תחילת המסע שלי...

[ברלינית]

הי עמוס. כל הכבוד על החיסכון.. ומזל טוב על הילד\ה

אם אני מחברת את מה שכתבת על החסכנות של ההורים ואת המטרות שהצבת לעצמך לשנים הקרובות זה נראה שהחינוך שספגת בבית חילחל היטב.
מאד קשה לחסוך את הסכומים שחסכתם עם ילד ואשה בחופשת לידה. ובסה"כ כל הכבוד.
יחד עם זאת אני לא הייתי קונה דירה שאינה במקום בו הייתי מוכנה לגור עם ילדי ( כיום , ובמצבך הספציפי) לך תדע מה יהיה עוד 10 שנים..תחסוך את הכסף תשיג עליו תשואה טובה.. חכה לפחות עד שתדע אם הקריירה בצבא מסתדרת או הקריירה החלופית .. שלך ושל האישה..
תהנה מהעזרה של הוריך הקרובים לנכדים..
אתה בעיני דוגמה מאלפת לאדם אחראי שנולד לדור הלא נכון. ואם תרשה לי להיות קצת בוטה:
ההורים שלך "יושבים על מליונים" שבגדול די נפלו עליהם בגלל שוק נדל"ן שדהר בעודם מדמיינים שזה בגלל שחסכו דלק לנסיעות ולחוגים ( אתה וזוגתך יכולים לעבוד פי ארבע מהם ,לעבור לאכול עשב, למנוע חוגים מהילדים ולדווש באופניים עד יום מותכם ולא תגיעו מזה לרכוש דומה )
וזה הולך להיות מתסכל . הרכוש שלהם ישכב כאבן שאין לה הופכין בעוד ילדיהם ומשפחותיהם יגרדו שקל לשקל בעשרים השנה הקרובות כדי להגיע מותשים כמעט לגיל 50 עם מספיק כסף לבית סביר וזהו בערך..
אם פעם מישהו בקבע בגילך ידע בוודאות שבגיל -45 42 הוא משתחרר עם פנסיה של 12000 בחודש. כיום רק קצה מאד ספציפי של אנשי קבע יכולים להיות בטוחים בזה בגילך ואתה יכול למצוא את עצמך בחוץ בעוד 5-6 שנים עם מעט מאד. .
בעיני אתה צריך ( אם אתה מעוניין ויכול מנטלית ) לשחרר כמעט לגמרי.. להתמקד כזוג במציאת עבודה שטוב לכם בה. בשעות סבירות שמאפשרות להנות מפנאי ומשפחה ובהכנסה שניתן לחסוך ממנה מספיק בשביל להתקדם לאט וצעד אחרי צעד לתחושת רווחה וגמישות .
אבל עצמאות כלכלית אמיתית במצבכם ובדורכם ? ( שכירים, הורים ..) לדעתי חבל על האנרגיה...
תחיו טוב. תחיו אחראי..וזהו
אם ההורים שלך לא יעשו שטויות, ( משהו בתיאור שלך את ההתנהלות שלהם עם הכסף מאד מדאיג) מתישהו הילדים שלך ייהנו מפירות החסכנות שלהם.. ולכם יהיה כסף לפנסיה שלכם..
עמוס אני מאד מבינה את הרציונל שלך, גם אני התנהלתי לפיו ..ובסה"כ הצליח לי.. אבל אני רואה אנשים הצעירים ממני ב10 שנים מוכשרים יותר ממני שכבר לא מצליחים להתקדם ולהשיג את מטרותיהם הכלכליות והאישיות רק כי נולדו למציאות כלכלית אחרת.
בדור שלך ובדורות הקרובים עצמאות כלכלית ( בסגנון בית נאה בבעלותך ושלושה מליון שקל פנויים ) לא תגיע בגיל סביר ( לפני 55-60 )מעבודה כשכירים או השקעה אקראית בנדל"ן...

 

[nicepo1]

בדור שלך ובדורות הקרובים עצמאות כלכלית ( בסגנון בית נאה בבעלותך ושלושה מליון שקל פנויים ) לא תגיע בגיל סביר ( לפני 55-60 )מעבודה כשכירים או השקעה אקראית בנדל"ן

משתמע ממה שכתבת שהמצב נהיה יותר גרוע מדור לדור, ההיסטוריה מראה שבדרך כלל יהיה לך יותר ממה שהיה לסבתא שלך באותו גיל(כדור לא לך אישית).
יש לך איזה כדור בדולח שאומר שזה הולך להשתנות דווקא עכשיו?

 

[אורי ג.]

2. ניסיון לקנות דירה במסגרת מחיר למשתכן - תוספת של 3400 או 2700 לחודש משכירות- קנייה ב886 בלוד או 1.3 מיליון ברשלצ 200 או 600 כמשכנתא- החזר 800 או 2500 בחודש.

רעיון מעולה.

 

[c881]

יש בעיה להגדיל את היחידה על ידי הצמדת קרוואן נוסף?
מזל טוב על +1.

 

[איש(3718)]

בדור שלך ובדורות הקרובים עצמאות כלכלית ( בסגנון בית נאה בבעלותך ושלושה מליון שקל פנויים ) לא תגיע בגיל סביר ( לפני 55-60 )מעבודה כשכירים או השקעה אקראית בנדל"ן...

את אומרת שלהיות שווה יותר ממליון דולר היה הסטנדרד? (דירה ממוצעת זה 1.5 מליון + 3 מליון שקל פנויים)

מזכיר לי את הקטע הזה: https://www.youtube.com/watch?v=cKKHSAE1gIs

 

[שרון]

משתמע ממה שכתבת שהמצב נהיה יותר גרוע מדור לדור, ההיסטוריה מראה שבדרך כלל יהיה לך יותר ממה שהיה לסבתא שלך באותו גיל

העניין הוא לסבתא לא היה הרבה על מה להוציא את הכסף, או מינוס בבנק שאליו היתה יכולה להקלע, או כרטיס אשראי בעזרתו היתה יכולה לפרוס לתשלומים. מספיק לראות את התורים בדואר - רובם זקנים עם מזומן ביד שבאים לשלם חשבונות.
אנחנו עכשיו נמצאים בעידן האימפריאליזם התרבותי, בו ארה"ב ומדינות המערב "שולטות" על העולם באמצעות מסחר, מותגים ותרבות (קולנוע, ומוזיקה), מתוך מחשבה ששתי מדינות בעלות אותן ערכים א. לא יצאו למלחמה אחת נגד השנייה ו-ב. יכניסו כספים יפים לאותן חברות מערביות בחו"ל.

האימפריאליזם התרבותי הזה, שיש שמכנים אותו תרבות הצריכה, רק הולך וגובר וזנה משהו לחלוטין מכוון. צריך להיות מאד חזק לא ליפול למלכודת הצריכה הזו. אני מודה, לעיתים אפילו אני מועדת.

אם זה מעניין אותך, קרא כתבים של מישל פוקו - Michel Foucault ואדוארד סעיד.

מציעה גם לקרוא את How To Read Donald Duck של אריאל דורפמן. לי זה פתח את העיניים לגמרי.

 

[איש(3718)]

העניין הוא לסבתא לא היה הרבה על מה להוציא את הכסף, או מינוס בבנק שאליו היתה יכולה להקלע, או כרטיס אשראי בעזרתו היתה יכולה לפרוס לתשלומים. מספיק לראות את התורים בדואר - רובם זקנים עם מזומן ביד שבאים לשלם חשבונות.

כן אלו היו חיים, היינו נוסעים באוטובוס אגד מקרטע ולא ממוזג לעבודה, בקיץ היה לנו מאוורר בבית שקירר אותנו אחרי שעלינו 4 קומות ברגל, ראינו ערוץ אחד בטלביזיה, ושמענו שירים ושערים בשבת, חיכינו לקו בזק 10 שנים (ובינתיים רצנו לטלפון הציבורי בשכונה עם אסימונים), בשביל לעשות שעורים היינו הולכים לספריה העירונית, כשהילד היה הולך לשחק ברחוב לא היינו יודעים מתי יחזור, להזמין טכנאי הביתה היה שורף יום עבודה שלם (כי אף פעם לא ידענו איפה הוא) , אפשר להוסיף גם שהיינו עושים חודש מילואים בשנה פק"ל, ומי בכלל היה נוסע לחו"ל ?... ובשביל לשלם חשבונות חשמל ומים היינו הולכים לדואר ועומדים בתור. כשרצינו לאכול בחרנו בין לחם שחור או לחם לבן, ובין אשל , גיל או לבן. זהו.

אימפריאליזם התרבותי הזה, שיש שמכנים אותו תרבות הצריכה, רק הולך וגובר וזנה משהו לחלוטין מכוון. צריך להיות מאד חזק לא ליפול למלכודת הצריכה הזו. אני מודה, לעיתים אפילו אני מועדת.

אם זה מעניין אותך, קרא כתבים של מישל פוקו - Michel Foucault ואדוארד סעיד.

מציעה גם לקרוא את How To Read Donald Duck של אריאל דורפמן. לי זה פתח את העיניים לגמרי.

היום תרבות הצריכה דפקה אותנו לגמרי! נוסעים באוטו ממוזג לעבודה, מזגן ומעלית בבית, סלולרי לכל ילד, 200 ערוצים ב TV , כל המידע של 1000 ספריות בטלפון שלי, טיסות לחו"ל כל שנה מכיתה א, אופניים חשמליים למכולת, מזל"טים ובלונים עושים בט"ש, כל התשלומים זורמים דרך כרטיס האשראי, מליון סוגי מעדנים, לחמים וסוגי אוכל במרכול. נדפקנו!

אח, איפה הימים הטובים ההם ...

 

[c881]

היום תרבות הצריכה דפקה אותנו לגמרי! נוסעים באוטו ממוזג לעבודה, מזגן ומעלית בבית, סלולרי לכל ילד, 200 ערוצים ב TV , כל המידע של 1000 ספריות בטלפון שלי, טיסות לחו"ל כל שנה מכיתה א, אופניים חשמליים למכולת, מזל"טים ובלונים עושים בט"ש, כל התשלומים זורמים דרך כרטיס האשראי, מליון סוגי מעדנים, לחמים וסוגי אוכל במרכול. נדפקנו!

כל הדברים הללו עולים כסף. שצריך לעבוד בשביל לשלם.

• אני רוכב על 2 גלגלים וכל הזמן מנסה להתחמק מהנהגים בפחיות הממוזגות שלהם בזמן שהם שותים קפה/מנהלים את העולם בטלפון/מחפשים תחנה ברדיו.
  
• מזגן - אז נשארים בבית כי חם בחוץ (הילדים של היום לא עושים פעילות)
• ילדים שמחוברים לסלולרי עם מסך שגדול מהפרצוף שלהם ואם בטעות יכנסו לבית של השכנה לא ישימו לב. גם חרמות היום עובדים פי X כי אתה כבר לא מחרים ילד רק בכיתה - קבוצות של עד 200 ילדים של "חרם נגד יוסי מ-ג2".
  
• אין לי טלויזיה, ולאלה שיש - צריך לעשות גמילה לילד מטלויזיה ו/או/ תראה משהו בטלויזיה, תן לי חצי שעה שקט. בתנאי שאין בבית טלויזיה בכל חדר.
• כל המידע הזה עובד גם בטלפון מלפני שנתיים, אבל נחליף כל חצי שנה כי יצא הדור הבא - חזק/גדול/מהיר יותר.
  
• טיסה אחרונה שלי היתה ב-2008 וקשה לי לומר שחסר.
• אופניים חשמליות - אני אחפש את הקישור למערכון עם הילד ששכח איך ללכת כי יושב רק על האופניים.
• כל התשלומים דרך כרטיס האשראי - מה החיובים X, Y, Z...? לא זוכר. שלא לדבר על מבוגרים שנתנו הרשאות לסוכני מכירות טלפונים.
• מליון סוגי מעדנים/לחמים/מאכלים - סוכר, סוכר ועוד קצת כימיקלים עם חותמת "100% טבעי, בריאות בקופסה..."

אז נכון, קידמה זה דבר מבורך, במידה.
אתה יכול לומר לי מכל הרשימה - מה אני צריך/ מה אני חייב?

 

[nicepo1]

העניין הוא לסבתא לא היה הרבה על מה להוציא את הכסף, או מינוס בבנק שאליו היתה יכולה להקלע, או כרטיס אשראי בעזרתו היתה יכולה לפרוס לתשלומים

היה גם היה, היום זה אייפון ורכב שיש לו מיזוג דרך הכסא לת*ת פעם זה היה רדיו ומקרר(במקום לקנות קובית קרח כול יום) ולפני זה היה דברים אחרים.
מינוס קיים מלפני שהמציאו את הכסף.

אנחנו עכשיו נמצאים בעידן האימפריאליזם התרבותי, בו ארה"ב ומדינות המערב "שולטות" על העולם באמצעות מסחר, מותגים ותרבות (קולנוע, ומוזיקה), מתוך מחשבה ששתי מדינות בעלות אותן ערכים א. לא יצאו למלחמה אחת נגד השנייה ו-ב. יכניסו כספים יפים לאותן חברות מערביות בחו"ל.

פה יש לנו הסכמה חלקית בדגש על המרכאות ב"שולטים" ,לפני זה מעצמות מתקדמות יותר פשוט היו רומסות את שאר התרבויות ואז לוקחות את כול הרווח ושולטות באמת.

האימפריאליזם התרבותי הזה, שיש שמכנים אותו תרבות הצריכה, רק הולך וגובר וזנה משהו לחלוטין מכוון. צריך להיות מאד חזק לא ליפול למלכודת הצריכה הזו. אני מודה, לעיתים אפילו אני מועדת.

שיטות השיווק השתכללו באמת,והפכו לחודרניות ואגרסיביות אבל העיקרון נשאר אותו דבר.

אם זה מעניין אותך, קרא כתבים של מישל פוקו - Michel Foucault ואדוארד סעיד.

מציעה גם לקרוא את How To Read Donald Duck של אריאל דורפמן. לי זה פתח את העיניים לגמרי

שמעתי את הרעיונות של חלקם, הפער ביני לבין הרעיונות\דעות שלהם כ"כ גדול שאין בכלל טעם לדון עליו.
*למרות שאני לא מסכים איתך שמחתי לשמוע את דעתך ואני מעריך אותה.

 

[איש(3718)]

אז נכון, קידמה זה דבר מבורך, במידה.
אתה יכול לומר לי מכל הרשימה - מה אני צריך/ מה אני חייב?

אתה יכול לבחור מה שאתה רוצה. פעם לא היית לנו את הבחירה הזו. בחרו בשבילנו.
יש כאלו שבוחרים לחיות באופן צנוע (אני בחרתי), ויש כאלו שבוחרים לחיות באופן בזבזני ומוחצן.
אני לא מוכן לקבל את הגישה שאומרת שזה שיש יותר אפשרויות בחירה זה רע, ועדיף שיהיו פחות אפשרויות כדי שאלו שבחרו באפשרות הצנועה לא יצטרכו לסבול מקינאה באלו שבחרו לחיות באופן בזבזני, או לחילופין, כדי שחלשי האופי לא יצטרכו לעמוד בפני הפיתוי לבזבז מעבר ליכולתם.

 

[c881]

 

[c881]

@איש(3718) ,
מי שחי בצמצום מבחירה - כנראה ולא "יצאו לו העיניים" ממי שחי בהקצנה - אני יודע שאני צוחק בלב/מקווה בשבילו שאכן יש לו את הסכום המדובר.
מי שחי בצמצום שלא מבחירה - עדיף שישלים עם מצבו.

הייתי עם הילד אצל הירקן לפני חודשיים בערך...
הוא רצה תותים כשעלה 20 שח לקופסה, אמרתי לו שיקר מידי וקנינו ב-50 שח ירקות ופירות אחרים.
אז הוא שואל - אבל הוצאנו יותר מ-20, אז למה 20 זה יקר?
הסברתי לו שב-50 שח קנינו פירות וירקות לשבועיים הקרובים בעוד שתותים יגמרו ביומיים הבאים בתור "קינוח".
לא קשור לכמה כסף יש לי בכיס/חשבון... קשור למה אני מקבל תמורתו.

 

[איש(3718)]

הסברתי לו שב-50 שח קנינו פירות וירקות לשבועיים הקרובים בעוד שתותים יגמרו ביומיים הבאים בתור "קינוח".
לא קשור לכמה כסף יש לי בכיס/חשבון... קשור למה אני מקבל תמורתו.

+10

החינוך הזה זו ההשקעה הכי טובה שתעשה בימי חייך. יותר מ SP500 או מניות דיבידנד (יסלח לי @daat99 ), או זהב, או כל דבר אחר

ולגבי הסרטון, אני מסכים איתו לחלוטין, אלא שמבחינתי אושר הוא לא ערך שראוי לשאוף אליו, אלא הוא תוצאה של מעשים ועמידה בערכים אחרים. חופש בחירה וידע הם ערכים שראוי לשאוף אליהם. ואם חשוב לי להיות מאושר, אז אשתמש בחופש הבחירה והידע שלי כדי למצוא את האופציה שתעשה אותי מאושר.

 

[daat99]

יסלח לי @daat99

אין על מה לסלוח.
לינוך אין תווית מחיר ולכן לא ניתן להשוות אותו עם כלום.

 

[ogi]

זה לא כל כך קשה לצמצם אפשרויות. זה קורה באופן טבעי באמצעות הרגלים. וגם באמצעות כללים. אם אתה הולך רק על זול, או רק על טבעי, או כלל אחר, אז במכה אחת אתה פוסל חלק גדול מהאפשרויות.

בנוגע לרופאים, לא נתקלתי במה שהוא מתאר, שהבחירה מועברת לחולה. אולי זה עוד לא הגיע לארץ, או שזה לא רלוונטי בבעיות הפעוטות יחסית שהיו לי. אני דווקא הרגשתי שהרופאים אומרים לי מה לעשות ואני צריך "לחלוב" אותם כדי לקבל הסבר.

 

[c881]

@ogi כמו שאמרת - הבחור מארה"ב והוא מתאר מה קורה שם.
אבל כמו שאתה יודע... זה זולג לפה.
וכן אתה מצמצם אפשרויות בקלות.

אבל, אגלה פה - אנחנו מחפשים כרגע רכב.
זאת אומרת האשה צריכה רכב.
כל יום יש לי "זיג זג" אחר - ישן/חדש/החברה הזו/ההיא/משפחתי/סופר מיני/בטוח ברמה של "מרכבה 4 יכנס בנו ויתהפך"...

אם ראית את המערכון של "ארץ נהדרת" - אני האדם ואין לי כח.

 

[אנא-אל]

שמבחינתי אושר הוא לא ערך שראוי לשאוף אליו, אלא הוא תוצאה של מעשים.

אהבתי את ההגדרה, זה השקר ממנו רוחניקים בשקל מתפרנסים.

 

[ogi]

אבל, אגלה פה - אנחנו מחפשים כרגע רכב.
זאת אומרת האשה צריכה רכב.
כל יום יש לי "זיג זג" אחר - ישן/חדש/החברה הזו/ההיא/משפחתי/סופר מיני/בטוח ברמה של "מרכבה 4 יכנס בנו ויתהפך"...

אם ראית את המערכון של "ארץ נהדרת" - אני האדם ואין לי כח.

אם אתה מנסה למצוא את הבחירה האופטימלית, זה יהיה סיוט ואח"כ גם תתחרט.
אם אתה מנסה להימנע מטעויות גדולות מדי ולצאת עם בחירה סבירה, גם אם לא האופטימלית, זה יהיה יותר קל.

 

[c881]

אני לא מנסה כלום.
אני המסננת בין האשה לסוכנויות (אם זה חדש) או למוכרים ביד 2 (אם זה יד שניה).
שוב...
יום אחד רוצה חדש.
יום שני רוצה לא להוציא יותר מידי.
חשוב בטיחות.
אם אפשר שאפשר להעמיס את כל המשפחה והציוד לטיול בצפון (פעם בשנה), אז מנסה להחזיר לעובדה ש-99.99% מהזמן היא לבד באוטו - עדיף במקרה הצורך לשכור רכב.
ושוב בלופ, עם מידי פעם קפיצות בין ה-ענפים השונים בהתאם לרכב שראתה אצל חברה.

 

[ogi]

אה, הבנתי, הזגזוג בא ממנה. זה לא היה ברור לי קודם.