לעניין החוק - אני לא איש משפט ולא יודע לקבוע אם החוק טוב או לא. אבל אני בהחלט לא מסכים עם דברים שנאמרו כאן לגבי התקטננויות, לעיני החוק בוודאי לא נוגע לדברים כמו ״הדליק את הדוד״ או ״יצאה לקניות״, ברור שמדובר שם על אלימות וכפיה ולא על מחלוקת בקניון. אני כן יודע מספיק כדי לדעת שלמילים ״באופן סביר״ דווקא כן יש משמעות. בכל אופן, אם מה שדרוש זה חוק קצת יותר מצומצם, אין לי בעיה עם זה.
זאת לא התקטננות.
זאת טענה שנותנת לך לחשוב איפה הגבול.
לדוגמא? ברור לך שבחשבון נפרד, לא כל הוצאות הבית יהיו על משכורת של מישהו אחד. והמשכורת השניה תהיה להוללות של בן/בת הזוג.
זה ברור לכולנו. ואני מקוה שאתה מסכים.
השאלה היא, מפה ומטה? איפה עובר הגבול.
שלא תטעה, בדיוק כמו שאתה קורא על תביעות הזויות היום, יהיו גם תביעות הזויות בעתיד.
לדוגמא? אישה הולכת לקוסמטיקאיות ב500 שקל בחודש נניח. בעלה יקנה רכב
רק שלו, בתשלומים של 500 שקל בחודש.
מה תהיה הטענה? שזה רק שלו ולא שלהם? הרי זה הפינוק שלו, ואם הוא היה מוציא את ה500 שקל על מסאג כל חודש זה כן היה בסדר?
הרי החוק בין היתר מדבר על סכומים(מניעה או הוצאה)
ברור לך שבאוטו הבן אדם זבל, אבל בחוק היבש מה תהיה הטענה?
זה נשמע לך התקטננות בדיוק בגלל הסיבה שלא רוצים להעביר את החוק הזה, וזה שבית המשפט לא צריך להכנס כ"כ עמוק להחלטות של בני זוג.
אגב, מה זה הסעיף של "באופן עקבי" ? נו באמת, אם מישהי מדוכאת פעם ב.... החוק לא מגן עליה? זה כן בסדר?
כי נניח שהיא תבעה אותו ובית המשפט הכריח אותו לשלם X שקל או מה שלא יהיה... מה יקרה אחר כך? איך החיים שלה יראו?
החוק בעצם אומר לנשים קשה לכם? אתם מדוכאות כלכלית? תבואו תתבעו ויהיה בסדר.
במקום להגיד להם תזרקו את הבן אדם המגעיל הזה ל1000 עזאזל ולכו לחפש חיים מאושרים.