אתה מדבר על שימוש שונה לאג״ח מהשימוש שמיוצג כאן בדרך כלל (ומוצע ע״י הסולידית) - ״ריכוך״ התיק ואיזון. היא ממליצה על השקעה באג״חים קצרים ובינוניים בעזרת קרנות סל. אג״ח לטווח ארוך הוא עניין שונה לחלוטין, שאפשר לשקול אם בטוחים שרוצים לסגור את הכסף לטווח ארוך ולא רוצים להשתמש בו (גם לא לאיזון) - שהרי לטווח קצר יותר זו השקעה תנודתית עד ספקולטיבית, יותר ממניות. רק שלא הייתי מהמר מעכשיו על האינפלציה שתהיה בעוד 30 שנה, ואם הייתי רוכש אג״ח לטווח כזה - אז רק צמוד. לא יודע מה התשואה על אג״ח אמריקאי צמוד לכזה טווח, בארץ יש את 0545 עם תשואה ברוטו של 1.25%.
לא. רק אמרתי שאם רוצים להשוות אג״ח למניות אין טעם להתייחס לאג״ח או לריבית קצרת טווח. אני לא ממליץ להשקיע באג״ח ל-30 שנה, וזה לא קרוב למח״מ של התיק שלי. אני רק משווה בין תפוזים לתפוזים.
לגבי הטענה שלך, אתה למעשה אומר ״בימינו: המצב שונה לחלוטין. אג״חים ל-10 שנים הקרובות חסרי טעם כי הריבית שם נמוכה מדי״. התשואה של אג״חים
ארוכים (שוב, אני לא אומר להשקיע בהם) בין
השנים 1975 ל-1985 הייתה 8.74%, אבל ראלית למעשה הייתה 1.62% (מסתבר שהאינפלציה גם בארה״ב הייתה לא נמוכה בתקופה ההיא). למה זה מאד רחוק מהדוגמא שנתת: אג״ח ארוך שנותן תשואה ראלית 1.25%?
פשוט האינפלציה היום מאד נמוכה, אז המספרים נומינלית נראים לך נמוכים, אבל מבחינה זאת אין פה שוני רב.
השוני הגדול הוא שהיום יש התערבות מסיבית של הממשלות החזקות. זה לא נעשה בעבר. לפי נוסחת גורדון, מחירי המניות הם P = D/r בהנחה שאין צמיחה. המדינה גורמת לזה ש-r (הריבית על ההון) מאד נמוך באופן מלאכותי. כשזה יגמר, r יעלה ו-P ירד, אלא אם כמובן הצמיחה תתגבר על זה. זה יכול לקרות, אבל יכול גם לא. ביפן זה לא עבד: ואם היית יפני שמשקיע בשוק המקומי ב-1990 או ב-2000 הייתי ממליץ לך בחום להשקיע גם באג״ח מדינה ב-50% מהכסף שלך, גם כשהריבית שם הייתה מאד נמוכה. היום, 25 שנה היית מאד מודה לי על כך.
@Yevgeny , הדיון של ״האם יפן זה מקרה מייצג?״ הוא דיון ישן נושן. אני מרגיש שאתה פסיכולוגית מנסה להגן על התיזה שלך ע״י הטענה ״אני מפוזר על פני כל העולם. לכן, בהכרח אחרי 20 שנה הוויכוח הוא האם עשיתי 5% ראלית או 7% ראלית״. אז אני חושב שאתה טועה. הטיעונים הלוגיים עם אקסיומות הם נחמדים, אבל לדעתי אתה פשוט מסרב להתבונן למציאות בעיניים. מדד S&P500 עם דיבדנדים מושקעים חזרה (ללא מס...) משנת 2000 עד אמצע 2011 עשה מינוס 2% ראלית (אני מדגיש מינוס). אז נכון שאחרי זה הייתה קפיצה, אבל זה לא חייב היה ליהיות. או שתגיד ש-11 שנה זה טווח קצר מדי, אבל 20 זה כבר ארוך? נשמע לך הגיוני? וממילא ארה״ב מובילה את העולם הכלכלי, כך שאם לא הייתה את הקפיצה מ-2011 עד 2014, הייתה לנו לראשונה דוגמא עולמית. אתה באמת חושב שזה שאתה משקיע לא רק במדינה אחת בשם ארה״ב אתה יותר מגודר? יפן היא מדינה מספיק גדולה שצריך להתייחס לסיפור הזה ברצינות.
בכל מקרה, אם אתה מחליט להתעלם ממקרה יפן, אשמח לשמוע הסבר כלשהו למה. זה שזה רק מדינה אחד לא הסבר מספק. מה קרה שבמדינה רצינית וגדולה כמו יפן הבורסה אחרי 25 שנה נמצאת עדיין בחצי מערכה (כולל השקעת דיבידנדים). בתקופה הזאת, אנשים חיו שם, ייצרו, עשו ילדים, אכלו: ועדיין הבורסה חצי מערכה. מה הסיבה לכך, אם זה ״לא יתכן״?
יש מי שמשוטט באקראי בוולסטריט ואני משוטט באקראי בשוקי הפישפושים הענקיים של פריז בחיפוש אחר רהיטים ואביזרים בעלי ערך 
