תואר בגיל מאוחר במדעי המחשב (פתוחה)

[lavi]

קודם כל השאלה רלוונטית אך ורק לסינון קו״ח הראשוני על ידי מגייס/ת. על השלבים המתקדמים יותר אפשר להתכונן באמצעות leetcode כמו שכתבו לפני, תואר יעזור לך אבל לא שווה את ההשקעה.

בלי קשר אם יש לך או אין לך תואר כדי לקבל זימון לראיונות בגאמפא, מומלץ מאוד לקבל הפניה ממישהו שעובד בחברה.
מעבר לכך, יש מין טבלת המרה בין שנות ניסיון לתואר אקדמי עבור כל משרה. דוגמא להמחשה:
ללא תואר + 6 שנות ניסיון
תואר ראשון + 4 שנות ניסיון
תואר שני + שנתיים ניסיון
המגייס/ת יכול/ה לסטות מעט מטבלת ההמרה לפי שיקול דעת, אך בגדול ככה זה עובד.

האמור לעיל הוא על סמך שיחות עם מגייסת מאחת מחברות גאמפא (מניח שהחברות האחרות עובדות בצורה דומה)

 

[roneng]

הרבה פעמים התבאסתי שחסר לי ידע שלומדים בתואר (כמו חומרה, מערכות הפעלה וכו')

לא באמת לומדים את זה בתואר.
כלומר נוגעים בחלק מזה, ויש מבחנים בסוף, אבל רוב האנשים לא באמת לומדים דברים בתואר אלא רק לומדים למבחנים ושוכחים את הרוב אחרי המבחן.
אם זה חומר שמעניין אותך תלמד אותו. לא צריך תואר בשביל זה.

או שאוכל להשלים את הפער ולהשתלב בחברות בסגנון באמצעות קורסים און ליין כמו Udemy וכו?

לא רואה שום סיבה שתיהיה לך בעיה.
ואני אומר את זה בתור מנהל בחברת סייבר עם מעל 20 שנה נסיון בהיטק ובלי תואר.

 

[עידו ג]

לא באמת לומדים את זה בתואר.
כלומר נוגעים בחלק מזה, ויש מבחנים בסוף, אבל רוב האנשים לא באמת לומדים דברים בתואר אלא רק לומדים למבחנים ושוכחים את הרוב אחרי המבחן.
אם זה חומר שמעניין אותך תלמד אותו. לא צריך תואר בשביל זה.

לא רואה שום סיבה שתיהיה לך בעיה.
ואני אומר את זה בתור מנהל בחברת סייבר עם מעל 20 שנה נסיון בהיטק ובלי תואר.

בלי תואר במדעי המחשב או בלי תואר בכללי?
אם בלי תואר, על סמך מה אתה טוען שלא לומדים או לא זוכרים?

 

[roneng]

עבדתי במספר חברות בסגנון. לא הכרתי אף קולגה ללא תואר ראשון, והרוב אפילו מאוניברסיטה רצינית.

אני דוקא מכיר מספר אנשים בלי תואר בחברות הללו.
אפילו התראיינתי בעצמי למספר חברות גמפא, ואני יכול להגיד שהחוסר בתואר זה לא מה שגרם לכך שלא עבדתי שם בסוף.

ללא התואר גם לא יקראו לך לראיון בגוגל, אז אין טעם להתאמץ בשביל זה.

בולשיט.

עד שתסיים את התואר אתה כבר לא תהיה רלוונטי בשוק העבודה ב״הייטק״ (גיל 50+)

עוד בולשיט.

אז אתה מכיר הרבה אנשים שהתקבלו למשרת פיתוח בגוגל ללא תואר?

כן.

 

[roneng]

בלי תואר במדעי המחשב או בלי תואר בכללי?
אם בלי תואר, על סמך מה אתה טוען שלא לומדים או לא זוכרים?

בלי תואר בכלל. אחרי שביליתי 7 שנים בלימודים לתואר בטכניון.
אז אני גם יודע בדיוק מה לומדים (עשיתי כמעט את כל הקורסים הדרושים לתואר), ואני גם יודע טוב מאוד מה מחפשים בתעשיה (גם בתור מגייס וגם בתור מתראיין).

 

[עידו ג]

בלי תואר בכלל. אחרי שביליתי 7 שנים בלימודים לתואר בטכניון.
אז אני גם יודע בדיוק מה לומדים (עשיתי כמעט את כל הקורסים הדרושים לתואר), ואני גם יודע טוב מאוד מה מחפשים בתעשיה (גם בתור מגייס וגם בתור מתראיין).

למען הסר ספק זו לא הייתה ביקורת או עקיצה אלא שאלה מעניין, כמי שמתחיל את התואר בשבוע הבא (ורוצה לנסות לעבור חוג למדמ"ח בעתיד).
אולי עדיף לי להשאר בתואר "הנוח" וללמוד תכנות מהצד בעזרת קורסים לא אקדמיים, תודה על ההבהרה.

 

[roneng]

למען הסר ספק זו לא הייתה ביקורת או עקיצה אלא שאלה מעניין, כמי שמתחיל את התואר בשבוע הבא (ורוצה לנסות לעבור חוג למדמ"ח בעתיד).
אולי עדיף לי להשאר בתואר "הנוח" וללמוד תכנות מהצד בעזרת קורסים לא אקדמיים, תודה על ההבהרה.

כל עוד אין לך עבודה דוקא יש יתרון ללמוד מדמ"ח.
עצם השורה בקו"ח "סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב" פותחת המון דלתות.
אחרי שתתקבל לעבודה הראשונה שלך, תוכל לשקול מחדש אם להמשיך בתואר או לא.

במילים אחרות, אני לא מתחרט שהתחלתי ללמוד מדמ"ח. בזכות זה מצאתי את העבודה הראשונה שלי. אני רק מתחרט שלא הפסקתי את הלימודים מוקדם יותר

 

[עידו ג]

כל עוד אין לך עבודה דוקא יש יתרון ללמוד מדמ"ח.
עצם השורה בקו"ח "סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב" פותחת המון דלתות.
אחרי שתתקבל לעבודה הראשונה שלך, תוכל לשקול מחדש אם להמשיך בתואר או לא.

במילים אחרות, אני לא מתחרט שהתחלתי ללמוד מדמ"ח. בזכות זה מצאתי את העבודה הראשונה שלי. אני רק מתחרט שלא הפסקתי את הלימודים מוקדם יותר

גישה מעניינת! לא חושב שיש לי את האומץ לעזוב תואר באמצע בשביל להצטרף לעבודה, שוק ההיטק עושה רושם לא יציב וקצר טווח בין עבודה לעבודה, ממה שקראתי. לדעתי אשקיע עוד שנה וחצי ואסיים את התואר.
אני מניח שמצב השוק היה שונה בתחליט מהמצב היום בתקופתך, אולי בזמנך הגישה הזו הייתה פחות מסוכנת

 

[roneng]

לא חושב שיש לי את האומץ לעזוב תואר באמצע בשביל להצטרף לעבודה,

זה לא בדיוק מה שאמרתי.
אני אומר שעבודה ראשונה קשה למצוא בלי שאתה סטודנט (אגב, גם לבוגרים טריים חסרי נסיון יותר קשה למצוא עבודה מאשר לסטודנטים).
ברגע שכבר יש לך נסיון, עצם התואר/לימודים כבר פחות חשוב.

שוק ההיטק עושה רושם לא יציב וקצר טווח בין עבודה לעבודה, ממה שקראתי.

נכון. אבל תואר לא בהכרח יעזור לך.
רוב המקומות יעדיפו מישהו עם 3 שנים נסיון ובלי תואר מאשר מישהו עם תואר ובלי נסיון.

אני מניח שמצב השוק היה שונה בתחליט מהמצב היום בתקופתך, אולי בזמנך הגישה הזו הייתה פחות מסוכנת

אם כבר אז להיפך
בעבר היו יותר אנשים ששמו דגש על תואר ממה שיש היום.

 

[עידו ג]

לא רוצה לגנוב את הדיון לכיוון אחר אז אשתוק, אבל העלאת בי כמה שאלות רונן
כשאגיע לבאר, אשתף. כרגע לא רלוונטי אני מניח

 

[אגוז_קוקוס]

אולי עדיף לי להשאר בתואר "הנוח" וללמוד תכנות מהצד בעזרת קורסים לא אקדמיים, תודה על ההבהרה.

אל תראה בתואר מכשול - התואר הוא הזדמנות ללמוד נושאים מאוד מעניינים ברמה גבוהה, ובמידה ואתה באוניברסיטה טובה החומר יועבר ע"י אקדמאים חזקים. יש המון מה להפיק מהתקופה הזה שישרת אותך בעתיד גם בעבודה וגם מחוצה לה.

 

[חיים 111]

חשבתי שגילנות עברה מהעולם, בפרט בתעשייה עם קשר הדוק לתעשייה בארה"ב.

גילנות בהייטק עברה מזמן ברובה, למרות שהיא עדיין קיימת בתחומים מסויימים.

הגילנות המפורסמת החלה עם המעבר מתכנות בשפת מכונה וניקוב כרטיסים לתכנות בשפות עיליות.
וזה פשוט מהעובדה שהאנשים שהתאימו (גם מבחינת ידע, וגם מבחינת מוכנות נפשית) לעבודה אחת כבר לא התאימו (ברובם) לעבודה השניה.

אבל היום, כשאנשים עדיין לומדים מספר שנכתב בשנות ה-80 (K&R), הגילנות הזו עברה מן העולם.
היא כן נשארת באיזורים ה"טכניים" של מדעי המחשב שצצים ומשתנים. מי שלומד רק את החלק הטכני של פריימוורק ספציפי, בלי הרבה הבנה של מה שהוא עושה, ועובד רק בו, עשוי להתקשות אחר כך להסתגל לפריימוורק שונה.

 

[גרהם]

גילנות בהייטק עברה מזמן ברובה, למרות שהיא עדיין קיימת בתחומים מסויימים.

הגילנות המפורסמת החלה עם המעבר מתכנות בשפת מכונה וניקוב כרטיסים לתכנות בשפות עיליות.
וזה פשוט מהעובדה שהאנשים שהתאימו (גם מבחינת ידע, וגם מבחינת מוכנות נפשית) לעבודה אחת כבר לא התאימו (ברובם) לעבודה השניה.

אבל היום, כשאנשים עדיין לומדים מספר שנכתב בשנות ה-80 (K&R), הגילנות הזו עברה מן העולם.
היא כן נשארת באיזורים ה"טכניים" של מדעי המחשב שצצים ומשתנים. מי שלומד רק את החלק הטכני של פריימוורק ספציפי, בלי הרבה הבנה של מה שהוא עושה, ועובד רק בו, עשוי להתקשות אחר כך להסתגל לפריימוורק שונה.

תודה על ההסבר המפורט וההגיוני.

 

[roneng]

@חיים 111
אני לא בטוח שאני מסכים איתך ב100%
אני לא חושב שאי פעם הייתה גילנות אמיתית. מה שקרה הוא פשוט - כמות המתכנתים גדלה בקצב אקספוננציאלי.
זה גרם למצב שמתכנתים מבוגרים היו מאוד נדירים נטו בגלל המספרים, מה שגרם לרושם המוטעה של גילנות.
כלומר אין הרבה מתכנתים מבוגרים, באופן יחסי, פשוט כי מראש לא היו הרבה כאלה, לא כי יש גילנות ולא מוכנים לקבל אותם לעבודה. אין הרבה מתכנתים מבוגרים שרוצים לעבוד בתחום ולא מוצאים עבודה.

הגילנות המפורסמת החלה עם המעבר מתכנות בשפת מכונה וניקוב כרטיסים לתכנות בשפות עיליות.

אתה קופץ פה על כלכך הרבה דורות שאני אפילו לא יודע איך להגיב לזה. בין כרטיסיות ניקוב לבין תכנות בשפות עיליות עברו כמה עשרות שנים...

בכל מקרה בתקופה של כרטיסיות הניקוב מספר המתכנתים בעולם נמדד באלפים בודדים, היום יש עשרות מליונים. כלומר גם אם כל המתכנתים ההם היו ממשיכים לתכנת (ולא עוברים לניהול/פורשים/מחליפים קריירה וכו) הם עדיין היו פחות מ 1/1000 מהמתכנתים בעולם.

וזה פשוט מהעובדה שהאנשים שהתאימו (גם מבחינת ידע, וגם מבחינת מוכנות נפשית) לעבודה אחת כבר לא התאימו (ברובם) לעבודה השניה.

לחלוטין לא מסכים.

היא כן נשארת באיזורים ה"טכניים" של מדעי המחשב שצצים ומשתנים. מי שלומד רק את החלק הטכני של פריימוורק ספציפי, בלי הרבה הבנה של מה שהוא עושה, ועובד רק בו, עשוי להתקשות אחר כך להסתגל לפריימוורק שונה.

מי שעושה את זה הוא מראש לא תכניתן טוב ויתקשה למצוא עבודה גם כל עוד הפריימוורק הזה נפוץ.
מתכנת טוב הוא מתכנת טוב, בלי קשר לשפה ולפריימוורק שהוא משתמש בו.

תודה על ההסבר המפורט וההגיוני.

והשגוי

 

[Lamur]

אני לא חושב שאי פעם הייתה גילנות אמיתית. מה שקרה הוא פשוט - כמות המתכנתים גדלה בקצב אקספוננציאלי.

בהחלט הייתה גילנות (ועדיין יש אבל פחות) נתקלתי לא מעט בחברות שלא רוצות לגייס אנשים מבוגרים בשביל לייצר אווירה כייפית או פשוט נוח לגייס אנשים כמוהם (תחשוב סטארטאפים של יוצאי צבא). היה לי מנהל (בחברה גדולה וותיקה מאלו שאנשים נשארים בה עד הפנסיה) שהכריז בלי בושה שהוא לא מגייס אנשים מעל גיל 30 (למרות שהוא עצמו היה מעל) כי רצה בקבוצה שלו ״אווירה של סטארט אפ״, מגייסת שהתלבטה בקול רם האם להעביר קורות חיים של מישהו מבוגר כי ״הוא לא ישתלב בצוות הקיים״ וזה עוד לפני שהם בכלל זומנו לראיון...
קיצר, נתקלתי לא מעט במקרים של גילנות מוצהרת, מנחשת שיש הרבה יותר מתחת לפני השטח

מסכימה שזה לא קשור לתקופת הניקובים בכרטיסיות

 

[roneng]

בהחלט הייתה גילנות (ועדיין יש אבל פחות) נתקלתי לא מעט בחברות שלא רוצות לגייס אנשים מבוגרים בשביל לייצר אווירה כייפית או פשוט נוח לגייס אנשים כמוהם (תחשוב סטארטאפים של יוצאי צבא)

בסדר, אבל זה ממש בשוליים.

קיצר, נתקלתי לא מעט במקרים של גילנות מוצהרת, מנחשת שיש הרבה יותר מתחת לפני השטח

אני מניח שיש גם גזענות ודברים אחרים בסגנון בכמה מקומות. אין מה לעשות, בסוף כשיש מספיק אנשים יהיו גם אנשים גזענים.
אבל מהנסיון שלי זה בשוליים (גם הגזענות וגם הגילנות).

יש אנשים פה ושם שיפסלו זקנים/שחורים/נשים וכו'. זה לא תקין, אבל זה נדיר יחסית.
זה מאוד רחוק מהתפיסה שהייתה בעבר כאילו "אם אתה מעל גיל 40 אין לך מה לחפש בהיטק", שזאת תפיסה שנבעה פשוט מהעובדה שלא היו הרבה בני 40+ שהם מתכנתים יחסית למתכנתים בני 20-30.

גם אם יש פה ושם חברות שלא יקבלו אותך בגלל אפליה, יש מספיק חברות אחרות שכן יקבלו.

 

[חיים 111]

אתה קופץ פה על כלכך הרבה דורות שאני אפילו לא יודע איך להגיב לזה. בין כרטיסיות ניקוב לבין תכנות בשפות עיליות עברו כמה עשרות שנים...

זה לא משנה.
כל ההתפתחות מהכרטיסיות (או אפילו מהשפופרות) עד המצאת שפת C (שלשיטתך נמשכה כל כך הרבה דורות), דרשה יכולת הסתגלות שונה מאשר מהמצאת C ועד היום. ובאופן אוטומטי הוותיקים נשארו מאחור (חוץ מהמבריקים ביותר).

זה גרם למצב שמתכנתים מבוגרים היו מאוד נדירים נטו בגלל המספרים, מה שגרם לרושם המוטעה של גילנות.

יכול להיות.
המציאות היא, שכשעבדתי בהייטק לא נתקלתי באנשים שהתחילו את התחום בתקופת הכרטיסיות, אבל באוניברסיטה היו כמה בודדים כאלו.
הטיעון שלך שהמדגם כולו מאוד קטן נכון, וגורם לי לפקפק בהסקה שלי.

עריכה: אני מודע לזה שהיו שפות עיליות נוספות לפני C. הפער בזמן ביניהם ל-C זניח.

 

[roneng]

זה לא משנה.

זה אכן לא משנה. הנקודה היא שההסתגלות לא הייתה כזאת גדולה כמו שאתה מתאר.
בסוף לדעת לתכנת זה לא לדעת איך לעשות את הניקוב יפה בכרטיסיה אלא זה להבין איך עובד מחשב וקוד.
מתכנת טוב באסמבלי יכול ללמוד לכתוב באנגולר אם הוא רוצה. העקרונות בסופו של דבר הם אותם עקרונות.

כל ההתפתחות מהכרטיסיות (או אפילו מהשפופרות) עד המצאת שפת C (שלשיטתך נמשכה כל כך הרבה דורות)

טעות שלי. משום מה חשבתי שהתכוונת לשפה עילית במשמעות העכשוית שלה - שפות OOP עם garbage collection וכו' (דברים בסכנון פיתון, ג'אוה וכו').
היום רוב האנשים מתייחסים ל C כשפת low level ולא כשפה עילית.
ולא התכוונתי גם עד ההמצאה של שפות בסגנון (חלקן קיימות כבר המון זמן) אלא לשלב שהן ניהיו נפוצות.

המציאות היא, שכשעבדתי בהייטק לא נתקלתי באנשים שהתחילו את התחום בתקופת הכרטיסיות, אבל באוניברסיטה היו כמה בודדים כאלו.

אני מניח שזה מושפע מכמה דברים:
1. כמה מתכנתים הכרת כשעבדת בהיטק? כנראה שלא הגעת לכמות של כמה אלפים.
2. באיזה שנה התחלת לעבוד? כלומר כמה זמן עבר מאז הימים של הכרטיסיות?
לגבי זה שבאונ' פגשת, זה כי באופן טבעי אנשים נוטים לפרוש מאוחר יותר מעבודות באונ' ויותר נפוץ לראות שם אנשים מבוגרים (הרבה אנשים הולכים ללמד באונ' אחרי שעשו קריירה מוצלחת במקומות אחרים והולכים לשם "בשביל הכיף"). זה משהו שנפוץ לא רק במדעי המחשב אלא גם בהמון תחומים אחרים שבהם אין סטיגמה כזאת של "גילנות".

עריכה: אני מודע לזה שהיו שפות עיליות נוספות לפני C. הפער בזמן ביניהם ל-C זניח.

אני מסכים. פער הזמנים או איזה שפה בדיוק הייתה ומתי הוא לא הנושא הקריטי.

 

[AlexNOSAM]

הרבה פעמים התבאסתי שחסר לי ידע שלומדים בתואר (כמו חומרה, מערכות הפעלה וכו') למרות שבתפקידים שעשיתי עד ככה לא ממש הרגשתי בחוסר הזה

אני דווקא אהבתי את הידע התיאורטי שלומדים בתואר אבל זה לא עזר לי מעולם במיוחד. המקומות שלא התקבלתי אליהם, זה לא היה מה שהכריע את הכף אם ידעתי מספיק על מערכות הפעלה או חומרה.
הדבר היחיד שעוזר לך על פני מישהו שאין לו תואר זה מבני נתונים ואלגוריתמים. אבל לא צריך את הידע הזה ברמה אקדמית כדי לעבור ראיון בזה.

השאלה שלי אם במצבי הייתם ממליצים ללכת וללמוד לתואר? כמובן שזה יהיה מאוד מאתגר ב-100% משרה ועם 2 ילדים קטנים.

אולי לא בפתוחה דווקא. ברצינות, לך למכללה עם לימודי ערב - העיקר שתהיה מוכרת על ידי המל״ג. אבל תעשה את זה בשביל ההרגשה הפנימית שלך אולי, ולא כי זה יעזור לך להתקדם מקצועית. כי עם רמת הניסיון שלך זה לא יעזור. אתה כבר ממילא בתוך התעשייה - אם יש אי אילו משרות שאתה לא יכול להרשות לעצמך לחשוב על התמודדות עליהן, כנראה שהתואר לא יעשה את ההבדל עבורך.

כמו שאמרו לפני, לימודים בפתוחה זו אופרציה שלוקחת לרוב האנשים 5 שנים במינימום, אם יש עבודה תוך כדי. כל האנשים שאני מכיר שעשו את זה, או שהם עשו את זה כשהם היו רווקים או שהם עשו את זה בשביל הכיף של עצמם בגיל מבוגר יותר אחרי שהילדים עזבו. כזה, 50+ אבל הם מעטים.

 

[דורון]

זה אכן לא משנה. הנקודה היא שההסתגלות לא הייתה כזאת גדולה כמו שאתה מתאר.
בסוף לדעת לתכנת זה לא לדעת איך לעשות את הניקוב יפה בכרטיסיה אלא זה להבין איך עובד מחשב וקוד.
מתכנת טוב באסמבלי יכול ללמוד לכתוב באנגולר אם הוא רוצה. העקרונות בסופו של דבר הם אותם עקרונות.

טעות שלי. משום מה חשבתי שהתכוונת לשפה עילית במשמעות העכשוית שלה - שפות OOP עם garbage collection וכו' (דברים בסכנון פיתון, ג'אוה וכו').
היום רוב האנשים מתייחסים ל C כשפת low level ולא כשפה עילית.
ולא התכוונתי גם עד ההמצאה של שפות בסגנון (חלקן קיימות כבר המון זמן) אלא לשלב שהן ניהיו נפוצות.

אני מניח שזה מושפע מכמה דברים:
1. כמה מתכנתים הכרת כשעבדת בהיטק? כנראה שלא הגעת לכמות של כמה אלפים.
2. באיזה שנה התחלת לעבוד? כלומר כמה זמן עבר מאז הימים של הכרטיסיות?
לגבי זה שבאונ' פגשת, זה כי באופן טבעי אנשים נוטים לפרוש מאוחר יותר מעבודות באונ' ויותר נפוץ לראות שם אנשים מבוגרים (הרבה אנשים הולכים ללמד באונ' אחרי שעשו קריירה מוצלחת במקומות אחרים והולכים לשם "בשביל הכיף"). זה משהו שנפוץ לא רק במדעי המחשב אלא גם בהמון תחומים אחרים שבהם אין סטיגמה כזאת של "גילנות".

אני מסכים. פער הזמנים או איזה שפה בדיוק הייתה ומתי הוא לא הנושא הקריטי.

בכרטיסיות תכנתו בפורטרן ובקובול. שתיהן שפות יותר עיליות מ C. שפה שבשביל לחסר 2 מספרים כותבים ב caps:
SUBTRACT PAYMENT FROM BANK-ACCOUNT GIVING NEW-BALANCE