תודה על התשובה. עזרה לי מאוד להבין. אם אנסה לפשט בצורה גסה, הכוונה שבכל מוצר צריכה גלום גם ערך כלכלי שנקרא לו x שמהותו היכולת לצרוך עכשיו את המוצר, שזה בעצם הריבית הגלומה בו.
תיאור מעולה!
אפשר לומר שיש בו עוד סוגי ערך (לדוגמה, לקנות בגדים חוסך ממך ללמוד לתפור) שלא תלויים בזמן (כי גם בעתיד לא תרצה לתפור) אבל בהם פחות ברור למה לזמן יש רכיב ערך (כלומר, יש ערך לשיתוף הפעולה בין אנשים בחברה, אבל פחות ברור למה הוא עולה עם הזמן)
אם מסתכלים על הערך של 'עכשיו זה שווה לי יותר מאשר בעתיד', זה מתנהג כמו ריבית (אז לקנות משהו זה כמו לקחת הלוואה), אבל רק כי דברים נהיים זולים יותר בעתיד.
אם המחיר הריאלי לא יורד, ההלוואה הזאת היא בחינם והקונה מקבל את הערך הזה (של לקבל את המוצר היום ולא מחר) בחינם. במקרה הזה ערך לא עובר מהצרכן ליצרן ואי אפשר לאסוף הרבה ממנו בחברת ענק בינלאומית.
ככה חיו בני האדם עידן ועידנים. עד לאחרונה (תקופת ההשכלה? הרנסנס?), דור ההורים לא יכל לצפות שלדור הבנים יהיו יותר דברים, או שהדברים שלהם יהיו זולים יותר. יכולת לקנות סט מסמרים או למכור כבשה תמורת מטבע נחושת, ולחזור אחרי 20 שנה ולמכור את המסמרים תמורת אותו מטבע, ובאותו מטבע לקנות שוב כבשה. המחירים לא זזו. מלכים היו מתעשרים בעיקר מלהוציא מהאדמה יותר נחושת.
הייתה התקדמות - של גידול אוכלוסיה, של התפתחות טכנולוגית. אבל היא הייתה כל כך איטית שקשה לראות אותה כשאתה לא ארכיאולוג. (והיו בה מפולות שלא היו מביישים את 1929)
הx הזה לא נשמר טוב ע״י כסף פיאט
ממש לא טוב. בעידן של היום יש אינפלציה מכוונת שמטרתה לשחוק את הערך הזה ממזומן. אחת מהתוצאות שלה היא הצורך להשקיע (לתת הלוואה) רק כדי לשמר את הערך הריאלי של הכסף.
אם נסתכל על התקופה, עד לאחרונה, שהמטבע עדיין היה צמוד לזהב, היה לו לכאורה ערך ריאלי. ועדיין הריבית הייתה חיובית.
במצב כזה, לכאורה מזומן שומר על הx הזה, אבל יותר משתלם לתת הלוואה
שאלת מי המפסיד. אם יש כמות מוגבלת של זהב בעולם, וכל הכלכלה בעולם נמדדת בזהב, והנתח שלי בזהב גדל, ברור שאני מתעשר ועל חשבון מישהו שיש לו פחות זהב מבעבר.
אני קצת מתבלבל בעצמי על מה זה הx הזה. זה לא הערך הריאלי של הכסף - כי לזה מספיק ההצמדה למדד. זה הריבית שאנחנו משלמים על הצורך שלנו לצרוך (על זה שאנחנו לא יכולים לקבוע מה, מתי ואיך נצרוך את המוצרים והשירותים שאנחנו צריכים) ואנחנו משיגים את הערך הזה חזרה במתן הלוואה - בהשקעה.
מתארים את זה גם בצורה של סיכון - אתה קונה מוצרים ממישהו שלקח סיכון (עסק יכול גם להפסיד - אף אחד לא מבטיח לו שיהיה שוק למוצרים שהוא מייצר) אז אתה משלם על זה פרמיה. אתה יכול גם לקבל פרמיה בזה שתשים כסף בסיכון
והדרך הכי טובה לשמר את הערך הכלכלי הזה היא להיאחז בשוק יעיל בחברות ענק שלעולם נצטרך. ה״מפסידים״ מפוזרים לכל אורך הזמן והם מי שמוכנים לקנות את המוצר תמורת הx. ההבדל בעצם בין שוק ההון להונאת פונזי הוא שלאורך זמן יש מספיק טווח גם לייצר מוצקי צריכה עם הכסף שאנשים יהיו מוכנים לקנות שלא כמו בפונזי בהם אי אפשר לספק מוצר ע״י הכסף הרב שמוזרם.
כן, אנחנו מלווים כסף לעתיד ומצפים שהעתיד יעבוד קשה כדי לשלם לנו. אם הוא לא מצליח לעמוד בזה (ולייצר יותר בפחות), התשואה לא גבוהה יותר מריבית חסרת סיכון ואז אין טעם להשקיע בבורסה.
לפי זה, אם כוונתי הייתה מובנת, ברגע שמרכז השוק לא יוצר צריכה אמיתית, כמו לדוגמא טבלה, ואפילו אמזון שלתקופות ארוכות היא הפסדית, האם ההנחה הזו יכולה להיפגע לטווח הארוך?
אני מניח שהכוונה לטסלה (למרות שיש פה בפורום הרבה צריכה של טבלאות
)
לא כל חברה מייצרת היום מוצרים שיימכרו השנה עם פרמיה (ריבית מגולמת במחיר). למעשה, בגלל הסיכון, אי אפשר לומר על אף חברה שהיא בטוח תשיג את זה השנה (תרוויח יותר משהיא תפסיד, במידה שמצדיקה את מחיר המנייה שלה). הרבה חברות משקיעות בצמיחה - בפיתוח מוצרים שיום אחד ייתנו ערך, או בצמיחה של השוק שלהן - במחיר של הפסד היום - בתקווה שזה ייתן להן ייתרון תחרותי בעתיד.
יש בזה סיכון, אבל גם בייצור רגיל יש סיכון.
ששוק ההון בעצם יהפוך להיות עוד דרך בעייתית לשמור על ערך הריבית בגלל דמיונות כלל-אנושיים.
אני מניח שאנחנו מדברים על מצב בו המנייה עולה רק כי קונים אותה, וקונים אותה רק כי היא עולה.
שוק ההון לא יכול להיות בועה לנצח
זה ברור במובן של "כל מה שעולה חייב לרדת", אבל הבועה אפילו לא צריכה להתפוצץ: נניח שהבורסה באמת עולה כל הזמן באיזה אחוז מוגזם כלשהו. עשור אחרי עשור. עם הזמן, יותר ויותר כסף יהיה ממונף להשקעה בבורסה - אם אפשר להלוות כסף מהבנק ב5% ולקבל 15% בבורסה, יותר ויותר אנשים יעשו את זה ככל שהסיכון ממשיך לא להתממש.
בסופו של דבר הריבית שאפשר לקבל על הלוואה כדי להשקיע בשוק ההון תעלה עד שהיא תפגוש את התשואה של הבועה הזאת. הריבית תהיה 15%, התשואה בבורסה תהיה 15%, האינפלציה תהיה 15%, ולא יהיה הגיון להמשיך להשקיע בבורסה. כל עוד הבורסה תנודתית, הריבית (ובתקווה, האינפלציה) נמצאים בשיווי משקל ברמה נמוכה יותר.
אפשר לטעון שזה כבר קרה: פשוט עם 2% במקום 15%
