SolidusMaximus
משתמש בכיר
- הצטרף ב
- 10/9/21
- הודעות
- 2,348
- דירוג
- 2,398
אנחנו מדברים על ההודעה שלה:לתלוש זו מילה עם קונוטציה שלילית, אתה כאילו מנסה להגיד עובדה אבל מכניס לזה את הדעות שלך (אתה גם מסיק שאתה יודע בהכרח למה הורים בוחרים להחליף מקום מגורים באופן תכוף ושזה אך ורק הרצון האנוכי שלהם לטייל)
זה שוב איזשהו רצון לקרוא בכוח משהו להעלב ממנו בהודעה. במקום לקרוא פשוט עובדות, ללא שיפוט.אנחנו מצאנו בסיבובים לפני ההתקרקעות שמסגרות (זמניות תוך כדי תנועה, לחודש חודשיים) עם ילדים שהוריהם ממקומות שונים בעולם, עבדו לנו טוב.
ממה שהיא כתבה ומהדמות שהיא מייצגת בו, זה נובע מרצון לטייל, מה לעשות? ולא מתוך עבודה של ההורים או הכרח אחר של החיים.
ואם זה מתוך עבודה של ההורים, זה משנה את העובדה שזה לתלוש? זו קונוטציה שלילית כי זה דבר שלילי, אין פה שום שיפוט שלי, רק עובדה שלילית על דבר שלילי מעצם טבעו.
מה אתה שואל, אם לתלוש ילד מסביבת מגורים אחת פעם אחר פעם לא תיצור אצלו חרדת נטישה?לכל הילדים? והחלופה בהכרח לא יוצרת בעיות? לפחות ריככת את מה שאמרת מקודם (חרדות נטישה קשות!)
אני לא יודע, לא לתת לילד לאכול שוב ושוב לא יצור אצלו חרדה תזונתית? אולי לא, אבל ברוב המקרים - יש השלכות טבעיות למעשים.
החלופה לא מייצרת בעיות? איזו חלופה? של לא לעבור כל חודשיים מקום? החלופה של לא לעבור מקום כל חודשיים, לא מייצרת בעיות נטישה, כי אין נטישה.
אני דיברתי על מצב נתון ואמיתי בו יש נטישה חוזרת ונשנית, ועליו אמרתי שהוא יגרום לחרדת נטישה.אז להגיד שזה נכון לכולם זו הקצנה, ולכן, בין שאר הדוגמאות, כתבתי ״הגמל אינו רואה את דבשתו״ (משם התחיל תת השרשור בינינו).
היא הקצינה אותו למצב קיצוני ביותר שלא רלוונטי ל95% מתושבי ישראל, לא רלוונטי ל95% מהזמן (כידוע, בעוטף היה 95% גן עדן, ו5% גיהנום), כדי להוכיח נקודה.
מי שיאכל הרבה שוקולד, ישמין, ברוב מוחלט של המקרים. אין פה שום הקצנה, גם אם יש 10% של אנשים שלא ישמינו כי יש להם גנטיקת זהב.
להקצין את זה "ואז מה?!?! מי שלא יאכל בכלל, הרי ימות", זאת הקצנה שהיא דמגוגיה, כי יש מרווח עצום בין לעבור כל חודשיים ארץ, לבין לגור בעוטף עזה, כנ"ל שוקולד ורעב.
אני אמרתי עובדה, נטישה גורמת לחרדת נטישה. זה לא נכון במאה אחוז מהמקרים. גם מי שמטייל בעולם, כנראה יתן לילדיו חוויה קוסמפוליטית, אין לי עם זה בעיה.הביטוי "יישארו עם אף עקום" מתייחס לרוב, באופן מטפורי, לאנשים שמתנגדים למהלך מסוים ומאוכזבים מתוצאתו.
אבל מי שמתרץ את החוסר אחריות הורי שלו בכך שהוא "מעניק לילד חוויה קוסמופוליטית", אז כן, כאן אני שופט שלעניות דעתי, זה לא שווה תחושת תלישות כל החיים.
כל אחד שיעשה מה שנוח לו, אבל העובדות הן העובדות, גם אם הן לא נכונות ב100% מהמקרים ולכולם. לבני אדם יש ידיים ככלל, זה עדיין לא אומר שקטוע יד הוא לא אדם.