הזמן רץ ורץ ואני תקוע באותו מקום.

[AlexNOSAM]

מדוייק. יש לי בעיה גדולה בחוסר אמונה, מנסה לעבוד על זה.
תוכל בבקשה רק לדייק אותי יותר? איך זה אמור להתבטא?

יש הרבה כלים וזה תלוי מה הכלי המתאים לך. אם יש לך זיקה כלשהי לדת נגיד, זה למה הרבה אנשים דתיים קוראים מזמורי תהילים. אם לא קראת אף פעם, זה על רגל אחת אוסף של מזמורי דיכאון על סיטואציות אומללות להחריד בחיים - ועל איך שהמשורר סומך על אלוהים שיושיע אותו מפניהם. ופה ושם יש גם מזמורים אחרי שהמשורר נושע ממצבי הביש האלה ומוקיר תודה.

או טקסטים אמוניים אחרים כמו:
43 וְאִשָּׁה זָבַת דָּם זֶה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה – שֶׁהוֹצִיאָה אֶת כָּל מִחְיָתָהּ עַל רוֹפְאִים וְאִישׁ לֹא הִצְלִיחַ לְרַפְּאָהּ – 44 הִתְקָרְבָה מֵאֲחוֹרָיו וְנָגְעָה בִּכְנַף בִּגְדוֹ. מִיָּד נֶעֱצַר זוֹב דָּמָהּ. 45 שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "מִי זֶה שֶׁנָּגַע בִּי?" כֵּיוָן שֶׁהַכֺּל הִכְחִישׁוּ, אָמַר כֵּיפָא: "אֲדוֹנִי, הֲמוֹן הָעָם דּוֹחֵק וְלוֹחֵץ אוֹתְךָ!" 46 אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר: "מִישֶׁהוּ נָגַע בִּי, כִּי הִבְחַנְתִּי שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי גְּבוּרָה." 47 כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה הָאִשָּׁה שֶׁאֵינָה נִסְתֶּרֶת עוֹד, נִגְּשָׁה בִּרְעָדָה וְנָפְלָה לְפָנָיו, וּבְאָזְנֵי כָּל הָעָם סִפְּרָה מַדּוּעַ נָגְעָה בּוֹ, וְכִי נִרְפְּאָה מִיָּד. 48 אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ, בִּתִּי, לְכִי לְשָׁלוֹם." (לוקס ח)

אם זה פחות מדבר אליך דת, זה פשוט אומר להתחיל להתעודד ולראות בכל זאת את האור במצב שלך. הכי מדוייק שאני מצליח כרגע לתאר את זה, זה להבין אולי את ההבנות הבאות:
- להבין שהמצב שלך יכול להתהפך מאוד מהר בכל זמן. ההברקה שאתה מחפש יכולה להיות מעבר לפינה.
- להבין שאתה בטוח לא היחיד ולא הראשון במצבך.
- לנצל את העונה כדי להתחזק נפשית. לא קורה כרגע בשבילך כלום (ככה לפחות אתה חושב ותופס דרך החושים המוגבלים שלך). אז, זה הזמן דווקא לעבוד על הפן הנפשי הזה. כי ברגע שיגיע הגל שירים אותך, אז אתה תיסחף חזרה לתוך הזרימה של החיים עד המשבר הבא. לחזק את ההבנות האלה שאתה פשוט עובר תקופה, ואולי היא אפילו לא תהיה קצרה כמו שהיית רוצה.
- להבין שאם משהו לא קרה בשבילך, אז כנראה זה ממילא לא היה מתאים לך (או לא מתאים באותה עת). אבל להבין את זה במובן החיובי, לא במובן של מרמור. אולי להשתלב בתחום הדיזיין זה לא בשבילך השנה, אלא במועד אחר. והשנה, אתה רק צריך לרפא את הנפש שלך ולהתאפס קצת. להפסיק להיות ממורמר ונואש כל היום.

אני סתם כותב את הדברים האלה מהראש, אין לי איזה רשימה מוכנה. לא נעים לי להישמע כמו הדתיים, כי אני לא כזה, אבל זה מאוד מזכיר לי את הגישה של רבי נחמן מברסלב, עם הסלוגן שלו ש-״אין יאוש בעולם כלל״. אולי הוא הקואוצ׳ר המודרני הראשון חחח...

אבל זה לא רק דברים שצריך להבין שכלית - אלא צריך שזה ישב בתת-מודע. כי להבין את זה שכלית זה לא חוכמה.
אני בנאדם מאוד רציונלי ולקח לי איזה שני עשורים להבין את זה, שלא תחשוב חס חלילה שאני מדבר אליך שלא בגובה-עיניים.

 

[טרטליה]

יפה ומעניין.
מחזק כמה דברים שנכתבו כאן לפני. מניסיון אישי ומתוך הזדהות. בערך בגילך.

1.
אכן לא מזיק להתחזק באמונה (אין הכוונה להפרדת כלים בשר-חלב ולא נדרש להפסיק לנסוע בשבת).
אכן השכל מוגבל בעניין זה. אני חושב שצריך להגיע לרובד עמוק יותר מזה שמילים יכולות להגיע.

אתה למעשה מנסה במשך שנים לפתור בעיה עם אותם דפוסי חשיבה שיצרו מלכתחילה את הבעיה.

איך אפשר להכיר/לשנות דפוסים שכאלה?
פסיכולוג טוב, ויפאסאנה (בעיקר גואנקה לדעתי), סמים. לכל דרך יש את היתרונות והחסרונות שלה.

2.
לא עושים כסף מללמוד. עושים כסף מלתת ערך לאחרים.

3.
זוגיות. כתבת שאין. האם אין פניות רגשית לזה בגלל מה שתיארת? אתה עובד משרה מלאה ואז עוד חוזר הביתה וממשיך ללמוד תכנות. ועוד.
וממשיך להיות טרוד. ובסופ"ש אתה אולי מבלה חלק מהזמן בחיפוש בגוגל: "הסבת מקצוע" , "תואר שני ב...." , "איך מתקבלים להייטק בגיל 37 בלי ניסיון" ועוד ועוד.
אולי אני בכלל לא בכיוון, ואם אכן כך מבקש את סליחתך.
anyway, שווה לנסות ללכת הפוך.
כלומר: זוגיות --> עבודה במקום: עבודה --> זוגיות.
ובשלב מתקדם יותר: זוגיות <--> עבודה.

4.
חמלה.
מותר לך לטעות
מותר לך ללמוד תואר 'לא נכון'
מותר לך להתבאס
מותר לך להרגיש אבוד
מותר לך לקנא
מותר לך לטעות

 

[עידו1986]

יפה ומעניין.
מחזק כמה דברים שנכתבו כאן לפני. מניסיון אישי ומתוך הזדהות. בערך בגילך.

1.
אכן לא מזיק להתחזק באמונה (אין הכוונה להפרדת כלים בשר-חלב ולא נדרש להפסיק לנסוע בשבת).
אכן השכל מוגבל בעניין זה. אני חושב שצריך להגיע לרובד עמוק יותר מזה שמילים יכולות להגיע.

אתה למעשה מנסה במשך שנים לפתור בעיה עם אותם דפוסי חשיבה שיצרו מלכתחילה את הבעיה.

איך אפשר להכיר/לשנות דפוסים שכאלה?
פסיכולוג טוב, ויפאסאנה (בעיקר גואנקה לדעתי), סמים. לכל דרך יש את היתרונות והחסרונות שלה.

2.
לא עושים כסף מללמוד. עושים כסף מלתת ערך לאחרים.

3.
זוגיות. כתבת שאין. האם אין פניות רגשית לזה בגלל מה שתיארת? אתה עובד משרה מלאה ואז עוד חוזר הביתה וממשיך ללמוד תכנות. ועוד.
וממשיך להיות טרוד. ובסופ"ש אתה אולי מבלה חלק מהזמן בחיפוש בגוגל: "הסבת מקצוע" , "תואר שני ב...." , "איך מתקבלים להייטק בגיל 37 בלי ניסיון" ועוד ועוד.
אולי אני בכלל לא בכיוון, ואם אכן כך מבקש את סליחתך.
anyway, שווה לנסות ללכת הפוך.
כלומר: זוגיות --> עבודה במקום: עבודה --> זוגיות.
ובשלב מתקדם יותר: זוגיות <--> עבודה.

4.
חמלה.
מותר לך לטעות
מותר לך ללמוד תואר 'לא נכון'
מותר לך להתבאס
מותר לך להרגיש אבוד
מותר לך לקנא
מותר לך לטעות

חחח מדהים איך בסעיף 3 תיארת בדיוק איך שהחיים שלי נראים כרגע!
עובד במשרה ניהולית ביום וחוזר הבייתה ללמוד תכנות שבד"כ אני נתקע שם על משהו ששורף לי את כל היום ומוציא אותי מתוסכל..ברמה של וואו,
אני מתיישב ומקדיש את זמני כולי מלא מוטיבציה להתקדם, אבל נשרף לי כל יום הזמן על איזו שהיא בעיה שאני תקוע בה, כל יום בעיה אחרת..ואז באמת מחפש בגוגל, הסבת מקצוע, מרקטינג או שאר מילות מפתח שנראה לי יהיה לי מתאים.
בד"כ אני משתדל פעם בשבועיים לצאת לבר ביום חמישי,
ו-וואלה חיפוש זוגיות זה אפילו לא עובר לי בראש למרות גילי המתקדם אתה מאמין?
אשכרה כל תא במוח שלי בעשור האחרון טרוד במאה אחוז בלהגיע למטרה שהיא סוף סוף מקצוע ותחום שלי והתפתחות שלי..שאין לי אפילו זיק חשמל בודד במוח שמוקדש לחיפוש זוגיות, זה כאילו לא מעניין אותי בכלל.
אני מאוד מרובע כפי שאמרתי.
מאוד מאוד מרובע, חי על תבניות, וכשלרגע סטיתי מהמסלול..הייתה לזה עליי השפעה מטורפת בכל המובנים.
עד לרגע זה מחפש לחזור למסלול דהיינו מקצוע.
ברגע שזה יהיה המוח "יתפנה" לדברים אחרים

 

[ווטרן-טירון]

3.
זוגיות. כתבת שאין. האם אין פניות רגשית לזה בגלל מה שתיארת? אתה עובד משרה מלאה ואז עוד חוזר הביתה וממשיך ללמוד תכנות. ועוד.
וממשיך להיות טרוד. ובסופ"ש אתה אולי מבלה חלק מהזמן בחיפוש בגוגל: "הסבת מקצוע" , "תואר שני ב...." , "איך מתקבלים להייטק בגיל 37 בלי ניסיון" ועוד ועוד.
אולי אני בכלל לא בכיוון, ואם אכן כך מבקש את סליחתך.
anyway, שווה לנסות ללכת הפוך.
כלומר: זוגיות --> עבודה במקום: עבודה --> זוגיות.
ובשלב מתקדם יותר: זוגיות <--> עבודה.

סיקרנת, מדוע לדעתך זוגיות הכרחית לתחומים אחרים בחיים?

"So good they can't ignore you" ספר ששינה לי את כל תפיסת הקריירה. בקצרה במקום להתמקד במרדף אחרי ה"תשוקה שלנו" עדיף להתמקד בנתינת ערך לעולם והפיכה לטובים מאוד במה שאנחנו עושים. הזכרתי את הספר בבלוג שלי.

עידו, שים לב להתאמה בין הלב והמעשה. למשה בלוג מצוין לדעתי. בימים אלו גם אני עומל בניסיון להעלות תכנים לרשת באופן קצת אחר.

אולי שווה לך גם להציץ בנושאים של ערוצי יוטיוב כגון של Mark Manson, הספרים מצוינים, אגב. אנשים כמוהו מתייחסים לכל האספקט הזה של התפתחות אישית/מקצועית בחיים בצורה קצת יותר מורכבת אך אינטואיטיבית להבנה, להבדיל מכל התעשייה הזאת שרצה עד עכשיו.

יש לי הרגשה שאנו כנראה מצויים בעיצומו של שינוי מהיר וחד בשוק העבודה ושזה אולי טוב לאנשים המצויים בסיטואציה הדומה לשלך.

 

[עידו1986]

סיקרנת, מדוע לדעתך זוגיות הכרחית לתחומים אחרים בחיים?


עידו, שים לב להתאמה בין הלב והמעשה. למשה בלוג מצוין לדעתי. בימים אלו גם אני עומל בניסיון להעלות תכנים לרשת באופן קצת אחר.

אולי שווה לך גם להציץ בנושאים של ערוצי יוטיוב כגון של Mark Manson, הספרים מצוינים, אגב. אנשים כמוהו מתייחסים לכל האספקט הזה של התפתחות אישית/מקצועית בחיים בצורה קצת יותר מורכבת אך אינטואיטיבית להבנה, להבדיל מכל התעשייה הזאת שרצה עד עכשיו.

יש לי הרגשה שאנו כנראה מצויים בעיצומו של שינוי מהיר וחד בשוק העבודה ושזה אולי טוב לאנשים המצויים בסיטואציה הדומה לשלך.

למה אתה מתכוון בין הלב למעשה?

 

[ווטרן-טירון]

למה אתה מתכוון בין הלב למעשה?

כמו שמשה המליץ על הספר "So good they can't ignore you" וביטא את המסר שלו, נראה שהוא כבר הספיק ליישם לא מעט ממנו.

אם תנסה לבצע Zoom-Out מהמקרה הפרטי שלך ולהביט על כל הסיפור בפרספקטיבה, יכול להיות שכולנו מצויים כרגע בתנופה שמצריכה מאתנו חשיבה מחודשת על כל מה שידענו על שוק העבודה המסורתי. לא נראה לי שהמקרה שלך הוא יוצא מהכלל, גם אני מזדהה עם הרבה ממה שכתבת.

 

[AlexNOSAM]

anyway, שווה לנסות ללכת הפוך.
כלומר: זוגיות --> עבודה במקום: עבודה --> זוגיות.

Objection!

אני מסכים עם רוח התגובה, אבל אני חושב שללכת על כיוון הזוגיות לפני עבודה זו טעות. לא בשלב של החיים איפה שהוא נמצא.
אם לא הכרת את מי שתהיה אשתך במהלך התיכון/צבא/אוניברסיטה, אז האסטרטגיה צריכה להיות כבר שונה בתכלית. זה כבר לא הסיפור הקלסי של אהבה צעירה.

גבר שרודף אחרי הצלחה, זה הזוגיות שבסופו של דבר רודפת אותו. ממש לא הפוך!
וכמובן, קצת אמונה - זה לשני המינים מעורר הרבה רתיעה לראות מישהו שנואש למצוא חיבור.

 

[optimum]

כלומר: זוגיות --> עבודה במקום: עבודה --> זוגיות.
ובשלב מתקדם יותר: זוגיות <--> עבודה.

גבר שרודף אחרי הצלחה, זה הזוגיות שבסופו של דבר רודפת אותו. ממש לא הפוך!

אף אחד לא רודף אחרי אף אחד...
החיים הם מורכבים מכדי שניתן יהיה להכניס אותם לתבנית כלשהי ולטעון שלמאפיינים שמרכיבים את הזהות שלנו יש איזשהו סדר הגיוני.
כל ניסיון לרדד את החיים לאספקט אחד מסויים שלהם, כלומר לטעון שהמטרה של החיים היא "הצלחה" (מה שזה לא אומר) או "זוגיות", זה אומר לוותר על רוב מה שיש לחיים להציע עבורנו.
אז הויכוח שלכם האם עבודה קודמת לזוגיות או להיפך הוא חסר תועלת.

אני חושב שכל ויכוח על איך צריך לחיות מהר מאוד מתחיל להישמע כמו ויכוח דתי בין אנשים מדתות שונות שכל אחד טוען שהדת שלו היא הנכונה. דיון כזה לעולם לא יגיע להסכמה כמובן, ולכן החוכמה היא בסך הכל להיות מודע להחלטות שאנחנו מקבלים, מה שהן לא יהיו. בסך הכל לשים לב למה עשינו את הבחירות האלו, ולא לעשות משהו סתם כי זה מה שכולם עושים או כי אמרו לנו שככה צריך. וברגע שאני מודע לבחירה שלי אז אין שום משמעות בכלל לשאלה האם הבחירה שלי הייתה נכונה או שגויה, כי אין אפילו מי שיחלק לי ציונים על בחירות שעשיתי.

אשכרה כל תא במוח שלי בעשור האחרון טרוד במאה אחוז בלהגיע למטרה שהיא סוף סוף מקצוע ותחום שלי והתפתחות שלי

זה נשמע כמו תסמין קלאסי של burnout. עבודה אינטנסיבית שלא מייצרת שום דבר.
תעצור, תנוח. קח פסק זמן. זה כמו בספורט, זמן מנוחה זה חלק אינטגרלי מהאימון, ובלעדיו לא תראה תוצאות (אלא רק פציעות).
שאל את עצמך למה הצבת לעצמך את המטרה הזו והאם באמת שווה לשאוף אליה, או שזה זמן טוב לסמן מטרה חדשה.

יש ציטוט יפה של סורן קירקגארד שמתאים לדיון כאן:

כאשר התבגרתי ופקחתי את עיניי לראות את המציאות, התחלתי לצחוק ולא הפסקתי מאז. ראיתי כי משמעות החיים היא פרנסה, שמטרת החיים היא להיות יועץ, שההנאה של האהבה היא למצוא בת זוג אמידה, שברכת החברות היא עזרה הדדית בענייני כספים, שחוכמה הינה מה שהרוב חושב לחוכמה, שהתלהבות הנה לשאת נאום, שאומץ משמעו להסתכן בקנס של עשרים שקל, שלבביות הינה לומר 'לבריאות' אחרי הארוחה, שיראת שמים הנה לבוא לבית הכנסת אחת לשנה.
את כל אלו ראיתי וצחקתי.

 

[פטל ואוכמניות]

לאחר שתקני חדש, ותמחקי לחלוטין את הישן אז תוכלי לתרום אותו ומישהו יישמח מאוד - וגם תרמת לשמירה על הסביבה

 

[Solid seat]

@yossik אני מניח שהתגובה הזו נועדה לשרשור ביומן של הסולידית לגבי המחשב ולא כאן. תוכל להזיז בבקשה?

 

[guest40]

בוא אחסוך לך שהרבה לא יודעים מה הם רוצים לעשות. כני כבר 20 שנה עובד בהייטק ומתלונן כל יום בערך. משעמם אש אבל מכניס כסף. לא מה שהייתי רוצה לעשות כל חיי והנחמה היחידה שאולי בסוף יפטרו אותי

 

[optimum]

הנחמה היחידה שאולי בסוף יפטרו אותי

been there done that. והרבה הודות לסולידית שעזרה לי לנתק את התלות ביני לבין מקום העבודה.
פיטורים הם הבעיטה בתחתה שמכריחה אותך לחשוב ולהבין מה אתה רוצה לעשות בחיים. אף אחד לא יודע מה הוא רוצה לעשות, אבל בהעדר משכורת מסודרת אין לך ברירה אלה לברר את זה עם עצמך. משכורת היא קצת כמו סם הרדמה. אז תגרום שיפטרו אותך (בדרכים יצירתיות וכיפיות ככל האפשר!)

 

[אור ישראלי]

ברשותך - אציע פרספקטיבה נוספת - הלימודים שהשתתפת בהם, גם אם אתה לא עובד בתחום - תרמו לך, לא עשית את זה לחינם. אין ידע שלא משתמשים בו, ועצם ההעשרה האישית והידע הוא בעיניי חלק לא קטן מהחיים. יש לי כמה קורסים בהיסטוריה מהפתוחה שביום יום בכלל לא משמשים אותי, אבל אני מרגיש שהעשירו אותי כאדם, את החוויה האנושית שלי - יש לי זווית ראייה נוספת על כל דבר שאני פוגש. מקווה שתצליח להסתכל גם על ההשכלה שלך ככה.

 

[איליה]

@עידו1986 כמה אתה טוב בעבודה עם הידיים? שואל כי כנראה שכל יש לך. עם ידיים טובות ושכל ניתן לעשות אחלה כסף במלא מקצועות צוורון כחול (או בתור עצמאי).
יש שם הגדרת מקצוע, כסף (ויכולת להרוויח הרבה כסף). יש מלא עבודה, רוב האנשים בימינו מצמיחים ידיים מהתחת לצערי.

 

[מעונן חלקית]

תודה על פתיחת השרשור, הנה - עזרת לאדם! שאתה לא מכיר!
באמת זה שרשור מאיר עיניים, בכנות שלו.
רחוק מלתת לך עצות, פשוט להגיד לך תודה על האומץ.

 

[yahud]

חוזר הבייתה ללמוד תכנות שבד"כ אני נתקע שם על משהו ששורף לי את כל היום ומוציא אותי מתוסכל..ברמה של וואו,
אני מתיישב ומקדיש את זמני כולי מלא מוטיבציה להתקדם, אבל נשרף לי כל יום הזמן על איזו שהיא בעיה שאני תקוע בה, כל יום בעיה אחרת..

זה בדיוק מה שעושים בעבודה הזו.
אתה פותר בעיות. ו-90% מהזמן הם טכניות ומסריחות כמו שכתבת.
משתפרים לאט לאט, כמו כל דבר בחיים שהוא קשה.
את ההרגשה של התסכול זה משהו שאתה צריך לעבוד עליו עם עצמך.

 

[ryebread]

שני דברים שרציתי לכתוב:
1. נשמע כמו מצב מאוד מתסכל להיות בו. מסכימה עם הרבה מהתגובות וממליצה לקחת חופש בעלות נמוכה, לנוח ולחשוב.
2. בזכות קריאת סיפור החיים המקוצר שלך, מאוד בולט שהבעיה העיקרית פה היא לא בחירת המקצוע או הלימודים. אני חושבת שמאוד ברור שאדם אחר היה מגיע מנקודת התחלת דומות (או נקודות אמצע כלשהי בסיפור שלך) לנקודות סיום שונות. נראה שיותר סביר שיש הסבר מסוים המקשר בין הסיטואציה החוזרת של לבחור מקצוע-> ללמוד -> לא להתמקצע. אני לא יכולה להגיד מה ההסבר, אבל אולי אתה תוכל אם קצת זמן פנוי וללא הלופ המחשבתי הרגיל שנשמע שאתה נמצא בו. הייתי אפילו ממליצה על כמה פגישות עם בעל מקצוע, אם זה מתאים.

 

[עידו1986]

@עידו1986 כמה אתה טוב בעבודה עם הידיים? שואל כי כנראה שכל יש לך. עם ידיים טובות ושכל ניתן לעשות אחלה כסף במלא מקצועות צוורון כחול (או בתור עצמאי).
יש שם הגדרת מקצוע, כסף (ויכולת להרוויח הרבה כסף). יש מלא עבודה, רוב האנשים בימינו מצמיחים ידיים מהתחת לצערי.

תודה על ההצעה
תראה, אישית, אני לא חושב שיש עניין כזה "טוב עם הידיים", אינסטלטור, חשמלאי, גנן וכו' זה לא שהם בעיסוק הזה כי הם "טובים עם הידים", פשוט התחילו ונהיו טובים עם הזמן.
ככה שזה לא עניין של טוב עם הידיים או לא.
מלכתחילה כל הזמן בחרתי מסלולים שאמורים היו להביא אותי למקצועות שיותר עובדים הראש.
אם הייתי רוצה להיות שיפוצניק, נגמר, חשמלאי וכו' כנראה שהייתי ממזמן כבר שם.
אני לא רוצה לשמוע כמפונק, אבל זה מעולם לא הייתה המטרה שלי.
עבדתי במגוון עבודות בחיי, משטיפת בניינים, דרך משלוחי אוכל לגני ילדים, טבח, שוטף כלים וכלה בעבודות שהרוב עוברים בהם מלצרות ברמן וכו'..
בכל הזמן הזה תמיד כיוונתי את עצמי להתמקצע בעבודות הצווארון הלבן, כפי שאפשר לראות מהיסטוריית הלימודים שלי.
אני לא רוצה לעבוד בעבודות כפחחם או משהו מהידיים.
מעולם לא כיוונתי לזה, אני פשוט לא שם, זה לא אני
בכווונה עשיתי תואר ועוד כמה קורסים כדי להגיע לעבודה שבה אתה משתמש יותר בראש..

 

[איליה]

בכווונה עשיתי תואר ועוד כמה קורסים כדי להגיע לעבודה שבה אתה משתמש יותר בראש..

מבין אותך. however...
בתור מהנדס בוגר תואר שני מטכניון (רשמתי את זה פה רק כי הדגשת שעשית תואר) וגם בתור מי שעושה כמעט הכל בבית לבד (אניסטלציה, שיפוצים, בנייה קלה (בתוך מה שהחוק מרשה), נגר ועכשיו לומד לעבוד עם ברזל (שזה מגניב ממש, רק לוחק זמן ללמוד לרתך בצורה סבירה), במוסך לא יכולים לעבוד עליי, לצערי בגלל החקיקה סוציאליסטית בארץ אני חייב לפחות חלק מהדברים לעשות במוסך מורשה משרד תחבורה) - אם תרצה להיות איש מקצוע טוב במקצועות האלה. תצטרך לעבוד עם הראש: במקרה של התיקונים צריך ראייה מערכתית, אחרת תטפל בתסמינים ולא בבעיה. במקרה של משהו חדש, צריך לאפיין את הצרכים ולהבין מה הלקוח רוצה ולתת לו פתרון במסגרת האילוצים שיש.

מה שהכי מצחיק שמתי לב שלמנהדסים לא טובים ולבעלי מקצוע לא טובים הרבה פעמים תכונה משתופת: בוא נרוץ ונפתור מהר מבלי להבין את התמונה הגדולה יותר.
לבעלי מקצוע לא ישרים זה גם מאפשר לאקוץ לקוחות ולהרוויח יותר כסף, ככה שזה מתגמל בעיל מקצוע לא טובים בטווח הקצר. אולי זאת הסיבה לכמות החאפרים בתחום.

אז במקצועות צוורון כחול צריך גם הידיים עובדות. אבל - הקטע הוא שאף אחד לא רוצה להיות כזה, בדיוק בגלל הסיבות שרשמת בעצמך. אני רואה בזה סוג של כשל שוק.
ואת כשלי שוק אפשר לנצל.

בכל אופן שיהיה לך הרבה בהצלחה!

ה בדיוק מה שעושים בעבודה הזו.
אתה פותר בעיות. ו-90% מהזמן הם טכניות ומסריחות כמו שכתבת.
משתפרים לאט לאט, כמו כל דבר בחיים שהוא קשה.
את ההרגשה של התסכול זה משהו שאתה צריך לעבוד עליו עם עצמך.

עכשיו אתייחס גם לזה:
זה נכון בהתחלה. עם הזמן ובמידה אם מפתחים את היכולת להבין את התמונה הגדולה, אז סגנון העבודה משתנה.
לרוב זאת תהיה הנחייה של מהנדסים ואז זה יהיה שילוב של הרבה יותר עבודת ארכיטקטורה ורוויו של דיזיין וקוד לאחר מכן.
לגבי הרגשה של תסכול - מסכים מאוד עם @yahud - לומדים להתמודד עם הזמן

 

[בת העמק]

אם תרצה להיות איש מקצוע טוב במקצועות האלה. תצטרך לעבוד עם הראש

אני לא מכירה אף מקצוע שלא צריך לעבוד עם הראש כדי שתצא עבודה איכותית. אולי מי שעובד בפס יצור (ואני תמיד מאחלת לעובדים האלה לברוח משם, אפילו לעבודות ניקיון).
לצערי, נסיון חיי מראה שאנשים מעדיפים מיתוג ( שמוביל להכנסה גבוהה יותר) על פני עבודה איכותית. בשביל מיתוג צריך להיות מכונת שיווק עצמית מעולה כי רוב האנשים מתלהבים מכריזמה ופחות יודעים לבחון חשיבה ופעולה איכותית.