שאלה לנשים שכאן

[AlexNOSAM]

למה?

כי עם כל הכבוד לעצמאות והחוזק הנשי שלה, אם היא לא תרוויח לפחות 85% ממה שאני מרוויח אין על מה לדבר. ועם השכר שלי זה לא בא ברגל.
אני בעד שיוויוניות, לא זריקת כסף לפח.

 

[c881]

תוכל להרחיב בבקשה? אני לא מצליחה להביא את עצמי לשלב של לעשות את זה לעצמי חרף הביולוגיה הבסיסית.

לא יודע להסביר.
אני יודע שבהתחלה דיברנו על 4 וכרגע... נראה אם היא תחליט להמשיך עם זה.
ייתכן והרציונל שלך מספיק חזק לדכא את ה"דחפים".
אם את לא בכיוון של "אלהורי" ואני יכול להעיד שככל שמתבגרים יש פחות אנרגיה להשקיע בקטנטנים.
אז מציע לקפוץ למים.
מקסימום תחזירי תוך 14 יום.

 

[c881]

מה שכן @Jane Doe אם את חושבת מתישהו להביא ילדים... אל תכנסי ל"ממים של הורים".

 

[דרורה]

אני התחלתי כמו כולם. למדתי מקצוע חשוב, המשכתי לעבוד תוך כדי הלידות במשרה מלאה כי ככה צריך תוך תסכול עצום והרגשת פספוס.
ואז אמרתי סטופ
הורדתי את המשרה ביותר מחצי וגם זה מהבית רוב הזמן
השהיתי את הקידום ונותרתי עם משכורת יחסית נמוכה ותפקיד פחות נחשב. ראיתי את מקביליי "עוקפים אותי".
אבל הייתי מאושרת והרגשתי שאני בדיוק במקום בו אני צריכה להיות ועושה בדיוק מה שאני רוצה לעשות.
כעת הילדים גדלו ואני יותר פתוחה לצאת לעולם הגדול . אין לי כוונה לעבוד 9-18 5 ימים בשבוע אבל כן מפתחת תחומי עניין ונהנית מהעבודה.

 

[פשוט]

אני הרבה זמן בדעה שאין שום אפשרות לשלב בין גידול ילדים, קריירה, זוגיות, והעולם האישי שלי (בהנחה שאתה משתייך בצורה כזו או אחרת למעמד הבינוני-גבוה). אני חושב שמתוך 4 הרבדים האלו, חייבים לוותר על אחד. אחרת הכל קורס בסופו של דבר.

לטעמי ויתור על אחד לא מספיק על מנת ששלושת האחרים ידפקו כמו שצריך.

 

[שרון]

אבל בנושא הכותרת שנתת לדיון: אנא ממך שני את הכותרת שלא תדיר גברים. יש כאן שרשור מקביל עם כותרת דומה אך הפוכה, שיצר הרבה כעס, לדעתי בצדק. בואי נהיה יותר טובות מזה.

בכוונה הגדרתי את נושא השרשור לנשים, אך הזמנתי, גם הזמנתי גברים לשיח. הסיבה לכך היא שבדרך כלל הנשים הן אלו הנושאות את עול גידול הילדים, בעוד בן הזוג הוא זה שיוצא לעבודה מהסיבה הפשוטה שגברים מרוויחים יותר מנשים באותן משרות בדיוק.
הנושא נכתב כך כי לצערי כך פועלת החברה אצלנו.

 

[שרון]

שרשור "המקביל" אני לא אכנס.

אני מתנגדת נחרצות להשוואת הנושא הזה ל"שרשור המקביל". סליחה, אבל שם כנראה מדובר בטרול/מישהו מתוסכל בעוד שכאן אני מבקשת לדון בנושא שמעסיק המון זוגות בצורה לגיטימית.

 

[שרון]

א) כותרת צריכה לתת רמז לתוכן ב)היא ממדרת ג)גם לגברים יש מה להגיד.

א. לא תמיד
ב. נכון, אבל מה לעשות, נשים הן אלו הנושאות בעול גידול הילדים (כן, גם בשם השוויון שאין) הגברים הוזמנו לשיח (תקראי את הפוסט הפותח) והם אכן משתתפים
ג.נא לקרוא שוב את הסייפא של ב

נ.ב. לא ראיתי שיש לגברים בעיה עם נושא השרור - הם פשוט מגיבים

 

[amit]

תוכל להרחיב בבקשה? אני לא מצליחה להביא את עצמי לשלב של לעשות את זה לעצמי חרף הביולוגיה הבסיסית.

אני אנסה להרחיב:

מבחינת תחושה - מה התחושה הכי מהנה שאדם מרגיש ? אורגזמה מינית.
קחי ילד בן 10 ותשאלי אותו מה הדבר הכי מהנה שהוא עשה - כנראה שהוא יענה משהו בסגנון - "אכלתי גלידה בים" , "ניצחתי במשחק כדורסל"

הילד כל כך לא מנוסה שהוא לא יודע לאיזה רמות הנאה אפשר להגיע.
-הנאה ביולוגית מתעלה על כל עולם המושגים שלו.

עכשיו קחי את אותה השאלה לכיוון האושר:
בן 25 - מה האושר הכי גדול שחווית? "טיול ארוך אחרי צבא" "קבלת הצטיינות כלשהי" "אהבה בין בני זוג"

אי אפשר להשוות את רמת האושר הזו לאושר מחיוך של ילד.
וקשה להסביר את זה למי שלא חווה את האושר הזה.
-אושר ביולוגי מתעלה על כל עולם המושגים שלו.

לכן "את לא יודעת איזה אושר מצפה לך "

 

[Rachel]

השהיתי את הקידום ונותרתי עם משכורת יחסית נמוכה ותפקיד פחות נחשב. ראיתי את מקביליי "עוקפים אותי".

אשמח לשמוע עוד על זה,

איכשהו, קיוויתי ל'עבוד על עצמי' בצמצום תחושת התחרותיות הנילווית לחיים הצעירים.
כשיוצאים מהתואר עסוקים כל הזמן בלבדוק מי כבר סיים התמחות והמשיך, ומי קיבל מינוי בפירמה (ככה זה אצלנו, על כל פנים)
השאיפה שלי, היא אם וכאשר אבחר להתמקד בדברים אחרים בחיים, חלף הקרירה, אפסיק להסכל לצדדים כל הזמן, במקום להרגיע את עצמי ש'לא נורא והם עוקפים אותי'...
כניראה שבמציאות צריך גם מזה וגם מזה.
@דרורה איך התמודדת? יש כאן אולי עוד שרוצים לשתף בנקודה הזאת?
היא חשובה בעיני כי לוותר ולהישאר בתחושת החמצה של 'נשארתי מאחור' זה לא כל כך כיף.
כל הרעיון, מנקודת מבטי, הלא מנוסה, היא להסב את המבט ולהתמקד במה שחשוב לי באמת, כעת.
השאלה היא איך עושים את זה וכמה מתמידים לאורך זמן...

 

[sunshine]

לא הבנתי כל כך על איזה טרול/מתוסכל מדובר..על פותח הפוסט,על מגיב אחר..עלי?
שמישהו יסביר לי איך דעה שונה הופכת מישהו לטרול..? או אולי הזכות לדעה שמורה לחבר פורום מעל x תגובות,וכל השאר שגיבו בלב,אחרת יכנו אותם במגוון תארים לרבות שוביניסטים,מתוסכלים, טרולים..
עברתי על תקנון הפורום ולא ראיתי איזשהם זכויות יתר למרבים להגיב..ואפשרות לפגוע באחר.
לא הבנתי למה הנושא הקודם ננעל..מעריך מאוד את יוסי.מאוד..אבל בתחושה הנושא לא מוצה,ואולי הבחור היה מקבל עוד טיפים..רק כי מישהו "מקובל" ביקש..
חברים יקרים,אני קורא ותיק מאוד כמעט מאז תחילת הפורום, בתחושה חלקכם, למרות תרומתכם הרבה והמוערכת מאוד..חוטאים בחטא היוהרה..תכבדו את החדשים,פחות עליהום..זכותם לדעות אחרות,וזכותם לכתוב אותם וזאת מבלי שיקראו טרולים וכו..

 

[בת העמק]

יש כאן אולי עוד שרוצים לשתף בנקודה הזאת?
היא חשובה בעיני כי לוותר ולהישאר בתחושת החמצה של 'נשארתי מאחור' זה לא כל כך כיף.

אני פרשתי מהמירוץ בגיל 40 בערך. מבחינתי זה לא היה לרדת לשוליים ולראות את כולם עוקפים אותי. פשוט פניתי לדרך אחרת ושם פגשתי את ההולכים באותה דרך. אני חושבת שאדם שמפתח קריירה במסלול מסויים לא יכול לעשות פאוזה של כמה שנים ולחזור לאותה נקודה. אם המסלול הזה חשוב לך, תישארי בו.
אם החיים מבחינתך הם יותר מאשר רק מסלול אחד אז אין סיבה לפחד.

 

[TunaGolem]

לא הבנתי למה הנושא הקודם ננעל

השרשור ננעל (גם) בהתאם לבקשת פותחו.

 

[sunshine]

השרשור ננעל (גם) בהתאם לבקשת פותחו.

גם אני הייתי מבקש לנעול אם הייתי מקבל תגובות כאלה..

 

[דרורה]

@דרורה איך התמודדת?

בקלות. . היה לי ברור שזה הדבר הנכון. ידעתי היטב את המחיר שמשלמות אימהות וגם אבות במשרה מלאה לכן לא הייתה לי טיפת קנאה. לא התגעגעתי לצי המטפלות שהחזקתי בבית..

אמנם העובדה שיכולתי לעבוד בתחום שלי על אש קטנה ובמידת הרצון להגדיל את האש עזרה מאד, אבל אם זה לא היה מתאפשר הייתי עושה הפסקה ואז אולי בוחרת מסלול אחר.

@Rachel לא שווה להישאר בתחושת החמצה וילדים יכולים לגדול סבבה עם אימא שיש לה קריירה כל עוד כמובן הם בראש סדר העדיפות. את צריכה לראות מה מתאים לך. לא חושבת שיש תשובה אחת שמתאימה לכולם.

רק לדעת שבאמת שיש אפשרות לבחור לפרוש מהמירוץ לגידול ילדים בהנחה הבן הזוג עובד ו/או יודעים לחיות בפשטות . והסטטוס / המעמד החברתי לא באמת חשובים . .

 

[c881]

גם אני הייתי מבקש לנעול אם הייתי מקבל תגובות כאלה..

אמרתי קודם ואומר שוב...
נכנסתי בהתחלה, קראתי את השאלה.
קראתי את התגובה שלו "מי שבוחר להביא נפש לעולם אשם בהתעללות...".
מאז לא מגיב לו יותר.
אם משך אש מההתחלה בלהאשים חצי מהגזע ביחס חד חד ערכי, לפי סטריאוטיפים, שלא יתפלא שמקבל תגובות ספציפיות.
ומשם גם המושג.

נ.ב.
מעניין שהביטוי "טרול" או תגובות נזעמות זה מה שמושך ממך בדרך כלל תגובות.

 

[sunshine]

אמרתי קודם ואומר שוב...
נכנסתי בהתחלה, קראתי את השאלה.
קראתי את התגובה שלו "מי שבוחר להביא נפש לעולם אשם בהתעללות...".
מאז לא מגיב לו יותר.
אם משך אש מההתחלה בלהאשים חצי מהגזע ביחס חד חד ערכי, לפי סטריאוטיפים, שלא יתפלא שמקבל תגובות ספציפיות.
ומשם גם המושג.

נ.ב.
מעניין שהביטוי "טרול" או תגובות נזעמות זה מה שמושך ממך בדרך כלל תגובות.

1.נשבע שעשיתי חיפוש ולא מצאתי את" אשם בהתעללות וגו.." אין מצב שהייתי זורם עם זה..אולי בכלל כל אחד מתכוון לפותח פוסט אחר.."
2. במצב של 10 נגד 1 אני תמיד יהיה עם אחד.

 

[c881]

בבקשה

בינינו, אם הבאת נפש לעולם, בחרת להתעלל במישהו, השאלה אחר כך היא רק מידת הההתעללות

וזו בערך ההתייחסות האחרונה שלי ליוזר המדובר.
וכן, אני יודע שחוסר יחס זה גם יחס.

 

[עצמאית]

הי @שרון ,
אוסיף את הנסיון האישי שלי...
אני אמא לשלושה אהובים מאוד, אך עם כל אהבתי אליהם, למרבה המבוכה, די מהר התגעגעתי לעבודה שלי שאני מאוד אוהבת. אני ובעלי מנהלים בית די שיוויוני מבחינת גידול הילדים: שנינו עובדים במקצועות גמישים ולכן כל אחד מחוץ לבית בשני אחרי צהריים (כלומר 4 ימים בשבוע מתחלקים ביננו) ובשאר הימים עובדים בשעות הבוקר או מהבית.
כיוון שאני עצמאית, מחופשת לידה לחופשת לידה צמצמתי את החופשה, עד שבחופשה של בתי הקטנה, כבר חזרתי לעבוד עם תום התשלום מביטוח לאומי.
הילדים נשארו עם מטפלת במשרה חלקית ונכנסו לגנים סביב גיל שנה וחצי.
מסביבי, אני רואה אמהות לא מעטות שבחרו להשאר בבית. לחלקן יש עוד "חיים" מחוץ לבית וחלקן שקועות בחיי הילדים באופן שנראה לדעתי מעט אובססיבי ולא בריא לא לאמא ולא לילדים.
אני רוצה להוסיף גם פן מקצועי (אני עוסקת הרבה שנים בתחום פרא-רפואי): בעוד שבעבר, הגישה הרווחת הייתה שיש יתרונות רבים לילד לגדול אצל מטפל עיקרי (הורה או מטפלת)עד גילאי שנה וחצי -שנתיים, הרי שהיום בשטח מתחילים לראות את החסרונות לכך.
המחשבה שלנו היא שהסיבה באופן "גס", מגיעה משני כיוונים: כיוון אחד, נובע מהחשיפה ההיסטרית למסכים (נותנת לי הרבה פרנסה ) שגורמת לכך שהילדים נמצאים מגיל מאוד צעיר שעות רבות במסכים ומפסידים התנסויות חושיות/מוטוריות/חברתיות/תקשורתיות. בנוסף, לעתים גם כאשר המטפל איתם, הוא בטלפון/מסך אחר.
כיוון נוסף, היא השיטה החינוכית הרווחת היום, המציבה את הילד במרכז וגורמת לכל מני תוצאות (גילוי נאות- אני חושבת שאני בהחלט "חוטאת" בכך בעצמי) ילדים יותר מפונקים מפעם, יותר רגילים ל-"מגיע לי", פחות מקבלים גבולות ורגילים לכך שהקשב של הסביבה מופנה אליהם על חשבון הפניית הקשב שלהם לסביבתם.
לסיכום, כמו בהרבה דברים, יש לבחירה שלך יתרונות וחסרונות, מאחלת לך להנות מהיתרונות!

 

[regen]

אגיב בקצרה להכפשות ולהוצאת הדיבה כנגד דמותי האינטרנטית (ולפני שמאשימים אותי בדרדור האשכול, "הם התחילו". אם למחוק תגובות - בבקשה למחוק את כל התגובות שנגעות בדבר)
@c881
ז"א כל הקריטריונים שלך להגדרת "טרול" הוא מי שאתה לא מסכים עם דעתו, או שדעתו סוטה מדעת הרוב בפורום. חבל מאוד, אבל כל אחד בוחר האם להיות אטום לדעות אחרות ועד כמה.
@sunshine
התאכזבתי מהפורום אבל לצערי לא הופתעתי. יש נושאים נפיצים כמה הנושא הזה שבכל מקום יעוררו תגובות נזעמות עד לרמה של קללות \ ספאם (במקרה הזה האשמה סתמית וחסרת בסיס בשוביניזם וכו' שראית שסתרתי בצורה פרטנית. כי אני אשכרה לא שוביניסט.)
מבחינתי עשיתי את המקסימום כדי למנוע את המצב הזה ולנהל דיון ענייני. לצערי זה לא עבד וחברי פורום אחרים התעקשו להרוס שרשור שהיה יכול להיות אינפורמטיבי. (הוא היה אינפורמטיבי במידה מסוימת, אבל כנראה היה יכול להיות יותר)
בקיצור החטא שלי היה שהייתי נון-קונפורמיסט. נו שווין.

באשר לשאלה מדוע מידרתי ברשעותי נשים מהנושא הקודם:
1. כי ידעתי שהשרשור ידרדר לספאם כי לנשים לא ימצא חן מה שכתוב שם (מה שכתוב שם = תיאור המציאות כמו שהיא.) ולכן ביקשתי למנוע את זה מראש. כמובן שלא שעו בעצתי וקרה מה שקרה
2. כי בניגוד לשרשור הזה, ביקשתי עצה מגברים לגבי החוויות שלהם בנושא בתור סולידיסטים. זאת אומרת מה שהיה להם להגיד היה הרבה יותר רלוונטי עבורי. אבל בסופו של יום הסיבה העיקרית הייתה סיבה 1. כנראה שיש נושאים שעדיין אי אפשר לדבר עליהם. זה בסדר, פעם גם היה אסור לדבר על אתאיזם