בלי כפית של זהב: המסע מהפריפריה ל-12 מיליון ש"ח

[GalacticGhost]

אני עוקבת שקטה כאן בפורום כבר תקופה ארוכה, והחלטתי שהגיע הזמן לשתף גם את הסיפור שלי. אני בת 36, לפני חתונה.
גדלתי בפריפריה הקשה. את ההון שלי צברתי בעצמי בלי עזרה חיצונית, דרך עבודה קשה, למידה עצמית ונחישות.

הנתונים היבשים:

נכסים:

• דירה להשקעה: שווי 2.8 מיליון ₪ (חתומה פינוי בינוי - עם משכנתא של 1.1 מיליון ₪ בתנאים טובים).
• מניות RSU (Vested): כ-2.5 מיליון ₪.
• מניות RSU (Unvested): כ-720 אלף ₪ (צפויים להשתחרר כ-450 אלף ₪ בשנה וחצי הקרובות).
• תיק השקעות: 870 אלף ₪ (עוקב S&P 500).
• פנסיה: 1.2 מיליון ₪ (עוקב S&P 500).
• קרן השתלמות: 500 אלף ₪ (עוקב S&P 500).

שווי נקי (לפני מס) בניכוי הלוואות: כ-7.5 מיליון ₪.
שווי נקי ללא Unvested כ 6.8 מיליון ₪.

תזרים:

• הכנסות (שכר): 34,000 ₪ נטו לחודש.
• הכנסות נוספות: כ-25,000 ₪ נוספים הופכים נזילים מדי חודש מ-RSU
• קרן השתלמות
• הכנסות השכירות מהדירה מכסות את המשכנתא.
• הכנסת בן הזוג: כ-10,000 ₪ נטו לחודש.
• הוצאות חודשיות ממוצעות (כיום): כ-13,000 ₪.

מה התוכנית לעתיד?
המטרה היא להגיע לעצמאות כלכלית ולשמור על האופציה לפרישה מוקדמת בעוד 7-10 שנים, סביב גיל 45.

בעתיד, אני מתכננת להקים משפחה ולעבור לבית פרטי (כנראה שבשכירות), מה שיקפיץ את ההוצאות החודשיות (מינימום-40,000? ₪). לפי כלל ה-300, אצטרך הון של כ-10.5 מיליון ₪. עם זאת, בגלל שחלק גדול מההון שלי מרוכז במניית חברה אחת (RSU), אני רוצה לקחת מקדם ביטחון משמעותי יותר ומשתמשת בכלל ה-400. היעד: 12 מיליון ₪.

האסטרטגיה בפרישה:

1. מכירה הדרגתית של מניות ה-RSU: אני מודעת לחלוטין לסיכון הגבוה בהחזקת מניה בודדת, אבל מעדיפה לקחת אותו כרגע בגלל הטבות מס משמעותיות. בפרישה, אמכור אותן בהדרגה כדי למזער את חבות המס.
2. שימוש בקרן ההשתלמות: לאחר מכן, אשתמש בכספי קרן ההשתלמות הפטורה ממס.
3. משיכה מהחשבונות הממוסים: לבסוף, אתחיל למשוך מתיק ההשקעות.

אשמח לשמוע את דעתכם. האם התוכנית ריאלית?

אבל, החשש האמיתי שלי:
על הנייר, הכל נראה טוב. המספרים גדלים, התוכנית ברורה... אבל בלב יש דיסוננס.

אני מודה, אני שואבת סיפוק אדיר מהעבודה שלי ומהשכר הגבוה. קשה לי לדמיין את עצמי פורשת מרצון, אפילו לא לפרישה חלקית או לעבודה פחות מתגמלת. לפעמים מרגיש לי שהמרדף אחרי הגדלת השווי הנקי וההכנסה הפסיבית הוא לא באמת בשביל "לפרוש" ולהנות מהזמן הפנוי.אלא הוא בשביל הביטחון. בשביל להקטין את התלות הפסיכולוגית שלא יהיה לי כסף להסתדר בחיים. התחושה שאני חוסכת ממלאת אותי בסיפוק אדיר.

הפחד שלי הוא שאני בונה כלוב מזהב. שאני כל כך "מכורה" לתחושת ההתקדמות והצבירה, שביום שאגיע ליעד לא אדע איך לעצור. האם בכלל ארצה?

 

[FIYaacov]

אשמח לשמוע את דעתכם. האם התוכנית ריאלית?

ריאלית מאוד לדעתי, אם זאת תלויה בהמשכיות כושר התעסוקה בחברות קורפ גדולות, ובהיעדר משבר בחברה הספציפית שאת מושקעת בה באחוז ניכר מהונך.

מכירה הדרגתית של מניות ה-RSU: אני מודעת לחלוטין לסיכון הגבוה בהחזקת מניה בודדת, אבל מעדיפה לקחת אותו כרגע בגלל הטבות מס משמעותיות. בפרישה, אמכור אותן בהדרגה כדי למזער את חבות המס.

תחשבי על תקרה שמעל זה כדאי לך לממש גם במס 50% על החלק הפירותי, בגלל הסיכון.
לדעתי 20% זה סביר, ואני נחשב בעל סיבולת סיכון גבוהה. כיום את ב-37% (עשיתי vested לחלק לשווי הנקי ללא ה-Unvested).
ככה כל פעם שהאחוז עולה מעל התקרה את מממשת קצת, והתקרה עצמה משמרת לך את הדואלית בין פוטנציאל צמיחת החברה לניהול הסיכונים בתיק שלך ותועלת המס (שכן בלי עניין המס ככל הנראה היית פודה מיד?)

דירה להשקעה: שווי 2.8 מיליון ₪ (חתומה פינוי בינוי - עם משכנתא של 1.1 מיליון ₪ בתנאים טובים).

הייתי מפריד את שווי הדירה והשכירות המופקת ממנה מחישוב כלל ה300/400.
בנוסף, את השכירות החודשית הייתי מחלק ב-2 מבחינת התועלת להכנסות שלי כדי לפצות על תיקונים, שיפוצים עתידיים וחודשים ללא שוכר. מצד שני, לא כל המשכנתא הינה הוצאה, אלא רק מרכיב הריבית.

למשל לפי המספרים שלך השווי לטובת כלל 300/400 הוא 5.1 מליון, שיכול להפיק 12,750 חודשי ובנוסף יש לך הכנסה של X מהשכירות (כאשר X זה מחצית השכירות בניכוי עלות הריבית החודשית על המשכנתא), אז לפי ההוצאות הנוכחיות על פניו את עצמאית כלכלית

המון בהצלחה! הכיוון ממש טוב!

 

[בת העמק]

והחלטתי שהגיע הזמן לשתף גם את הסיפור שלי.

יופי של מסע, ברוכה הבאה!

בעתיד, אני מתכננת להקים משפחה ולעבור לבית פרטי (כנראה שבשכירות), מה שיקפיץ את ההוצאות החודשיות (מינימום-40,000? ₪).

הכנסת בן הזוג: כ-10,000 ₪ נטו לחודש.

אם את עושה זאת אחרי פרישה, אפשר לבחור לגור בשכירות באזור זול יותר. באזור שאני גרה בו, בית בשכירות (4-5 חדרים) הוא בדרך כלל בסביבות 6K-7K. בעמק חפר הוא בסביבות 10K ויש עוד אזורים במחירים כאלה. מה שחשוב הוא, במידה ויהיו לכם ילדים, זה מצב החינוך ואוכלוסייה שמתאימה לערכים, לתרבות ולאישיות שלכם.
האם בן הזוג יהיה "כבול" בעבודתו לאזור מסוים בארץ (לאחר פרישתך המתוכננת)? האם פוטנציאל ההשתכרות שלו יגדל במהלך השנים?
ככל שמחיר הבית יהיה נמוך יותר , רמת ההוצאות הכללית שלכם תיקבע ע"י מידת החשקים שלכם וכמות הילדים (וגם צפי חינוך פרטי ומטפלות) ועושה רושם שאת בחורה צנועה למדי.

 

[Therealdeal]

תודה על השיתוף!

לשתף כאן עוזר לעשות סדר במחשבות. מתוך זה שאת מנסה להסביר לאחרים את המצב שלך, את גם מחדדת לעצמך מה יותר חשוב לך ומה פחות.

• מניות RSU (Vested): כ-2.5 מיליון ₪.

הערה חשבונאית מס' 1: אין דרך נכונה לאמוד את שווי ה RSU, כיוון ששיעור המס יכול להשתנות במימוש. הרבה אנשים בפורום נוהגים להציג אותו נטו (למרות שתיק ההשקעות למשל מוצג בברוטו). לדעתי הדרך הזאת נוחה יותר, כיוון שאת עושה צעד קדימה לקראת לממש חלק מהכסף (שיגיע לפי הנטו) ולגדר סיכון.

• מניות RSU (Unvested): כ-720 אלף ₪ (צפויים להשתחרר כ-450 אלף ₪ בשנה וחצי הקרובות).

הערה חשבונאית מס' 2: מה ש unvested, לא שלך. הדרך הנכונה להתייחס לרכיב הזה - בדיוק כמו שעשית כאן:

• הכנסות נוספות: כ-25,000 ₪ נוספים הופכים נזילים מדי חודש מ-RSU

כלומר, להסתכל על ה RSU שעדיין לא הבשיל בתור חלק תזרימי ב TC ולא כנכסים.

מה התוכנית לעתיד?

המטרה היא להגיע לעצמאות כלכלית ולשמור על האופציה לפרישה מוקדמת בעוד 7-10 שנים, סביב גיל 45.

בעתיד, אני מתכננת להקים משפחה ולעבור לבית פרטי (כנראה שבשכירות), מה שיקפיץ את ההוצאות החודשיות (מינימום-40,000? ₪). לפי כלל ה-300, אצטרך הון של כ-10.5 מיליון ₪. עם זאת, בגלל שחלק גדול מההון שלי מרוכז במניית חברה אחת (RSU), אני רוצה לקחת מקדם ביטחון משמעותי יותר ומשתמשת בכלל ה-400. היעד: 12 מיליון ₪.

אבל, החשש האמיתי שלי:
על הנייר, הכל נראה טוב. המספרים גדלים, התוכנית ברורה... אבל בלב יש דיסוננס.

אני מודה, אני שואבת סיפוק אדיר מהעבודה שלי ומהשכר הגבוה. קשה לי לדמיין את עצמי פורשת מרצון, אפילו לא לפרישה חלקית או לעבודה פחות מתגמלת. לפעמים מרגיש לי שהמרדף אחרי הגדלת השווי הנקי וההכנסה הפסיבית הוא לא באמת בשביל "לפרוש" ולהנות מהזמן הפנוי.אלא הוא בשביל הביטחון. בשביל להקטין את התלות הפסיכולוגית שלא יהיה לי כסף להסתדר בחיים. התחושה שאני חוסכת ממלאת אותי בסיפוק אדיר.

קודם כל, כתבת שאת רוצה לבנות משפחה, אז קחי בחשבון שעולמך הולך להשתנות משמעותית.

שנית, אני חושב שנתקלת באותה "בעיה" כמו רבים אחרים, פריווילגים שכמונו. כסף מקנה תחושת בטחון, והרעיון של עצמאות כלכלית ממש קוסם לך - כי תהיה תלויה רק בעצמך מבחינה כלכלית. מנגד, את תלויה בעבודה בדרכים אחרות - במילים שלך, את "שואבת סיפוק אדיר מהעבודה שלי ומהשכר הגבוה". אף אחד לא מחייב אותך להתפטר או לעבור לעבודה פחות מתגמלת - בדיוק להיפך! עצמאות כלכלית היא לא אושר, היא לא חיים מלאים, היא לא שמחה. העצמאות הכלכלית יכולה להוות כלי להשגת חיים מלאים יותר ושמחים יותר. היא מאפשרת לך לקחת חזרה חלק מהזמן שאת נותנת למעסיק (או את כולו). אם את לא יודעת להמיר את הזמן הזה בפעילויות שעושות לך טוב או בעשייה משמעותית יותר עבורך - מצב יהיה רע יותר אם תתפטרי. למזלך, יש לך מספיק זמן להכיר את עצמך וללמוד מה עושה לך טוב, ללא אילוצי משכורת חודשית. ואם המסקנה תהיה שעדיף לך להמשיך לעבוד - זה גם בסדר גמור

הפחד שלי הוא שאני בונה כלוב מזהב. שאני כל כך "מכורה" לתחושת ההתקדמות והצבירה, שביום שאגיע ליעד – לא אדע איך לעצור. האם בכלל ארצה?

כאמור, אם לא תרצי - זה גם בסדר. יש אנשים שצריכים קוביות בבטן כדי להרגיש טוב עם עצמם, יש כאלה שצריכים לנסוע בBMW, ויש כאלה שצריכים לממש את הערך שהם נותנים למעסיק תמורת 80K בחודש. אני לא אומר את זה כדבר רע. כשתגיעי לאן שאת רוצה להגיע, יכול להיות שכבר תגלי התמכרויות חדשות (חיוביות כמובן) שעושות לך טוב באותה מידה או יותר. מה שחשוב הוא שהגדרת את התחושה הזאת כמכשול ואת מוכנה להתמודד איתו.

את נמצאת במקום מעולה בחיים, אז תהי שמחה על זה! בהצלחה!

 

[עידו ג]

כמי שמגיע מהפריפריה "הקשה" גם כן, אשמח אם תסכימי לשתף על הסיפור והדרך לאן שהגעת.
מניח שאת עובדת בהייטק במשרת תכנות כלשהי.
איך הגעת לשם? עשית תואר ואם כן איפה ואיזה תואר?
נשמע שאת על דרך המלך, המון בהצלחה ותודה על השיתוף.

 

[SolidState]

כמה נקודות :
1. בת 36 לפני חתונה שרוצה משפחה - מן הסתם השעון מתקתק ותיאלצי לרכז את שלב הילדים (טפו טפו) במספר שנים מאוד מצומצם. זה יכול להשליך על ביצועייך/קידומך בעבודה. מה יקרה אם מסיבה כזו או אחרת את תפוטרי, ובתור המפרנסת העיקרית בבית (מעל 75% מההכנסות) - האם יהיה לך קל וסביר למצוא מקור הכנסה דומה במקרה כזה? ובגיל מבוגר יותר עם מגבלות של שעות מסגרות של ילדים?

2. לא רשמת לגבי דירת מגורים, אלא רק על דירת השקעה. האם אתם גרים בדירה אחרת שלא צוינה פה שהיא לא בבעלותכם? שוכרים?

3. ראיתי שרשמת שאת חושבת שתעלו מהוצאות של 13K להוצאות של 40K. זה משהו די דרמטי, האם חשבת איך הגעת למספר של 40K?
וגם 13K מהצד השני נראה מעט נמוך מדי בגיל הזה (כולל שכירות, רכב, אוכל, חשבונות, בילויים וכו'). האם אתם מרשים לעצמכם לחיות על הדרך ולהוציא מספיק לפי הצרכים הסבירים שלכם, שיכללו גם בילויים, נסיעות, התפנקות ותחביבים?

בכל אופן נראה שאת יודעת לעבוד קשה, וכזוג אתם מצליחים לחסוך ויש לכם מגוון די יפה של השקעות. למעט הRSU שהייתי בוחן על דרכים למכור אותו ולהחליף אותו במוצרים שמתפרסים על עוד חברות.
לחיים תהיה את הדינמיקה שלהם, ומניח שתוכלי לחסוך עוד כמה מיליונים בצורה ישירה ופאסיבית עד גיל 45, ואפילו להתקרב ליעד שלך.
אך את צריכה לשאול את עצמך האם את באמת רוצה לפרוש בגיל 45?
מה תעשי עם הזמן הפנוי הזה?
מהניסיון שלי, אנשים שהם וורקוהולים ופיתחו קריירה בתחום מסוים, לא יפרדו ממנו בקלות, גם אם המצב בבנק יאפשר את זה. כי בשלב מסוים זה הופכת להיות חלק מהזהות שלך - אני בכירה בתחום X בהייטק בחברה Y. אז אולי לעבור חברה זה משהו שיותר יורד בגרון, אבל לצאת לגמרי מהתחום זה קשה פסיכולוגית.

 

[SolidusMaximus]

אני מודה, אני שואבת סיפוק אדיר מהעבודה שלי ומהשכר הגבוה. קשה לי לדמיין את עצמי פורשת מרצון, אפילו לא לפרישה חלקית או לעבודה פחות מתגמלת. לפעמים מרגיש לי שהמרדף אחרי הגדלת השווי הנקי וההכנסה הפסיבית הוא לא באמת בשביל "לפרוש" ולהנות מהזמן הפנוי.אלא הוא בשביל הביטחון. בשביל להקטין את התלות הפסיכולוגית שלא יהיה לי כסף להסתדר בחיים. התחושה שאני חוסכת ממלאת אותי בסיפוק אדיר.

הפחד שלי הוא שאני בונה כלוב מזהב. שאני כל כך "מכורה" לתחושת ההתקדמות והצבירה, שביום שאגיע ליעד לא אדע איך לעצור. האם בכלל ארצה?

את כנראה צודקת. ואז מה?
להיות מודע לעניין זה חצי מהדרך.
הייתי מפריד בין זה שאת שואבת סיפוק מהעבודה לבין סיפוק מהחסכון.

סיפוק מהעבודה - בורכת. את שייכת לסטטיסטיקה מפוארת של אנשים מעטים שנהנו מזה. קחי את זה בשתי ידיים. את כנראה לא באמת תפרשי, כל עוד תמשיכי להנות.
סיפוק מהחסכון - שהוא בעצם סיפור מהבטחון - זה גם בסדר גמור, ואפילו הגיוני בגלל איפה שהגעת ממנו. כל עוד לא תתני לזה לנהל את חייך - זה לגיטימי.

אם את שוחקת את עצמך בעבודה רעה, רק כדי לחסוך כמה שיותר, כדי שביום הפרישה לעזוב הכל וללכת להתכלב בדירה במדבר - אז לא, את נותנת לזה לנהל אותך.
אבל זה בכלל לא המצב. את נהנית מהדרך, וגם יש לך איזשהו אובג'קטיב\אצ'יבמנט בניחוח אובססיבי, שתלוי בפסיכולוגיה של מה שעברת. אז מה? זה לא מנהל אותך.
כל עוד זה ימשיך להיות ככה, ולמשל בהחלטה כמו ילדים - לא תתני לזה לנהל אותך ב"רק עוד שנה", אלא תדעי לקחת החלטות קשות גם כשצריך, לצאת מאיזור הנוחות.

לכל אחד יש התנהלויות שונות בחיים, והחפיפה בין האופי שלך לבין ההתנהלות עם הכסף, גדולה.
לא לחינם אנשים מסויימים נהיים אמנים וזמרים, וחלקם הופכים למטאורים, ואז בהמשך החיים לכוכבים נופלים כשלא נשאר להם שקל או כשרון.
אדם צריך להכיר את האופי שלו ולא לצפות להפוך למישהו אחר, אבל כן לעבוד על הפגמים ולהתנהל בתוך טווח זה.

אנשים חוסכים הם בדרך כלל אנשים משעממים יותר, אנשים עם חרדת בטחון מסויימת, אנשים חושבים שיודעים שמחר יכול להיות אחרת מהיום.
קחי את זה לאן שתרצי, זה לא אומר שזה צריך לנהל אותך, אבל זה כן קיים שם וגם להתכחש לזה לא בריא. ממילותייך אני חושב שאת במקום טוב באמצע.
בדיוק באותו אופן, לא לכולם מתאים לפרוש כדי להנות מזמן פנוי. זאת רק הגשמה אחת של החיים שסיפרו לנו. ולדעתי, היא לא מתאימה לרוב.

 

[בת העמק]

אנשים חוסכים הם בדרך כלל אנשים משעממים יותר

מה זה השטויות האלו?
אדם שאוהב לטוס המון לחו"ל ולעשות בטן-גב הוא מעניין יותר? מי שקונה רכב ספורט ומשתולל איתו הוא מעניין יותר? מי שהולך למסעדות שף? קונה בית ענק?
אנשים שחוסכים כסף פשוט מתעניינים בדברים שלא עולים כסף, או לא הרבה - ספרות, הגות, מוזיקה, טבע, ארכיאולוגיה, אמנות - והם לטעמי יותר מעניינים.

 

[MichaelScott]

אני עוקבת שקטה כאן בפורום כבר תקופה ארוכה, והחלטתי שהגיע הזמן לשתף גם את הסיפור שלי.

ברוכה הבאה לקהילת כותבי יומני המסע, תמיד מעניין לקרוא סיפור מסע חדש!
אני מצטרף לרוב מה שנאמר לפני, לא רואה טעם בלחזור על דברים שכבר נאמרו. עבודה מעולה, את במצב נהדר. יש כמה דיוקים חשבונאים שכבר נאמרו.

מניות RSU (Vested): כ-2.5 מיליון ₪.

שווי נקי ללא Unvested כ 6.8 מיליון ₪.

תזרים:

• הכנסות (שכר): 34,000 ₪ נטו לחודש.
• הכנסות נוספות: כ-25,000 ₪ נוספים הופכים נזילים מדי חודש מ-RSU
• קרן השתלמות
• הכנסת בן הזוג: כ-10,000 ₪ נטו לחודש.
• הוצאות חודשיות ממוצעות (כיום): כ-13,000 ₪.

מה התוכנית לעתיד?

המטרה היא להגיע לעצמאות כלכלית ולשמור על האופציה לפרישה מוקדמת בעוד 7-10 שנים, סביב גיל 45.

האסטרטגיה בפרישה:

1. מכירה הדרגתית של מניות ה-RSU: אני מודעת לחלוטין לסיכון הגבוה בהחזקת מניה בודדת, אבל מעדיפה לקחת אותו כרגע בגלל הטבות מס משמעותיות. בפרישה, אמכור אותן בהדרגה כדי למזער את חבות המס.

אשמח לשמוע את דעתכם. האם התוכנית ריאלית?

לפי התכנית הזאת, אם לא תמכרי RSU עד הפרישה, הRSU יגדל בקצב מהיר לאחוז עוד יותר גדול מהתיק, ולכמות אבסולוטית מאוד גבוהה של כסף. בטבת מס או לא הטבת מס, זה פרופיל סיכון שלא מתאים לצרכים. הייתי שוקל בצורה רצינית למכור חלק משמעותי לפני הפרישה.

 

[גרביל מרוץ]

אנשים חוסכים הם בדרך כלל אנשים משעממים יותר, אנשים עם חרדת בטחון מסויימת

מה. אנשים חוסכים הם בדרך כלל אנשים עם אוריינות פיננסית וקשב. אנשים שלא מוציאים כסף בגלל חרדה או נוירוזה אחרת נקראים קמצנים. זה לא אותו דבר.

 

[A42]

אני עוקבת שקטה כאן בפורום כבר תקופה ארוכה, והחלטתי שהגיע הזמן לשתף גם את הסיפור שלי

ברוכה הבאה
בהחלט שעשית מאמץ מאוד ניכר להגיע לנקודה הזאת היום.
זה מאוד מרשים בגילך
ולדעתי כבר עברת את קו פרשת המים
כלומר ההון המושקע שלך מספיק גדול שהוא ככל הנראה ימשיך לגדול לבד ביחד עם השוק
והחיסכון החודשי שלך כנראה כבר לא משמעותי מאוד להגעה לנק פרישה מוקדמת (עם כל סכום שתבחרי וארחיב בהמשך)

המטרה היא להגיע לעצמאות כלכלית ולשמור על האופציה לפרישה מוקדמת בעוד 7-10 שנים, סביב גיל 45.

בהתנהגות שוק ממוצעת
את אמורה תוך 7-10 שנים להגיע ל15 מיליון שקל
גם אם מהיום לא תחסכי ותשקיעי שקל נוסף

כן אגיד שלפרוש עם ילדים קטנים זה מאתגר ולא טריוואלי. בעיקר כי חסר יהיה להם מודל לחיקוי. ערכים שתרצי ליצוק להם
וגם לדעתי זה מרכך את הילדים יותר מידי
כי אנחנו רכים מידי ומאפשרים
שאני פרשתי מאןד היה לי קשה להיפרד מהילדים בבוקר בגן (מהצד שלהם כמובן לא שלי) וגם היו לא מעט ימים שהם לא הלכו לבית ספר
כי אבא בבית אז כל "תירוץ" מתאים
לרוב זה לא כמו שמדמיינים וזה לא מתרגם לזמן איכות או העשרה
כי זה לא מתוכנן ועוד הרבה סיבות
(כן הייתי עושה דייט שבועי עם כל ילד, מוציא מוקדם מהמסגרות אוכלים במסעדה שנינו ועושים פעילןת מגניבה שתכננתי מראש ולזה באמת היה ערך חיובי)

בסוף בגלל הקשיים האלה חזרתי לעבוד זמנית עד השלב הבא בתוכנית פרישה
ומאמין שאחריו אחזור לעבוד חלקית כנראה כל עוד הם בגיל בית ספר

בעתיד, אני מתכננת להקים משפחה ולעבור לבית פרטי (כנראה שבשכירות), מה שיקפיץ את ההוצאות החודשיות (מינימום-40,000? ₪).

מהניסיון שלי מאוד קשה לקפוץ ככה בגידול ההוצאות. זה לא סביר שזה יעלה לכם ככה
לא כי אי אפשר להוציא ככה הרוב כן
אלה כי את מדודה ומחושבת ויודעת ערך של כסף
וסביר שמסעות קניות של ביגוד ומוצרי צריכה באלפי שקלים ביום זה לא הצד החזק שלך...

אנחנו עם 3 ילדים, ומוצאים 20 אלף
כולל הרבה חופשות בחול בשנה
לא כולל מגורים (יש לנו בית פרטי שלנו)

בית פרטי זה באמת נקודה חשובה
השיקול פה הוא באמת איפה תרצי שהילדים יגדלו
איזה מסגרות חינוך ומי יהיו החברים שלהם
זה אצלנו היה הכי חשוב
וחצי מההון שלנו מושקע בזה ובגלל זה
ובמקומות הטובים לפעמים אין אופציות טובות של שכירות ואז המחירים יכולים להיות מאוד גבוהים שלא בצדק
תחשבו על זה וגם הזה יש הרבה דברים שתכנון מוקדם יכול לחסוך המון כסף
וכן שכר דירה של בית פרטי במושב מעולה במרכז יעלה סביב ה10 +/- 5 אבל הבעיה היא שאין הרבה מבחר בטח עם כמה חדרי שינה ולרוב זה יסגר פנימית בין חברים במושב לפני שיפורסם החוצה

1. שימוש בקרן ההשתלמות: לאחר מכן, אשתמש בכספי קרן ההשתלמות הפטורה ממס.
2. משיכה מהחשבונות הממוסים: לבסוף, אתחיל למשוך מתיק ההשקעות.

את יכולה למשוך בפטור ממס מהפנסיה עד 10 אלף בחודש אם אין לך הכנסות מעבודה (חפשי מצב מסכנות 3)
אחרי זה תשלימי עם 2

וככל הנראה תיק ממוסה אין צורך שתמשכי רק אחרי גיל 60 ששם יש הטבות מס רווחי הון משמעותיות

הפחד שלי הוא שאני בונה כלוב מזהב. שאני כל כך "מכורה" לתחושת ההתקדמות והצבירה, שביום שאגיע ליעד לא אדע איך לעצור. האם בכלל ארצה?

משפחה משנה מאוד את סדרי העדיפויות בחיים
את לא צריכה לדאוג לזה זה יבוא לבד עם הזמן
היום בשמחה אני מוותר על עוד הכנסות בשביל זמן עם המשפחה (כן צריך לתכנן ועדיף לא בזמן שהם במסגרות)

אבל את תתפלאי שפתאום תרצי עוד לעשות חופשת לידה של שנה ואז אם כבר למה לעשות את זה בארץ ולא באיזה חוף טרופי

ואחרי זה בכלל מבינים שהחיים הם לא רק במשרד ויש עוד הרבה מקומות שמייצרים סיפוק

אני מקבל את זה מהתנדבות (בחינוך, פננסי בקהילה) והרבה מאוד מטיולים בחול

בהצלחה

 

[משקיע גרוע]

תודה על השיתוף.
אני מזדהה מאוד, גם עם המספרים וגם עם החששות.
תשובות אין לי

 

[SolidusMaximus]

מה. אנשים חוסכים הם בדרך כלל אנשים עם אוריינות פיננסית וקשב. אנשים שלא מוציאים כסף בגלל חרדה או נוירוזה אחרת נקראים קמצנים. זה לא אותו דבר.

אני מתכוון בעיקר שאנשים שרוצים "פרישה מוקדמת" המבוססת על כלל טריניטי, הם בדרך כלל אנשים שמחפשים בטחון כלכלי מוחלט, אנטי שבירות מקסימלית.
רוב האנשים חיים את היום-יום, "מחפשים להיות עשירים" אבל לא יושבים עם אקסלים ומתכננים את הסכום המדוייק בו יוכלו להפסיק לגמרי לעבוד. הם עובדים, וחיים.

ד"א, גם אנשים שאומרים "אוריינות פיננסית" ו"קשב" הם אנשים מסוג מסויים, בדרך כלל.

מה זה השטויות האלו?
אדם שאוהב לטוס המון לחו"ל ולעשות בטן-גב הוא מעניין יותר? מי שקונה רכב ספורט ומשתולל איתו הוא מעניין יותר? מי שהולך למסעדות שף? קונה בית ענק?
אנשים שחוסכים כסף פשוט מתעניינים בדברים שלא עולים כסף, או לא הרבה - ספרות, הגות, מוזיקה, טבע, ארכיאולוגיה, אמנות - והם לטעמי יותר מעניינים.

בגדול כן. אנשים תנודתיים יותר.
המבחן הוא פשוט - איזה אדם מושך יותר. זה האימפולסיבי, הספונטני, המרגש, יום אחד הוא על הגל, יום אחד הוא למטה. או זה שהכל מתוכנן אצלו בחיים באקסל.
ברור שגם אני מעדיף אנשי ספר ושיח, אבל בחייך, תסתכלי מסביבך. אנחנו כבר לא בישראל של שנות השישים. מה שנוצץ הוא מה שמוכר, לרוב מוחלט של האנשים.

אין שום דבר מעניין ומרגש ב"בעוד 72 חודשים בתשואת השוק אוכל להפסיק לעבוד לכל חיי" למסתכל מבחוץ. יש הרבה מרגש ב"זורמים, חיים את הרגע, באנו להנות".
ההבדל הוא שאני לא מסתכל מתוך נקודת המבט שלי, שאוהבת שקט ותכנון. אני מסתכל מתוך נקודת המבט של המכנה המשותף הנמוך ביותר, כשאני מנתח משהו.

 

[חיפאי]

אני מוצא שהסיפוק שאת מתארת קשור לזה שאת פועלת ומשיגה את המטרות שהצבת לעצמך. אין כמו אתגר טוב כדי למלא את החיים באנרגיה שמחה וסיפוק. ולכן "אתגר טוב" הוא בדיוק כזה - שצריך להתאמץ עליו, והוא בר השגה, ורואים בו גם תוצאות לאורך הדרך.
אז את צודקת בחששות. כשיהיה לך סכום לפרישה, בית פרטי וילדים - מה אז? אז תמצאי את האתגר הבא וחלילה אל להיתקע על עוד מאותו הדבר (עוד כסף). זה יוכל להיות כל דבר. את כבר תמצאי אותו כשזה יהיה רלוונטי. ואולי תתחילי לחשוב על זה קצת קודם. מי יודע? תעשי דוקטורט, תכתבי ספר, תפיקי סרט, תשפצי וילה בטוסקנה, תקימי עמותה יש הרבה דברים שאפשר לעשות כשחופשיים מעבודה בגיל 45. כמובן שגידול ילדים בצורה איכותית זה אתגר מספק ונהדר בעצמו.

 

[גרביל מרוץ]

הם בדרך כלל אנשים

אני מאד נרתע מהכללות, בייחוד כאשר הטענה המכלילה אינה ניתנת לאימות.

הם בדרך כלל אנשים שמחפשים בטחון כלכלי מוחלט, אנטי שבירות מקסימלית

אני חושב שאם יש משהו שכנראה הרוב המוחלט של המשקיעים בשוק ההון יודעים זה שאין כזה דבר בטחון כלכלי מוחלט ואנטי שבירות, שכלי השקעה מאופיינים בתנודתיות ובסיכון ושמסע ההשקעה הוא במידה רבה סטטיסטי. האנשים שאני מכיר שמחפשים אנטי שבירות מקסימלית מפקידים את כל כספם בפיקדנות בנקאיים.

אנשים חוסכים הם בדרך כלל... אנשים חושבים שיודעים שמחר יכול להיות אחרת מהיום.

אנשים שרוצים "פרישה מוקדמת" המבוססת על כלל טריניטי, הם בדרך כלל אנשים שמחפשים בטחון כלכלי מוחלט, אנטי שבירות מקסימלית

ההכללות הללו סותרות את עצמן. ואגב לא כל מי שמשקיע עושה את זה לטובת פרישה מוקדמת.

 

[SolidusMaximus]

אני מאד נרתע מהכללות, בייחוד כאשר הטענה המכלילה אינה ניתנת לאימות.

בהחלט, זה מנהג טוב. לכן "בדרך כלל".

אני חושב שאם יש משהו שכנראה הרוב המוחלט של המשקיעים בשוק ההון יודעים זה שאין כזה דבר בטחון כלכלי מוחלט ואנטי שבירות, שכלי השקעה מאופיינים בתנודתיות ובסיכון ושמסע ההשקעה הוא במידה רבה סטטיסטי. האנשים שאני מכיר שמחפשים אנטי שבירות מקסימלית מפקידים את כל כספם בפיקדנות בנקאיים.

אני מבין את החלוקה, וככל הנראה כמו בכל דבר (כמעט), ככל שעוסקים יותר במשהו, מבינים יותר שלא מבינים.
אבל אנשים ששואפים לסכום X, על מנת לצאת לפרישה בגיל Y, זה בדרך כלל מתוך מפת דרכים די מדוייקת. היא נובעת מתוך רצון מסויים לרבע את העולם.

זה נכון שבהמשך באמת מבינים כמה הדברים לא כמו שנראו בהתחלה, שהעולם עגול, מרמת ההשקעות עד רמת זה שאי אפשר באמת לפרוש ולא לעשות כלום,
אבל להתחיל ממשהו - חייבים. וזו נקודת היציאה של משקיעי כלל טריניטי רבים. וזאת גם הסיבה למה בשנים האחרונות יש חשיבה מחדש על התחום.

ההכללות הללו סותרות את עצמן.

ממש לא. הם מחפשים בטחון מקסימלי ואנטי שבירות גבוהה, כי הם יודעים כמה העולם שביר.
רוב האנשים כלל לא מעלים בדעתם שנאמר, השקל יכול להעלם או להתאיין. הקיצון השני האפשרי של זה, למשל, הוא לאגור סלי מטבעות במקומות מפוזרים בעולם.
רוב האנשים מתנהלים ב"יהיה בסדר", מי שחי כאן יודע את זה. וזה שמשהו לא ניתן לאימות לא אומר אם הוא נכון או לא נכון.
מתוך התחושה של "אולי לא יהיה בסדר", אפשר להגיע ל"צריך לאגור כסף על מנת להגשים איזשהו בטחון כלכלי בגיל מבוגר ולפרוש".
לא חושב שרבים האנשים שחיים בתודעת "אני חי מהיום להיום, הכל טוב", מוצאים את עצמם בגיל 50 עם 12 מיליון לפתע פתאום ואז פורשים. זה פשוט מיינדסט שונה.

ואגב לא כל מי שמשקיע עושה את זה לטובת פרישה מוקדמת.

לא, בהחלט יש מי שמשקיע כי "ככה צריך" כמו מי שסתם חוסך, אבל זה לא המקרה כאן, חסכון והשקעה לטובת צורך מוגדר מראש ומתוכנן מאוד.

 

[longTerm]

מכירה הדרגתית של מניות ה-RSU: אני מודעת לחלוטין לסיכון הגבוה בהחזקת מניה בודדת, אבל מעדיפה לקחת אותו כרגע בגלל הטבות מס משמעותיות. בפרישה, אמכור אותן בהדרגה כדי למזער את חבות המס.

תחשבי על תקרה שמעל זה כדאי לך לממש גם במס 50% על החלק הפירותי, בגלל הסיכון.
לדעתי 20% זה סביר, ואני נחשב בעל סיבולת סיכון גבוהה. כיום את ב-37% (עשיתי vested לחלק לשווי הנקי ללא ה-Unvested).
ככה כל פעם שהאחוז עולה מעל התקרה את מממשת קצת, והתקרה עצמה משמרת לך את הדואלית בין פוטנציאל צמיחת החברה לניהול הסיכונים בתיק שלך ותועלת המס (שכן בלי עניין המס ככל הנראה היית פודה מיד?)

גם אני באותה התלבטות. יש לי סכום משמעותי במניות של החברה הספציפית שבה אני עובד (בסכומים ובאחוזים מהתיק דומים מאד לשלך).
אין פה תשובת נכון/לא נכון, אבל נחמד לראות קצת מספרים. המצב אצלי כרגע הוא שהמניה שווה פי 2 ממחיר ההענקה.
אצלך המצב מבחינת מיסוי אפילו יותר נוטה לכיוון לא למכור כרגע מאשר אצלי, כי את מתכננת פרישה מוקדמת שבה תוכלי למכור את ה rsu במיסוי מוזל (לעומתי, שאני מניח שהחלק הפירותי ימוסה ב 50% וההוני ב 28%).
עשיתי סימולציה שמשווה בין שני מקרים:
1) מכירה מיידית של rsu + השקעה במדד סולידי שעושה 8% רווח בשנה למשך N שנים, שבסופן אני מוכר את המדד
2) החזקה של ה rsu ומכירתן אחרי N שנים
התוצאות שיצאו לי עבור 2, 5, 10, 20, 30 שנה, בהנחה שהוענקו לי $1000 ששווים היום $2000, וכל המיסוי הינו מקסימלי (50% פירותי, 28% הוני) הן:
If I sell RSU now and buy a broad index that achieves 8.0% gain per year, I will have $1366.17 net (After taxes) after 2 years
If I keep RSU, and assume 4.95% gain per year, I will have $1366.17 net (After taxes) after 2 years
If I sell RSU now and buy a broad index that achieves 8.0% gain per year, I will have $1632.26 net (After taxes) after 5 years
If I keep RSU, and assume 5.16% gain per year, I will have $1632.26 net (After taxes) after 5 years
If I sell RSU now and buy a broad index that achieves 8.0% gain per year, I will have $2238.00 net (After taxes) after 10 years
If I keep RSU, and assume 5.49% gain per year, I will have $2238.00 net (After taxes) after 10 years
If I sell RSU now and buy a broad index that achieves 8.0% gain per year, I will have $4435.78 net (After taxes) after 20 years
If I keep RSU, and assume 6.04% gain per year, I will have $4435.78 net (After taxes) after 20 years
If I sell RSU now and buy a broad index that achieves 8.0% gain per year, I will have $9180.64 net (After taxes) after 30 years
If I keep RSU, and assume 6.45% gain per year, I will have $9180.64 net (After taxes) after 30 years

ככל שמסתכלים על זה לטווח קצר יותר, ככה כביכול ניתן ״לאפשר״ למניה תשואת-חסר טיפה יותר משמעותית לעומת השוק, כדי להשיג את תשואת השוק בסוף התקופה.

וזה הקוד שייצר את זה למקרה ומישהו רוצה לשחק עם זה/לייצר תרחישים מעט שונים (יש טיפה מתמטיקה בסיסית מאחורי הקלעים, אבל שולי הדף צרים מלהכיל):

import math

init_rsu = 1000
cur_rsu  = 2000
yearly_solid_gain = 0.08

rsu_profit = cur_rsu - init_rsu

print(f'Assuming initial RSU grant of ${init_rsu}, which is now worth ${cur_rsu}, see the following comparisons of immediate RSU sell and reinvest vs. postponed RSU sell')

for nYears in [2, 5, 10 , 20, 30]:
    opt1_rsu_sell = init_rsu*0.5 + rsu_profit*0.72
    opt1_end_bruto = opt1_rsu_sell*((1+yearly_solid_gain)**nYears)
    opt1_end_neto = opt1_rsu_sell+(opt1_end_bruto-opt1_rsu_sell)*0.72
    print(f'If I sell RSU now and buy a broad index that achieves {yearly_solid_gain*100:.1f}% gain per year, I will have ${opt1_end_neto:.2f} net (After taxes) after {nYears} years')
 
    required_profit_net = opt1_end_neto - (init_rsu*0.5)
    required_profit_bruto = required_profit_net / 0.72
    required_bruto_value = required_profit_bruto + init_rsu
    break_even_total_growth = required_bruto_value / cur_rsu
    break_even_gain = (break_even_total_growth**(1/nYears)) - 1
 
    opt2_end_bruto = cur_rsu*( (1 + break_even_gain)**nYears )
    opt2_end_profit = opt2_end_bruto - init_rsu
    opt2_end_neto = init_rsu*0.5 + opt2_end_profit*0.72
 
    print(f'If I keep RSU, and assume {break_even_gain*100:.2f}% gain per year, I will have ${opt2_end_neto:.2f} net (After taxes) after {nYears} years')

 

[Therealdeal]

גם אני באותה בעיה. יש לי סכום משמעותי במניות של החברה הספציפית שבה אני עובד (בסכומים ובאחוזים מהתיק דומים מאד לשלך).
אין פה תשובת נכון/לא נכון, אבל נחמד לראות קצת מספרים. המצב אצלי כרגע הוא שהמניה שווה פי 2 ממחיר ההענקה.
אצלך המצב מבחינת מיסוי אפילו יותר נוטה לכיוון לא למכור כרגע מאשר אצלי, כי את מתכננת פרישה מוקדמת שבה תוכלי למכור את ה rsu במיסוי מוזל (לעומתי, שאני מניח שהחלק הפירותי ימוסה ב 50% וההוני ב 28%).
עשיתי סימולציה שמשווה בין שני מקרים:
1) מכירה מיידית של rsu + השקעה במדד סולידי שעושה 8% רווח בשנה למשך N שנים, שבסופן אני מוכר את המדד
2) החזקה של ה rsu ומכירתן אחרי N שנים
התוצאות שיצאו לי עבור 2, 5, 10, 20, 30 שנה, בהנחה שהוענקו לי $1000 ששווים היום $2000, וכל המיסוי הינו מקסימלי (50% פירותי, 28% הוני) הן:
If I sell RSU now and buy a broad index that achieves 8.0% gain per year, I will have $1366.17 net (After taxes) after 2 years
If I keep RSU, and assume 4.95% gain per year, I will have $1366.17 net (After taxes) after 2 years
If I sell RSU now and buy a broad index that achieves 8.0% gain per year, I will have $1632.26 net (After taxes) after 5 years
If I keep RSU, and assume 5.16% gain per year, I will have $1632.26 net (After taxes) after 5 years
If I sell RSU now and buy a broad index that achieves 8.0% gain per year, I will have $2238.00 net (After taxes) after 10 years
If I keep RSU, and assume 5.49% gain per year, I will have $2238.00 net (After taxes) after 10 years
If I sell RSU now and buy a broad index that achieves 8.0% gain per year, I will have $4435.78 net (After taxes) after 20 years
If I keep RSU, and assume 6.04% gain per year, I will have $4435.78 net (After taxes) after 20 years
If I sell RSU now and buy a broad index that achieves 8.0% gain per year, I will have $9180.64 net (After taxes) after 30 years
If I keep RSU, and assume 6.45% gain per year, I will have $9180.64 net (After taxes) after 30 years

ככל שמסתכלים על זה לטווח קצר יותר, ככה כביכול ניתן ״לאפשר״ למניה תשואת-חסר טיפה יותר משמעותית לעומת השוק, כדי להשיג את תשואת השוק בסוף התקופה.

וזה הקוד שייצר את זה למקרה ומישהו רוצה לשחק עם זה/לייצר תרחישים מעט שונים (יש טיפה מתמטיקה בסיסית מאחורי הקלעים, אבל שולי הדף צרים מלהכיל):

import math

init_rsu = 1000
cur_rsu  = 2000
yearly_solid_gain = 0.08

rsu_profit = cur_rsu - init_rsu

print(f'Assuming initial RSU grant of ${init_rsu}, which is now worth ${cur_rsu}, see the following comparisons of immediate RSU sell and reinvest vs. postponed RSU sell')

for nYears in [2, 5, 10 , 20, 30]:
    opt1_rsu_sell = init_rsu*0.5 + rsu_profit*0.72
    opt1_end_bruto = opt1_rsu_sell*((1+yearly_solid_gain)**nYears)
    opt1_end_neto = opt1_rsu_sell+(opt1_end_bruto-opt1_rsu_sell)*0.72
    print(f'If I sell RSU now and buy a broad index that achieves {yearly_solid_gain*100:.1f}% gain per year, I will have ${opt1_end_neto:.2f} net (After taxes) after {nYears} years')
 
    required_profit_net = opt1_end_neto - (init_rsu*0.5)
    required_profit_bruto = required_profit_net / 0.72
    required_bruto_value = required_profit_bruto + init_rsu
    break_even_total_growth = required_bruto_value / cur_rsu
    break_even_gain = (break_even_total_growth**(1/nYears)) - 1
 
    opt2_end_bruto = cur_rsu*( (1 + break_even_gain)**nYears )
    opt2_end_profit = opt2_end_bruto - init_rsu
    opt2_end_neto = init_rsu*0.5 + opt2_end_profit*0.72
 
    print(f'If I keep RSU, and assume {break_even_gain*100:.2f}% gain per year, I will have ${opt2_end_neto:.2f} net (After taxes) after {nYears} years')

אני לא בטוח כמה סימולציות עוזרות בבחירת אסטרטגיה. הסימולציה לא תגיד לך שהחברה תאבד 80% משווי השוק שלה או יותר, תשאל את עובדי פייבר ווויקס.

אתה יכול כמובן לקבל החלטות על סמך שברונים נמוכים (אם תסמלץ מונטה קרלו סטייל), אבל גם זה נשאר ברמת התיאוריה.

דמיין למשל שאתה עובד של מטא, חברה ענקית. במשך כמה שנים עשית ארגזים של כסף ב RSU, ובאמצע שנת 2021 אתה רואה את המניה ב 370, ומחליט לפרוש תוך כדי מכירה איטית של ה RSU. שנה אחרי זה המנייה מתחת ל 100. האסטרטגיה שלך גמורה.

הטווח הארוך לא מבטיח שום דבר לגבי מניה בודדת, ולכן כדאי למקסם את הסיכוי להגיע ליעד, ולא את כמות הכסף שעימה תעבור את היעד.

ככל, ככל שיש רווחי הוני גדול יותר (לעומת פירותי), יש הגיון גדול יותר בלמכור ולקנות נכסים יציבים יותר (למשל מחקי מדד, שהם תנודתיים אבל יציבים משמעותית מכל מנייה בודדת).

המקרה החריג הוא כאשר שווי הנכסים שלך אפילו ללא ה rsu עבר את מה שאתה מגדיר כיעד, ולכן אתה מוכן לקחת את הסיכון - גם אם החברה תצטמק, זה לא ישפיע על היום-יום שלך יותר מידי.

 

[solidix2]

את יכולה למשוך בפטור ממס מהפנסיה עד 10 אלף בחודש אם אין לך הכנסות מעבודה (חפשי מצב מסכנות 3)

מעניין, עד כמה זה קל לממש את מצב המסכנות במידה ולא עובדים?

 

[unsullied]

לגבי מכירת rsu בפרישה לשים לב שמגיעים למדרגות מס הכנסה גבוהות רק ממכירת ה rsu, ולכן כדי לשמר מיסוי נמוך צריך לחלק סכום כזה למספר לא מבוטל של שנים קדימה - מה שמגדיל את הסיכון בהחזקתו. החישוב תלוי בערך בזמן ההענקה.
מהצד השני אם רוב הערך נובע מרווח הון (ל-lots מסויימים), אחוז המיסוי שמרוויחים מהדחייה יורד משמעותית.
מציע לשקלל את 2 הפרמטרים בבחינת כמה rsu לשמור לפרישה וכמה להוריד על הדרך.

אנחנו קבענו לעצמנו רף אבסולוטי עליון, רף אחוז מהתיק עליון, ורף אחוז מיסוי - שכל אחד מהם מגדיר כמה מוכרים בכל שנה כרגע.

* בינתיים זה לא היה כלכלי ויצאנו מופסדים ברווח אבל מורווחים בסיכון.