שאלה עקרונית [האם אנשים שנהנים מהעבודה הם עכברים במרוץ]

[אבא עשיר]

להערכתי שיעור די גבוה, בסביבות ה-50% או 60%. לא ערכתי סקר, אבל זה פחות או יותר המדגם המייצג בקרב החברים שלי. זה מאוד תלוי בהגדרת התפקיד שלך ואם אתה עושה משהו שאתה נהנה ממנו או לחילופין אתה עובד מתוך תחושת שליחות..

קשה לי להאמין...
או שהם משקרים לעצמם או שהם משקרים לך...
http://weknowmemes.com/wp-content/uploads/2011/12/just-give-me-money-and-ill-do-sh*t-for-you.jpg

 

[איליה]

נו שוין,

@סנופי מה לגבי שכיר בהייטק, בחברה שעובדים ברגוע ומעניין? (יש כאלה, לרוב לא עם ניהול ישראלי). שהתנאים שלך בתור שכיר מצויינים.
במיוחד עם יש לך כבר אפשרות לפרוש או שאתה קרוב מאוד לאפשרות הזאת? כלומר אין לך פחד שיפטרו אותך כי לא תצטרך לרוץ עם לשון בחוץ כדי לחפש מהר את העבודה הבאה. אני, רוב הסיכויים אוריד אחוזי משרה בשלב כלשהו לאיזור 60% משרה ואז אראה לאן פניי מועדות. כמו שכבר נאמר, תמיד יש מישהו שירוויח עליך וטוב שכך כי אחרת השיטה לא תעבוד. השאלה זה הסיכון מול סיכויי. כאשר אתה שביר אז סיכון מפחיד יותר מסיכוי, כאשר אתה לא כ"כ שביר אתה יכול לקחת יותר סיכון.

לגבי הטופיק עצמו - אם בן אדם באמת נהנה ממה שהוא עושה והמשפחה שלו לא סובלת מזה והבן אדם לא מפחד לעזוב את מקום העבודה שלו, לדעתי הוא לא עכבר במירוץ.
לעומת זאת אם בן אדם מעמיד פנים, לחוץ בבית בגלל העבודה אז או שהוא עכבר במירוץ או שסדר עדיפויות שלו מוזר בעיניי.

 

[הנועזת]

שלום @איליה , רוגע, עניין, וסיפוק, הנם מושגים סובייקטיבים המרכיבים יחד את המושג אושר.
בוא נסכים ששבירות היא מרכיב באושר. שאר המושגים לא נובעים בהכללה, מנושאים כלכליים באופן ישיר.
להבנתי, ככל שהיישות המיסויית שלנו תהיה מתוחכמת יותר, לא רק במובן של שכיר ועצמאי, אלא, בעל מקצוע(עוסק זעיר או עוסק מורשה), לעומת בעל עסק (חברה בע"מ) וכן הלאה...כך נוכל נוכל לצמצם את השבירות, נוכל לקזז הוצאות ופחת , להנות מהגנה משפטית בפניי חובות החברה וכן הלאה.
הסיכון אגב לא בהכרח יפחת, לעומת השכיר, אבל בדומה ל IRA, לפחות תוכל לנהל אותו במקסימום אחראיות, מבלי שיגזרו עליך קופונים.

להיות במירוץ העכברים, משמעו לרוץ אחריי תלוש המשכורת החודשית, שישלם את הוצאות המחיה האישיות ו/או המשפחתיות, במרדף בלתי פוסק.
אני מניחה שאם חלילה החברה שלך תסגור מחר את הסניף שלה בישראל, תכנס לבעיית תזרים, על אף מצבך המשופר. לא דיי בזאת מרבית בני ה 40+ , יתקלו בקשיים במציאת עבודה חדשה.

מפסיקים להיות עכברים כאשר מפסיקים לרוץ אחריי התלוש. זה קורה רק בשניי מצבים: יציאה לפנסיה מוקדמת, ניהול עסק יציב.
אגב, יציאה לפנסיה רגילה, לעיתים קרובות מלווה בבעיית תזרים, ולכן לא בהכרח המירוץ מסתיים.

 

[גרהם]

@סנופי לא הבנתי מה הקשר בין יציבות לבין הנושא של עצמאי / שכיר. יש עסקים יציבים ויש שכירים במקומות עבודה יציבים, כפי שיש עסקים (אפילו מצליחים מאד) שמסתכלים 3 חודשים קדימה ולא יודעים מהיכן יגיעו ההכנסות ושכירים שאין להם בטחון תעסוקתי.
בקשר למיסים, אכן לחברה יש יתרון על אדם פרטי, אך יש לכך גם עלויות קבועות שאין לשכר / עצמאי שלא עובד באמצעות חברה.
מההכרות שלי, עצמאים ישנים בלילה הרבה פחות טוב מאשר שכירים, וזאת בכל רמות השכר - החל מאלו שבקושי שורדים ועד רמת הכנסה של מנכלים בחברה בורסאית.

 

[סולידי]

מה להערכתך שיעור השכירים מכלל האוכלוסיה בעלי ותק של 10+ שנים ויותר שעונים על ההגדרה הזו?

שאלה מענינת. יש לך נתונים על זה?

להערכתי שיעור די גבוה, בסביבות ה-50% או 60%. לא ערכתי סקר, אבל זה פחות או יותר המדגם המייצג בקרב החברים שלי. זה מאוד תלוי בהגדרת התפקיד שלך ואם אתה עושה משהו שאתה נהנה ממנו או לחילופין אתה עובד מתוך תחושת שליחות..

אני הייתי מהמר על 10-20%.

@breezblock
לא מאחלת לא לך ולא לאף אחד מחלה ממושכת, פיטורין או לחילופין גירושין, פטירה וכו'...אבל לצערי זה חלק מהחיים.
השבירות המסתתרת מאחוריי "החופש" לבחור בלהיות שכיר, מגלה את פניה הלא סימפטיות במצבי קצה.

לפעמים, בלי להתכוון, מצבי "משבר" כאלה מחזקים אותנו. למשל בעקבות פיטורין אנו עשויים למצוא את עצמנו בעבודה טובה ומניבה יותר. או בעקבות גירושין לגלות שמאזן ההכנסות-הוצאות השתפר ובן/ת הזוג החדשים מתאימים יותר.

 

[breezblock]

מפסיקים להיות עכברים כאשר מפסיקים לרוץ אחריי התלוש. זה קורה רק בשניי מצבים: יציאה לפנסיה מוקדמת, ניהול עסק יציב.

@סנופי אני חושב שאת קצת מגזימה.
אני, כנציג העכברים - לא רודף אחרי התלוש.
אני מחבב מאוד את התלוש וממש לא עובד בהתנדבות - אבל אם מחר יפטרו אותי, אז חפיף.
אני אמצא פתרון.
זה לא שאני חי מהיד לפה.
גם זה שאנחנו בני זוג עובדים מאוד מקל, כי אנחנו בכל מקרה נוכל להתקיים ממשכורת אחת, ואפילו נוכל לחסוך - פשוט נרד קצת ברמת החיים ונוותר על הפינוקים שאנחנו מרשים לעצמנו עכשיו.

"עסק יציב" זאת פיקציה. היום הוא יציב, מחר כבר לא.

 

[סולידי]

@סנופי אני חושב שאת קצת מגזימה.
...
אני מחבב מאוד את התלוש וממש לא עובד בהתנדבות - אבל אם מחר יפטרו אותי, אז חפיף.
...
"עסק יציב" זאת פיקציה. היום הוא יציב, מחר כבר לא.

צודק לגבי הכל. אני גם לא מרגיש כעכבר. עצמאי כלכלית ובכל זאת עובד מבחירה, בעיקר משום שאני נהנה מעבודתי, מרגיש שאני מייצר משהו משמעותי, ועובד עם אנשים נפלאים מהרבה בחינות.

 

[דרורה]

מההכרות שלי, עצמאים ישנים בלילה הרבה פחות טוב מאשר שכירים, וזאת בכל רמות השכר - החל מאלו שבקושי שורדים ועד רמת הכנסה של מנכלים בחברה בורסאית.

גם מההיכרות שלי. אלא אם הם עצמאיים כלכלית ועובדים בשביל הכיף.

 

[הנועזת]

א הבנתי מה הקשר בין יציבות לבין הנושא של עצמאי / שכיר

מסכימה איתך שהצורך בתזרים קבוע, קיים, בין אם אתה שכיר או עצמאי. סטטיסטית קיימת יותר תנודתיות לסטטוס של עצמאי, ולכן לא כל אחד יכול להתבסס על התזרים שלו כעצמאי, כתזרים למחיה.

"עסק יציב" זאת פיקציה. היום הוא יציב, מחר כבר לא.

אין תעודות ביטוח לאף אחד זה נכון..אבל בעסק עצמאי.... אם יורשה לי לצטט את עצמי

בדומה ל IRA, לפחות תוכל לנהל אותו במקסימום אחריות, מבלי שיגזרו עליך קופונים.

ההערה שלי שלא כולם מתאימים להיות עצמאים באה ביחס ל מדד שהגדרת כ ה "אחריות כלכלית", כמו שכתבתי אין קשר בין התנהלות אחראית כלכלית ובין להיות או לא להיות שכיר.

ברור...גם לא כל אחד בנוי להיות חסכן, או לצאת לפנסיה בגיל צעיר, או לפתוח קרן השתלמות IRA, או לנהל תיק דיבידנדים/ אינדקסים, או לרעות צאן...
כן יש קשר האם גורלך בידך, או בידיי אחרים.

ועכשיו ברצינות, זו לא תחרות של מי יותר גדול(אני בת בכלל), אני חושבת שיש רצף הנוגע בסוגיית העצמאות הכלכלית , שהוא הרבה מעבר לשכיר או עצמאי. כל אחד שיפגוש את עצמו במראה ויחשוב איפה הוא רוצה למקם את עצמו.
אני מקווה בשנתיים הקרובות , לאחר שהפכתי לעצמאית, אוכל לעלות לדרגת חופש גבוהה יותר ולהיות לחברה.

 

[breezblock]

אני מקווה בשנתיים הקרובות , לאחר שהפכתי לעצמאית, אוכל לעלות לדרגת חופש גבוהה יותר ולהיות לחברה.

בשנים הקרובות אני מקווה להיות כמה שיותר שכיר, בשכר כמה שיותר גבוה.
עצמאות זה משהו שאני שומר לפרישה.

זה נשמע לכם סותר, אבל זה לא!

 

[Delta]

מה להערכתך שיעור השכירים מכלל האוכלוסיה בעלי ותק של 10+ שנים ויותר שעונים על ההגדרה הזו?

אין בידי נתונים חותכים, אך אני מעריך שלא הרבה. הנטייה הטבעית של המוח שלנו היא להתרגל לגירויים חיצוניים שנמשכים מספיק זמן (ו-10 שנים זה בהחלט מספיק זמן)...
אני סבור שההנאה מן העבודה נמצאת במשמעות שהעובד רואה בעבודה שלו.

 

[Koby Paris]

מאז העיון וההפנמה של רעיון החופש שתקנה לי העצמאות הכלכלית המוטיבציה עלתה פלאים בעבודה , להרוויח כמה שיותר לחסוך כמה שיותר ולהשקיע כמה שיותר ...פתאום כשהמטרה ברורה קל לי יותר להתעלם מקן הנחשים והצרעות בהנהלה וקולגות מעכירי אוירה ...וגם התחלתי לראות את היתרונות בעבודה הנוכחית , אני מנהל מכירות של המותג בצרפת , המנהלת שלי יושבת בלונדון והשאר בניו יורק . אין לי שעות ואין לי מנהל על הראש . כרגע למשל אני בחדר כושר אחרי שעה של הפסקת צהריים . כל עוד אני מביא תוצאות עוזבים אותי לנפשי. מצד שני זאת עדיין עבודה ויש תלות במעביד לכן השאיפה היא לצאת מעבדות לחירות כמה שיותר מהר ... העבודה הנוכחית עבורי היא האחרונה בקריירה ואני כבר לא מחפש קידומים או מעבר לחברה אחרת ...רוצה להיות אדון לזמני ולחירותי האישית ושכל מה שאני אעשה בחיי יהיה רק מתוך בחירה והנאה . כלוב של זהב הוא בסופו של דבר כלוב !