@סימפטי - אני חושב שאתה צריך לשאול את עצמך למה את חוסך? מהי המטרה שלך, איך אתה מתכוון להשיג אותה ומתי לדעתך היא תוכל להתממש?
אם נצא מנק' ההנחה לצורך העניין שהמטרה שלך היא להגיע לעצמאות כלכלית - האם היא מודעת לזה? האם היא שותפה לאותה מטרה? אם אתה שואף להגיע לעצמאות כלכלית, הרי החסכון הוא אמצעי למטרה ולא המטרה עצמה. אם היא לא שותפה למטרה הזאת, אין לך איך לשכנע אותה לחסוך כי זה לא משרת שום אינטרס שלה.
אז לפני הכל - תוודא שאתם שואפים לאותם מטרות. אם זה אכן המצב, אז אני בטוח שאפשר למצוא דרך שהיא תבין שהדרך להגיע לשם היא גם הדרך שאתה בחרת, קרי לחסוך באדיקות.
מעבר לכך - תוביל בדרך של דוגמא אישית. תראה לה בכמה מצבור הכסף שלך גדל כל חודש. תראה לה כמה כסף יש לך סה"כ. מספרים כמו 100,000 ש"ח, 200,000 ש"ח יתחילו לנגן לה על מיתר כלשהו עם הזמן. תחשב כמה כסף היא הרוויחה במשך כל חייה, ותחשב כמה נכסים יש לה היום. ותראה לה. רוב אנשים נדהמים לגלות שהם הרוויחו
בנטו חצי מיליון, או מיליון ש"ח במהלך חייהם, ואז ההכרה שלא נשאר מזה כלום תכה בה כמו פטיש. זאת ההשלכה של לקנות ללא אבחנה.
אם היא לא שותפה לשאיפה לפרוש מעבודה, תגדל בה את החשק. דברו, לא בכח, על דברים שיכולתם לעשות אם היה לכם יותר זמן. טיולים, אומנות, תחביבים, זמן עם ילדים. מה שזה לא יהיה, תגרום לה לרצות לעבוד פחות. תבנה את הבסיס. החסכון יבוא לבד כשתהיה לה המוטיבציה.
חשוב שלא תלחץ עליה. נראה שעד כה היא זרמה איתך עם לא מעט דברים שאישתי לא הייתה מסכימה אם הייתי " כופה" עליה. כמו שאמרת בעצמך, היא תפתח אנטי, ותסגור את עצמה גם לדברים שהיא הייתה מסכימה איתם מרצון רק כי הם באים ממך באותו אופן שבאו דברים שמאסו עליה.
כמה זמן אתה מנסה לשנות את דעתה בנושא? דברים כאלו לוקחים זמן. תן לה להבין בעצמה את מה שאתה הבנת. תשתול מחשבות בראשה שהיא תחשוב עליהם בזמנה החופשי. אם היא תגיע לאותם מסקנות שאתה הגעת, היא תרצה לשתף איתך פעולה ולא יהיה צורך בשכנוע. אם לא, תבין למה. תהיה סבלני. אם אתה כל כך בטוח שהדרך שלך עדיפה, אתה חייב להראות לה שזה באמת יותר טוב, ולתת לה לרצות בדרך הזאת גם.
תשים את עצמך בנעליים שלה. האם הייתה תקופה שבה גם אתה בזבזת מבלי לחסוך? אם מישהו היה נופל עליך מהשמיים ואומר לך "תחסוך, אל תהיה עבד של התרבות הצרכניסיטית!" איך היית מגיב? היית זורק הכל ומתחיל לחסוך ולהשקיע בבורסה? לא. מה גרם לך לשנות את התפיסה לאורך הזמן? דוגמא רעה - אל תגיד "קראתי את הסולידית" ותגיד לה "תקראי את הסולידית, ואז תביני אותי". תבין בעצמך מה בנה בתפיסה שלך את השינוי ותכווין אותה בדרך הזאת.
אני אתן לך כמה דוגמאות לדברים שאישתי שינתה בי, ואיך היא עשתה את זה:
כל החיים שלי שתיתי תה שחור. של וויסוצקי. לא רציתי לטעום אפילו שום דבר אחר. אבל היא והמשפחה שלה תמיד שותים תה ירוק. בהתחלה כשהייתי מבקר אצלהם, היו מציעים לי תה ירוק, הייתי מסרב בנימוס ומבקש תה שחור. בחלק מהפעמים כשלא היה נעים לי להטריח אותם, הסכמתי לשתות תה ירוק. לא הכי אהבתי את זה, אבל זה לא היה נורא. עם הזמן, התרגלתי לטעם של התה הירוק והיום אני מעדיף אותו על פני השחור. וזה אחרי שהעברתי הרצאה פעם על היתרונות של התה הירוק ע"פ השחור. הידיעה שתה ירוק עדיף לא גרמה לי לשתות אותו. אבל ההכוונה העדינה והלא לוחצת המירה אותי.
דוגמה נוספת, דומה - כל החיים שתיתי מיצים, אף פעם לא מים. אשתי לעומת זאת תמיד שותה רק מים. שנים כשגרנו ביחד אני שתיתי מיצים והיא מים, אבל מדי פעם היו מקרים שלא היה מיץ במקרר והייתי שותה מים, או שהיינו יושבים לאכול והייתי לוקח שלוק מהכוס שלה במקום ללכת למקרר לקחת מיץ. לא משנה מה הסיבות, החשיפה המתונה לאלטרנטיבה נתנה לי את חופש הבחירה לבחור, בלי להכריח אותי, בלי לחץ, ובלי אנטי. היא אף פעם לא ביקרה אותי על זה שאני שותה מיצים. רק הראתה לי שאפשר אחרת. היום אנחנו כבר לא קונים מיצים לבית, אבל אני עדיין שותה מדי פעם בחוץ.
think about it.