על 15 שנה + ריבית דה ריבית מדובר על כמעט מיליון שח!!!!!
בנוסף לרוב מיסי קהילה גבוהים יותר
הוצ חשמל ומים ונקיון גבוהות על הבית
אני מעדיף לנעול לילדיי אוניב' + עזרה לדירה + קיצור משכנתא לעצמי + פרישה בגיל 55 + +++++ מאשר לשרוף כסף כאמור מעלה

כמובן שלא חסרים מי מחזקיקים 2 רכב בעיר, אך אפשר בקלות בלי. בכפר קשה

 

[c881]

@Yellow הסיבה לחלום של בית בכפר, היא השכנים.
אני לא צריך לריב עם השכנה קומת קרקע לשלם על תיקון הגג ולא עם השכן מהפנטאוז על הגנן.

@יהואחז הפיקי אני משתדל להמנע מלענות ל"טרולים" אבל אחרוג ממנהגי.
אפשר גם בלי רכב בכלל, אפשר סתם עם זוג אופניים או ברגל, תלוי איפה הכפר (גרתי בכפר גלעדי, פעם) ,איפה העיר (3 קמ לכיוון לקרית שמונה), כמה ילדים יש...
לצערי, מי שלא נותן מספרים, מדבר בסיסמאות.
היום, אני גר בבית פרטי בנס ציונה, סליחה שוכר.
השכירות בין בית פרטי (בגודל 70 מר) לדירת 4~5 חדרים בנס ציונה, מתקרבת ל-זהה.
המיסים זהים, החשמל יחסית גבוה, כי מדובר בבית ישן עם בידוד ששואף ל-0.
הנסיעות - תלוי באיפה אתה עובד/גר (הכרתי אדם שגר בכרמיאל ועבד בקרית שמונה, החליפו לו רכב ליסינג אחת לשנה, כל הקילומטרז' הלא מנוצל בחברה עבר אליו).

 

[יהואחז הפיקי]

@Yellow הסיבה לחלום של בית בכפר, היא השכנים.
אני לא צריך לריב עם השכנה קומת קרקע לשלם על תיקון הגג ולא עם השכן מהפנטאוז על הגנן.

@יהואחז הפיקי אני משתדל להמנע מלענות ל"טרולים" אבל אחרוג ממנהגי.
אפשר גם בלי רכב בכלל, אפשר סתם עם זוג אופניים או ברגל, תלוי איפה הכפר (גרתי בכפר גלעדי, פעם) ,איפה העיר (3 קמ לכיוון לקרית שמונה), כמה ילדים יש...
לצערי, מי שלא נותן מספרים, מדבר בסיסמאות.
היום, אני גר בבית פרטי בנס ציונה, סליחה שוכר.
השכירות בין בית פרטי (בגודל 70 מר) לדירת 4~5 חדרים בנס ציונה, מתקרבת ל-זהה.
המיסים זהים, החשמל יחסית גבוה, כי מדובר בבית ישן עם בידוד ששואף ל-0.
הנסיעות - תלוי באיפה אתה עובד/גר (הכרתי אדם שגר בכרמיאל ועבד בקרית שמונה, החליפו לו רכב ליסינג אחת לשנה, כל הקילומטרז' הלא מנוצל בחברה עבר אליו).

881
אפשר המון דברים
ועדיין רוב מוחלט של אנשים לא אוהבים אופנוע ולא עובדים כה קרוב ולכן לוקחים רכב שני כשגרים מחוץ לעיר.
חובה.. לא..
מציאות.. כן
נוחות יתר הפכה לערך קדוש.
גילוי.. אין לי רכב ולא אוםנוע. רק קטנוע ורכבת.

השוות דירת 70 מר לדירת 5 חדרים.. זו לא השוואה נכונה.. בוודאי שהבניינים החדשים מול פארק המדע יקרים מאוד.
דיברתי בכללי על כפר.. נס ציונה חצי כפר.. ולכן יש שם הרבה בניינים.
בית של 70 מר נראה הגיוני כלכלית. לא שופוני שזה סבבה.

הבעיה היא עם, לא אתה, צחרות השופוני והסטטוס בעם... לי יש יותר גדול וכו..
זה חלק ממרוץ החימוש בבתים פרטיים גדולים בכפרים כנל גיפים וכו
יוריער מוסר דש.
בברכה

אם יש לך שם 600 מר בכלל דיל קרוקודיל.. לבנות 2 יח להשכרה.. להכניס כסף במקום להוציצ

 

[c881]

א. אני שוכר במקום.
ב. אני לא מדבר על רכישה, כי אם על לשכור וחברים שלנו עם אותו מספר ילדים, אותם גילאים - מרגישים צפוף בדירות של 4 חדרים (110 מר) ומחפשים לגדול ל-5.

נ.ב.
לגבי "אפשר המון דברים" - בדיוק, כמו שאתה מסתדר עם קטנוע ורכבת, בגלל זה דיון בלי מספרים הוא מיותר.
שמעתי מישהו שתאר כי בממוצע, אתה יכול לדעת מה תהיה תגובה של האדם "הממוצע", הבעיה מתחילה כשאתה פוגש אדם ספציפי... אז קשה לדעת מה הוא יעשה.
דרך אגב, אתה לא חייב לצטט את כל התגובה שלי, @הסולידית ביקשה בעבר להמנע מזה, מספיק שתקשר אותי לתגובה שלך @c881 (בצורה שכזו), אני אראה שכתבת לי.

 

[יוני]

גר בכפר. חיים עם אוטו אחד+חלוקת רכב עם מכרים+תחבורה ציבורית מסויטת.
קניות במכולת - עושים בעיקר ברגל. קונים מה שצריכים וזורקים מעט מאוד אוכל. נסיעות לסופרים גדולים דווקא מייקרות את העניינים בעיני, זאת בהנחה שבמכולת יש מחירים סבירים.

עם זאת - החיים מאוד יקרים בכפר. צריך לדאוג לגינה (יש גבול כמה אפשר להזניח ולצאת מזה), לכניסה לבית (אין שכנים להתחלק איתם בתשלום למישהו שעושה ספונג'ה בחדר מדרגות) וכן הלאה...

גרתי בעיר - זה מוריד מהראש את התחזוקה של הגינה אבל כדאי לוודא שהשכונה נורמאלית מבחינת גישה לסופר ותחבורה ציבורית. שלי הייתה מרוחקת ממרכז העיר וזה היה טוב לשכ"ד אבל ממש גרוע לכל דבר אחר.
בעיני הויכוח על עיר לעומת כפר קצת מאבד מערכו כשהדיון הוא לא על "מה צריך לבדוק כשמחפשים מקום מגורים". שכ"ד גבוה על מגורים במקום מרכזי+עלויות של סופרים עירוניים נראה פיתרון גרוע ממש כמו לחיות רחוק מהמרכז.

 

[סימפטי]

הדיון הזה די עקר.
הכל כאן הוא עניין של סדרי עדיפויות ושיקולים אישיים.
אנשים שחשוב להם להיות קשורים לאדמה ולחיות בסביבה מוריקה יתעדפו את זה על פני חיים בעיר או הנסיעות הנוספות.

דווקא אתמול שאלתי חבר שעבר למשך שנה לכפר שמאי על החוויה הזאת והעלות שלה והוא אמר שהחיים בפריפרייה זולים משמעותית לעומת המרכז, אז צריך לקחת כל דבר בפרופורציה.

 

[Ayelet582]

העניין הוא שאנחנו בפורום באמת מנתחים את הנושא מכיוון של העדפות ועלויות ומה שאני נתקלת בו מצד החברים זו גירסה עירונית לבית פרטי, כלומר: בית בנוי מינימום 140 מ"ר, חצר מיניאטורית, בלי נוף, בלי מרחבים ירוקים במרחק הליכה ומרוחקים מהמרכז העירוני. הכל כדי שיהיה להם את הטייטל - גרים בבית פרטי.

 

[breezblock]

אני באופן אישי מאוד אוהב בתים קטנים.
אנחנו (4 נפשות), עומדים בימים אלה, בפני מעבר מדירת 2 חדרים לדירת 4 חדרים שאני מאוד לא שלם איתו.
לצערי אני לא לבד במשפחה הזאת וחייבים להתפשר.

עשו לי לייק, וזה הקפיץ לי את התגובה.
סתם יהיה מעניין לספר שמאז עברנו עוד כמה פעמים, וכל פעם הגדלנו.
יש פה המון חדרים, כבר לא בתל אביב.
עדיין מתפשר. עדיין נשוי.

 

[A42]

בהמשך לדיון המעניין שלא הכרתי
וגם הכתבה

גם אנחנו עכשיו במהלך מעבר למושב
ככל הנראה זה יהיה יותר זול במעט (גרים כרגע בעיר קטנה ליד אותו מושב)
זה כמובן לא השיקול העיקרי למעבר אלה דווקא החינוך והשקט

אבל זה כן חלק מהתוכנית פרישה שלנו שמתקרבת
ונעדיף דווקא "לא לעבוד" במושב ולא בעיר
וזה גם יאפשר לנו יותר בקלות להשכיר את הבית בהמשך בראש שקט ולטוס לתקופות ארוכות לטיולים בחול

גילוי נאות מבית פרטי 160 מטר בעיר
עוברים לבית פרטי 180+40 מטר במושב (ה40 תיהיה יחידה)

הארנונה תיהיה אותו מחיר בסוף כי הארנונה במעוצה של המושב זולה ב20 אחוז יותר
כן מבדיקה שלי הארנונה

מים כנראה גם יהיה משמעותית יותר זול כי הגינה תיהיה עם מים חקלאים להבנתי
וללא קשר מלקח אישי יהיה לנו הרבה פחות דשא

קניות ואוכל יהיו אותם משלוחים שמשתמשים היום אז לא אמור להיות הבדל (אולי בפרישה נגדל חלק יותר משמעותי בחצר אבל זה בגלל זמן ולא מקום
...)

רכב אנחנו גם ככה עם 2 רכבים (העלות השנתית של הרכב שלי הכל חוץ מדלק זה 2000 שקל שגם לא רחוק מהשווי שלו (-

כן המסגרות חינוך פה מעבר לציבורי (צהרונים הכוונה) עולים כמעט כפול (ולדעתי מקבלים פחות)
אבל שוקלים להימנע מלהשתמש בזה
או להיכנס לעובי הקורה ולהשפיע ולשנות את המסגרות מבחינת תוכן וגם מחיר

חשמל אמור לצאת זהה. אותו איכות בידוד נבנה
והבית יהיה גדול רק בעוד 2 חדרים (הוספנו חדר עבודה ועוד חדר לילד) ממה שיש היום
אז הם יהיו עם מזגן קטן אישי שלא אמור להשפיע אלה להפך (היום ה"משרד" הוא בפינת אוכל וזה מזגן מיני מרכזי)

הדבר היחידי שכן רואה שיהיה לנו יותר קושי זה הקהלתיות היותר קרובה
וחברים של הילדים ברמה סיוציואקונומית/ צרכניסטית יותר גבוהה
שישפיע אולי יותר על הרצון של הילדים ויאתגר את ההשקפת עולם שלנו
אבל לא מפחדים מאתגרים ושלמים מספיק עם עצמו (-:

 

[איש(3718)]

עשו לי לייק, וזה הקפיץ לי את התגובה.
סתם יהיה מעניין לספר שמאז עברנו עוד כמה פעמים, וכל פעם הגדלנו.
יש פה המון חדרים, כבר לא בתל אביב.
עדיין מתפשר. עדיין נשוי.

מה המסקנות האישיות שלך מהמעבר מתל אביב לכפר, מבחינת הוצאות?

 

[בת העמק]

עוברים לבית פרטי 180+40 מטר במושב (ה40 תיהיה יחידה)

אחת התהיות הגדולות שלי כשאני מסתכלת על בניית בתים גדולים (מדי לטעמי), אנשים כבר נמצאים בדרך כלל בשנות ה-40 שלהם ואוטוטו הילדים פורחים מהבית - דווקא אז עוברים לבית גדול. אנחנו עשינו מסלול הפוך ורק בדיעבד הבנתי שזה הפוך.

הארנונה תיהיה אותו מחיר בסוף כי הארנונה במעוצה של המושב זולה ב20 אחוז יותר

מדהים, הניסיון שלי מראה שארנונה של מועצה אזורית בדרך כלל גבוהה יותר.

מים כנראה גם יהיה משמעותית יותר זול כי הגינה תיהיה עם מים חקלאים להבנתי
וללא קשר מלקח אישי יהיה לנו הרבה פחות דשא

דשא זה הדבר הכי פחות נחוץ בדרך כלל, מעטים משתמשים בו. עצי פרי, שיחי תבלין וגינת ירקות זה הכי כיף ועץ אחד מהסוג הגדול והרחב לצל על הבית.
רק בבקשה לא לשים שטיח מפלסטיק ירוק ולקרוא לו דשא. מגעיל ורעיל.

 

[גילגה]

העניין הוא שאנחנו בפורום באמת מנתחים את הנושא מכיוון של העדפות ועלויות ומה שאני נתקלת בו מצד החברים זו גירסה עירונית לבית פרטי, כלומר: בית בנוי מינימום 140 מ"ר, חצר מיניאטורית, בלי נוף, בלי מרחבים ירוקים במרחק הליכה ומרוחקים מהמרכז העירוני. הכל כדי שיהיה להם את הטייטל - גרים בבית פרטי.

את פחות או יותר מתארת את הבית שלנו עם 40 מטר החצר שלנו, לדעתי יש ייתרונות רבים לבית פרטי בעיר גם אם החצר קטנה יחסית. עצם זה שיש חצר זה הרבה יותר נוח מאין חצר, אפשר לשבת בחוץ ולגנן ולעשות קצת יותר, (ולגנן אפשר גם לגובה). ובית גדול, למרות שגרנו בקטן רוב השנים והיה בסדר, הרבה יותר נעים לנו בבית גדול. יש לנו שני משרדים ממש בבית שמקלים מאוד על החיים שלנו, ומביאים למצב שלא צריך להגיע לעבודה פיזית אם אין פגישה עם אף אחד. ואולי הדבר היפה, אם מחשבים בפנים יחידות דיור ופאנלים על הגג - אצלנו מחיר ההזדמנות היה דומה לקניית דירה למגורים. (מחיר יקר יותר, אבל הכנסות הון מול מחיר זול יותר אבל בלי הכנסות הון).

 

[A42]

אחת התהיות הגדולות שלי כשאני מסתכלת על בניית בתים גדולים (מדי לטעמי), אנשים כבר נמצאים בדרך כלל בשנות ה-40 שלהם ואוטוטו הילדים פורחים מהבית - דווקא אז עוברים לבית גדול. אנחנו עשינו מסלול הפוך ורק בדיעבד הבנתי שזה הפוך.

אנחנו בשנות ה30 והילדים עוד לא כולם נולדו (-:
אז לפחות ב20 שנה הקרובות הבית ישרת אותנו מבחינת גודל

לאחר מכן תכננו אותו כך שניתן להפריד ממנו 3 חדרים+ אמבטיה ולייצר עוד יחידת דיור אולי לאחד הילדים או להשכרה ואנחנו נישאר עם בית מינמילי לנו לגיל השלישי (אבל כן חלל מרכזי גדול)
בהנחה כמובן שנישאר בבית עד אז

שלא תביני לא נכון עברנו עכשיו לסוג של שכירות עד שנסיים את הבניה
וזאת דירת גן 80 מטר וממש ממש טוב לנו
קשה אומנם לארח (אבל אנחנו לא ממש אוהבים לארח הרבה)
והמטבח צפוף לנו לבשל שנינו ביחד
אבל כן יש משהו מאוד קוסם ו"לוותר" (וגם לאחסן (- על כל הציוד שהיה לנו ולהצטמצם לארון אחד

בהחלט יש לנו כמה מחשבות אולי למכור את הבית שנבנה

ולהסתפק בדירת גן קטנה ולהקדים את הפרישה ב7 שנים...

מדהים, הניסיון שלי מראה שארנונה של מועצה אזורית בדרך כלל גבוהה יותר.

מועצה אזורית מנשה - 36.7 שקל למטר לשנה
בעיר הקטנה ליד 46.9 שקל
עוד מושבה לידינו 51.3 שקל
עיר גדולה לידינו 57 שקל למטר

אצלך לדעתי משלמים 41 שקל מטר כלומר יחסית נמוך

רק להשוואה בתל אביב זה 55 שקל
ובירושלים 81 שקל

אז לדעתי בזה לרוב המועצות המקומיות יש להם יתרון

מעבר ליתרון העצום שבבית פרטי לא משלמים ארנונה על שטחים משותפים ועד בית וחבריו...

דשא זה הדבר הכי פחות נחוץ בדרך כלל, מעטים משתמשים בו. עצי פרי, שיחי תבלין וגינת ירקות זה הכי כיף ועץ אחד מהסוג הגדול והרחב לצל על הבית.
רק בבקשה לא לשים שטיח מפלסטיק ירוק ולקרוא לו דשא. מגעיל ורעיל.

אפשר להתווכח אם דשא זה נחוץ או לא
זה בטח לא כלכלי
אבל לי זה עושה מאוד טוב
אני כן מקטין מ150 מ"ר דשא ל50 מ"ר

דשא סנטטי אני לא אשים אבל משיקולים אחרים (-:

 

[breezblock]

מה המסקנות האישיות שלך מהמעבר מתל אביב לכפר, מבחינת הוצאות?

הלוואי והיו לי.
עברנו לעיר גדולה אחרת, יקרה להחריד.
אבל בכל מקרה לא הייתי עובר לכפר בעבור שום הון שבעולם.
אני טיפוס אורבאני.