אני רוצה שתחשוב על זה שבשוק אמיתי במקום לעשות עסקים היו רוצחים מתחרים ואונסים לקוחות לקנות (כמו שנעשה בהיסטוריה בתרבויות בהן רצח היה מותר).
אענה באופן שאולי עשוי לפגוע בחוש האסתטי של מי מהקוראים אבל לדעתי הוא מבוסס על הגיון.
כשאמרתי שלא צריך רגולציה בכל דבר זה בדיוק מה שזה אומר. שלא בכל תחום תהיה רגולציה. במקומות מסוימים כן ובאחרים לא. מה שאתה עושה זה בונה טיעון איש קש ואז מפריך אותו בהתלהבות רבה. במקרה הזה הדעה שלי היא שלא נחוץ פיקוח נוסף, אלא שלהיפך, התחום הפיננסי זה אחד מהתחומים עם הפיקוח הכי דרקוני, ולכן אם פיקוח היה מציל את המצב המקרה של ברמלי לא היה אמור לקרות.
דבר שני, לא אמרתי שהפיקוח בישראל או בארה"ב באופן כללי מקובל או לא מקובל עליי. לא יודע למה קפצת לשם.
דבר שלישי, לא אמרתי שאמרת שצריך להכניס לכל מקום רגולציה. נתתי דוגמא כללית שנכונה גם במקרה הזה של הצורך לחשוב יותר קדימה מהרצון לסתום חור מסויים בסכר.
דבר רביעי - אני אשמח לשמוע אם יש לך דוגמא היסטורית בה הגבלה דוגמת האלכוהול בארה"ב נחלה הצלחה. לא מכיר דוגמאות כאלה. אגב, אני מקווה ששמת לב שהאמירה שאותו ניסוי בדיוק במקום אחר יביא תוצאה שונה זו אמירה ששוללת את השיטה המדעית לכאורה. כלומר שכל המחקר הכלכלי זו שטות מוחלטת, בגלל שלא ניתן להסיק ממקרה אחד לאחר בשום צורה. האם הבנתי נכון, ולמה אם כך אנחנו מנהלים בכלל דיון?
לגבי הנקודה האחרונה בתחום התרופות - יש עמדה מבוססת למדי של מילטון פרידמן שמנהל התרופות האמריקאי הרג יותר אנשים מאלו שהוא הציל מכיוון שהוא האריך את זמן ההגעה למדף של תרופות מצילות חיים. למשל, אם לוקח לי 10 שנים מרגע שיש לי תרופה עד הרגע שבו מותר לי לשווק אותה, בזמן הזה מתים כך וכך אנשים מחוסר בתרופה הזו. מהצד השני יש סיכון לשיווק התרופה אם היא לא טובה. עכשיו אפשר לנהל דיון על האם הצלתי בכך יותר אנשים מאשר הרגתי, וזו שאלה מעניינת. אגב, צריך להוסיף למשוואה את העלויות העצומות של אישור תרופות במנהל, כאשר אלו כספים שגם היו יכולים להיות מופנים למחקר, וגם מעלים את מחירי התרופות ובכך מונעים את התרופה מאנשים שאינם בעלי אמצעים כלכליים.
מעבר לזה, צריך גם להגיד שגם בלי מנהל התרופות ניתן להכניס לכלא על רשלנות והריגה מנהלי חברות תרופות שמשווקים תרופות שפוגעות באנשים.
אני מקווה שהבהרתי את עצמי.