האם כל פעם לפני שאתם עוברים לגור עם בן/בת זוג חדשים, אתם עורכים הסכם ממון?

[yossik]

נשמע כאילו אתה מחתים על הסכם ממון כל בחורה שאתה נפגש איתה לסטוץ ומביא הביתה

+1

 

[HHH]

מס הכנסה מכיר כבני זוג רק מי שרשום כנשוי במשרד הפנים.
בביטוח לאומי קיים הסטטוס 'ידועים בציבור' אך הוא אינו אוטומטי - אפילו הבאת צאצא משותף לעולם לא הופכת זוג לידועים בציבור מבחינת המוסד לביטוח לאומי וכדי לשנות סטטוס יש להגיש מספר מסמכים.

 

[c881]

חיינו ביחד משנת 2008.
רק בשנת 2017 טרחנו לגשת למלא טפסים בשביל לקבל הכרה כ"ידועים בציבור".
ילדים משותפים - הייתי צריך להצהיר שאני האב בבית החולים, כדי שיזוהו כשלי.
אבא שלה החתים אותנו על חוזה שכירות, כדי שיהיה ברור מול כל האחיות שלא מדובר במתנה והסביר ש"אתה בחור נחמד, אבל לך תדע אם לא יסתובב לך הראש, תריבו ותרצה חצי".
אבל, שוב... הגנה על רכוש אביה, לא שלה.
לפני כן אכן היינו עם חשבונות נפרדים, כדי שיהיה ברור שכל אחד והרכוש שלו.
כל החיובים יצאו רק מהחשבון שלי - מיסים/ חינוך...

 

[RustyJ]

@c881 , זה תהליך ארוך שאתה עובר כאשר אתה מעונין להחשב כידוע בציבור (מכיר על בשרי). אני מניח שפותש מוטרד מהכיוון השני בו לא לפחות צד אחד לא מעוניין בכך אבל הצד השני כן. ואז כמובן חוזרים לבית משפט הוא אמר היא אמרה...

 

[Oran Hashai]

לא מבין את העניין של הסכם ממון.
אם אוהבים רוצים לחיות עם מישהו,למה עם תנאים?
הרי הסכם ממון בעצם אומר "מה יוצא לי אם נפרדים".
במצב כזה,האינטרס לתחזק את הקשר כבר מתחיל מנקודת מבט של "לא בטוח ששווה להילחם על הקשר".
מבין שרוצים לשמור על נכסים אבל בסוף ממול עומד בן אדם. הממון מתגמד בעיניי בסיטואציות כאלה של החיים.
אישה שנכנסת להריון נחשבת כחולה שיש בה סכנה וכביכול מסכנת את חייה עבור עצמה,העובר והאב. מה זה כסף בהנחה שזוג נפרד לעומת הילד?! לא מצליח להבין את זה עד היום (ומכיר זוגות שעשו הסכם ממון).

 

[c881]

לא מבין את העניין של הסכם ממון.
אם אוהבים רוצים לחיות עם מישהו,למה עם תנאים?

עכשיו תכתוב את זה על נישואין... 30%+ גירושין כיום.

כנאמר, צריך לדעת ממי להתגרש.

 

[monkey22]

ממה שאני מכיר מהסביבה הקרובה שהייתה בסיפורים דומים-
צריך לנהל משק בית משותף מעל שנה כדי שיהיה לאחד הצדדים איזושהי טענה לבית משפט. בנוסף זה יהיה רק על הרכוש שנצבר מאז תחילת הקשר.
הדבר היחידי שאיכשהו קרוב למה שאתה טוען, זה שאם הדירה שייכת לאחד הצדדים, והצד השני גר בה במשך מעל שנה (לפעמים השופט ירצה יותר), אז בית המשפט יכול להתייחס לזה כאילו זה הבית גם של הצד השני.
זה אבל מאוד מאוד תלוי במקרה הספציפי.
בכל מקרה, אני לא איש מקצוע וזו לא המלצה. כתבתי רק מסיפורים ששמעתי ואין לי מושג.
תתייעץ עם איש מקצוע, נשמע שזה עניין שנשען בעיקר על תקדימים.

 

[noam23]

במקרה הזה החוק הוגן, לא? נניח לדוגמה שבן הזוג עסק במקביל בתחזוקת הבית/בישולים/נקיונות שאיפשרו לך לצבור את כל הטוב הזה...

אם זוג לא נשוי גר ביחד ואין להם ילדים משותפים, ואף צד בקשר לא מונע מהצד השני לממש את עצמו מבחינת קריירה, החשבונות שלהם נפרדים ואין להם השקעות פיננסיות משותפות (אבל כן משק בית משותף), אני באמת לא רואה שום סיבה, ולא משנה כמה שנים הקשר הזה נמשך, שיהיה לצד בקשר איזשהו Claim על רכוש שהצד השני צבר במהלך הקשר (ובטח שלפניו). המונים בישראל מנהלים קשר מהסוג הזה למספר שנים (בין אם בפרק א' או בפרק ב').

אם זוג נפרד, כל צד רשאי מרצונו החופשי לתת מה שהוא רוצה לצד השני, אבל שצד אחד יבוא בדרישה במצב הנ"ל לרכוש שהצד השני צבר במהלך הקשר, זו פשוט חוצפה ממדרגה ראשונה. זה משהו שבחיים לא הייתי עושה לאדם אחר, וצר לי שבחסות החוק לעיתים מתאפשרת הגניבה הזו.

 

[noam23]

מהכותרת שלך:
האם כל פעם לפני שאתם עוברים לגור עם בן/בת זוג חדשים, אתם עורכים הסכם ממון?
נשמע כאילו אתה מחתים על הסכם ממון כל בחורה שאתה נפגש איתה לסטוץ ומביא הביתה
אם אתה מדבר על מספר שנים ביחד זה כבר כמעט כמו זוג נשוי ואתה אמור לקחת את זה בחשבון.

הנקודה היא שכאשר אתה עובר לגור ביחד, אינך יודע מראש לכמה זמן זה יהיה. אחרי שנה-שנתיים-שלוש תתעורר ותתחיל לחשוב על הסכם ממון? רוב הסיכויים שכל עוד לא תתחתנו לא תחשוב על זה בכלל, ואז כל הרכוש שצברת באותה תקופה משותפת (החל מהרגע שעברתם לגור ביחד) עלול להיות כבר בחזקת רכוש משותף של ידועים בציבור (ואם היא גרה איתך בדירה שלך, אז גם הדירה בסיכון). אז נכון שזה ממש לא בהכרח יהיה המצב והבחורה תצטרך לשכנע שופט שהיתה כוונת שיתוף, אבל יש תקדימים כבר בפסקי הדין, כך שהסיכון קיים. לא ברור לי מה התמורה לסיכון הזה (כי בד"כ כשלוקחים סיכון אמורה להיות איזו תמורה).

 

[KickR]

לא ברור לי מה התמורה לסיכון הזה

אם אתה לא רואה שום תמורה בזה שיש לך מערכת יחסים בריאה עם בת זוג למשך כמה שנים שגרה איתך, אל תעשה את זה.

 

[noam23]

אם אתה לא רואה שום תמורה בזה שיש לך מערכת יחסים בריאה עם בת זוג למשך כמה שנים שגרה איתך, אל תעשה את זה.

אני לא רואה תמורה בזה שהמציאות המשפטית הבעייתית בהקשר לזוגות החיים ביחד, מחייבת אותי לקחת סיכון מיותר כדי לשמור על מערכת יחסים בריאה עם בת זוגי. ושלא יהיה בילבול בנושא הזה, החתמה על הסכם ממון היא בהכרח פגיעה בבריאות הקשר - זהו חוסר אמון מובהק שמביע הצד המחתים כלפי הצד המוחתם. אף אישה לא רוצה להרגיש שבן זוגה כבר מתכנן על היום שאחריה, ומתגונן מפניה. מי שחושב שהוא החתים את בת זוגו על הסכם ממון (במצב שיש לו יותר נכנסים מאשר לה, והיא מתחייבת לוותר עליהם בפרידה) ולא נותר אצלה משקע רגשי שלילי כלפיו, פשוט משקר לעצמו. זה שהמדינה מכריחה אדם שרוצה לחיות בזוגיות תחת קורת גג אחת, או להסתכן באובדן רכושו, או לפגוע במערכת היחסים שלו, זה פשוט עוול.

המצב התקין היה צריך להיות: זוג לא נשוי שחי תחת קורת גג אחת, כל עוד לא עשו הסכם שיתוף נכסים, אין שום שיתוף לגבי נכסים שרשומים על שם צד אחד.

 

[sun_light]

לא מבין את העניין של הסכם ממון.
אם אוהבים רוצים לחיות עם מישהו,למה עם תנאים?
הרי הסכם ממון בעצם אומר "מה יוצא לי אם נפרדים".
במצב כזה,האינטרס לתחזק את הקשר כבר מתחיל מנקודת מבט של "לא בטוח ששווה להילחם על הקשר".
מבין שרוצים לשמור על נכסים אבל בסוף ממול עומד בן אדם. הממון מתגמד בעיניי בסיטואציות כאלה של החיים.
אישה שנכנסת להריון נחשבת כחולה שיש בה סכנה וכביכול מסכנת את חייה עבור עצמה,העובר והאב. מה זה כסף בהנחה שזוג נפרד לעומת הילד?! לא מצליח להבין את זה עד היום (ומכיר זוגות שעשו הסכם ממון).

יש דוגמאות לכאן ולכאן, ככל שמתחתנים מאוחר יותר, ככה הנושא הזה יותר חשוב.
בכל אופן לדעתי זה תלוי מה הסכום.
מכיר מישהו שיש לו דירה, ואבא שלו קנה איתו בשותף עוד דירה להשקעה.
אחד כזה, לא יתחתן בלי הסכם ממון, תאר לך שהוא מתחתן ואחרי 5 שנים מתגרש. זה שכיח היום.
הבן אדם יפסיד את כל החיים שלו ועוד יצטרך לשלם מזונות אם יש לו ילד.
אתה צודק אם מישהו יתחתן ויש לו 100,000 בעו"ש והוא ירצה לעשות הסכם ממון, עם אחד כזה עדיף לא להתחתן.

 

[Oran Hashai]

יש דוגמאות לכאן ולכאן, ככל שמתחתנים מאוחר יותר, ככה הנושא הזה יותר חשוב.
בכל אופן לדעתי זה תלוי מה הסכום.
מכיר מישהו שיש לו דירה, ואבא שלו קנה איתו בשותף עוד דירה להשקעה.
אחד כזה, לא יתחתן בלי הסכם ממון, תאר לך שהוא מתחתן ואחרי 5 שנים מתגרש. זה שכיח היום.
הבן אדם יפסיד את כל החיים שלו ועוד יצטרך לשלם מזונות אם יש לו ילד.
אתה צודק אם מישהו יתחתן ויש לו 100,000 בעו"ש והוא ירצה לעשות הסכם ממון, עם אחד כזה עדיף לא להתחתן.

לשיטתך אין ערך לאהבה.היא לא באמת קיימת. הכל עניין עסקי בחיים ופה זה נגמר. לדעתי החיים מהותיים קצת יותר...

 

[sun_light]

לשיטתך אין ערך לאהבה.היא לא באמת קיימת. הכל עניין עסקי בחיים ופה זה נגמר. לדעתי החיים מהותיים קצת יותר...

ברור שהיא קיימת.
90% מהזוגות שמתחתנים מאוהבים בחתונה.
אבל עם 30% גירושין, כנראה שלא הרבה יודעים לתחזק אותה.
או לחילופין התחתנו מהסיבה הלא נכונה.
אגב, גם כתובה זה מסמך חוקי וגם אם היא מתגרשת ממנו אחרי שבוע הוא תופס.
גם פה תגיד שזה הסכם ממון ואין אהבה?

 

[סולידי]

זוג לא נשוי

למה לדעתך צריך להיות הבדל בין זוג נשוי לזוג לא נשוי?

 

[noam23]

למה לדעתך צריך להיות הבדל בין זוג נשוי לזוג לא נשוי?

בישראל זוג נשוי זה זוג שהחליט לקבל על עצמו דין תורה. הדת לא הולכת לפי מה שנכון, הגיוני ומוסרי לשנת 2019, אלא לפי מה שחשבו בני אדם בתקופות קדומות. לכן, אני לא מצפה לשום הגיון במוסד הנישואין הדתי ולכן גם לא אכנס אליו. ברגע שמדובר בזוגיות שבסיסה אינו דתי, אני בהחלט מצפה להגיון ומוסר עדכניים.

 

[c881]

@noam23 אני יכול לשלוח אותך לחפש כתבות על זוגות נשואים שחתמו/החתימו על "הסכם ממון" ועדין בסופו של יום פנו לבית המשפט בטענות של "לא הבנתי/ תחת איומים/ סיממו אותי/ הייתי בדכאון" וכו'.
ולפעמים בית המשפט מקבל את הטענות ומבטל את ההסכם.
שוב... יותר חשוב מלדעת עם מי להתחתן, צריך לדעת ממי להתגרש.

 

[c881]

זוג נשוי זה זוג שהחליט לקבל על עצמו דין תורה.

זוג נשוי אורתודוכסית.
יש זוגות נשואים בנישואין אזרחיים.
יש זוגות מוסלמים נשואים, זוגות נוצרים, זוגות דרוזים וכו'.

הפסקתי לספור כמה שאלו אותי "למה אתם לא מתחתנים?" ואת התשובה - עם 4 ילדים... אין הסכם חזק יותר.
ושוב...
כולם אוהבים/ מאוהבים/ יאכלו %$#@TFS אחד בשביל השני או ימותו משאיפת עשן תוך כדי שהם מנסים לחלץ את משפחתם מבית בוער.
ביום ש"זה" עולה על שרטון ומפרקים את החבילה... הכל פתוח וכל האפשריות על השולחן.

 

[האחד]

זה לא רק בישראל, בקנדה זה בדיוק אותו הדבר, והבנתי ממשהי שהזמן להכרה כידועים בציבור הוא קצר מאד ואז אוטומטית כל הרכוש מתחלק לשתיים במקרה פרידה.
יש לנו מלצרית שאחיה חי כמה שנים עם מישהי ותכנן להיפרד ממנה ואז הוא נהרג בתאונת טרקטורון והיא קיבלה את כל הרכוש שלו (עכשיו שאני כותב את זה זה נשמע מפוקפק אבל אני מניח שאי אפשר להוכיח כלום)

 

[בת העמק]

המצב התקין היה צריך להיות: זוג לא נשוי שחי תחת קורת גג אחת, כל עוד לא עשו הסכם שיתוף נכסים, אין שום שיתוף לגבי נכסים שרשומים על שם צד אחד.

חברה שלי ובן זוגה חיו 25 שנים יחד והביאו ילדים. רוב השנים החלוקה היתה שהוא דואג לפרנסה (דאג היטב) והיא דואגת לילדים והבית (דאגה היטב).
נפרדו לדרכם והוא העביר לה חצי מהנכסים בלי שהיא ביקשה אפילו (יש לי חברות נהדרות, אגב) משתי סיבות מאד פשוטות: 1) ידע להעריך את החלק שלה בחיים המשותפים 2) ידע לנצל מבחינה חוקית את המצב שלהם כדי לקנות ולמכור דירות תחת שמו ותחת שמה בנפרד וביחד כדי למקסם את ההטבות.
אז אתה חושב שהוא פראייר? שאם הם לא נישאו אז שהנכסים ישארו אצלו והילדים אצלה? אתה מוכן להסביר מה עלה בדעתך?