רעידת האדמה בקרן קלע

[הנועזת]

אני מושקעת בקרן קלע, והבלאגן שהולך שם משפיע עליי ישירות.
הטיעון המרכזי של הרשות לניירות ערך אשר עצרה את אמיר ברמלי ואת אשתו והעמידה את כל פעילותה של הקרן תחת חקירה לפניי מספר ימים, מתייחס לרציונל המבדיל קרן פרטית המוגבלת במספר אנשיה ואינה מחוייבת בתשקיף, לבין ישות עסקית המנפיקה ני"ע לציבור כחברה ציבורית החייבת בדו"חות כספיים ובשקיפות. טענתה העיקרית של הרשות, שקרן קלע לא הוציאה תשקיף, שכן האג"חים שהקרן הנפיקה עבור מקסימום 35 אנשים בכל אג"ח ואג"ח, נבעו מהגדרה סנטטית העוקפת את לשון החוק ולא מהפעילות הרסמית של הקרן.
קרן קלע לפי ידיעתי היא אחת הקרנות הפרטיות הגדולות בישראל, אם לא הגדולה שבהן. היא קיימת 8 שנים, ובמשך התקופה פעלה באותו האופן.
בנוסף, הקרן פועלת באופן גלוי ומוחצן ומפרסמת את מרכולתה בגלוי,
אחריי זמן כה ממושך, עכשיו נזכרתם להגיד שקיימת באקסיומה של החברה אי תקינות???
איפה האחראיות של הרשות כלפיי ציבור המשקיעים???
או שהרשות היא גורם מפקח או שהרשות לא שחקן שמתערב ונותן לשוק להחליט מה טוב עבורו.
הריי רק בגלל הפניקה הקרן יכולה להגיע לקריסה.

 

[חתול]

מצטער לשמוע על הבלאגן, מקווה שזה רק אויר חם ותו לא.

מה שכן: ברוכה הבאה, @סנופי , לעולם ההשקעות...

לצערך ולצערנו, אין אף מכשיר השקעה מושלם. ב"לא מושלם" אני כולל גם רגולציה שאינה אפקטיבית או הוגנת, טעויות שיערוך, מעילות וכו'.
לכן צריך לפזר במידה, וגם ללמוד מהניסיון.
ואגב ניסיון: אני נוהג להתעלם מכל מי שמבטיח לי תשואה של X% (כאשר X > > 4%), והוא אינו ממשלה או חברה גדולה ממש, וגם אז אני נשאר סקפטי. תשואה ב-% גדול = סיכון גדול (ההיפך אינו נכון אגב).
אני לא מכיר לעומק את המודל של קרן קלע, אז אני לא ממליץ בעד או נגד (ובכלל לא ממליץ וכו'). אני רק ממליץ לפזר בחוכמה.

 

[הנועזת]

מה שכן: ברוכה הבאה, @סנופי , לעולם ההשקעות...

נתחיל מהסוף אתה צודק ומדייק, פיזור בהקשר של עסקאות במיוחד בסיכון גבוה, הוא הכרחי.
ובנוסף, עולם ההשקעות יודע באכזריות להעמיד את כולנו במקום כשאנו חורגים מגבולות הידיעה הזו,
והמפתח לכך הוא אחריותינו האישית.

הקושי שהבאתי מול הרשות לני"ע, בא רק לסמן את המקום בו "ההגנה"/ "הברכה" על המשקיע, הופכת "לקללה".
הרשות לא רק שלא מנעה את האסקלציה (אם היתה כזו), על ידי פיקוח בנוגע למהות הפעילות בקרן (העדר תשקיף) בטרם גדלה לממדים העצומים של היום.
היא גם עלולה לצור במו ידיה פדיון המוני של כספיי משקיעים שיכולים למוטט את הקרן, ללא קשר כלל לתוצאות החקירה.

 

[הנועזת]

@ע.מדי
תודה
מסכימה שהחשדות צריכים להיחקר, במיוחד בנוגע לשימוש בכספיי הקרן, לצרכים עסקיים שאינם השלמות הון, כפי שהגדירה הקרן מראש. אבוי אם יש בסיס לחשדות האלה.
בכל הנוגע להעדר תשקיף (שזו אגב הטענה העיקרית), צריכה לקום ועדה או גוף כלשהו שיעסוק בשאלה, האם הפעילות העסקית במהותה מצדיקה יישות פרטית או יישות ציבורית.
ברמה הפרקטית, כמו שעצמאי נדרש כשהוא מגיע למשרדיי מע"מ להגדיר את פעילותו העסקית, ובגינה נקבע ע"י רשות המע"מ ,האם יהיה עוסק פטור או עוסק מורשה. ההגדרה צריכה להנתן מטעם המוסדות הרשמיים, אז לא יהיה מקום לפרשנות.

 

[קפבלנקה]

היי סנופי, מקווה שיתברר בחקירה של הרשות שמלבד העדר התשקיף הכל תקין. שלא מדובר בסוג של הונאת פונזי כזו שמחלקת קופונים שמנים אבל הקרן עצמה כבר לא ממש קיימת.
אגב, איך בדיוק הקרן יכולה להבטיח תשלומי קופונים של 6%-9% בשנה (כפי שפורסם בכלכליסט), ואף לשלם את הקופונים במועדם בלי לסכן את הקרן עצמה?
קונספטואלית זה לא ברור איך ניתן להבטיח תשואה גבוהה כ"כ ללא סיכון.

 

[yossik]

טוב, יש דברים שלומדים רק עם נסיון וגיל.
** זו לא המלצה, רק נסיון חיים **
אני לא הייתי משקיע בישראל בקרנות פרטיות או בבתי השקעה פרטיים של יזמים שמארגנים קבוצות השקעה כי שיטת מצליח עדיין לא מוגרה מהארץ מאז השילטון העותמני (הטורקי).
עבורי רק מזומן, זהב, מניות שאני מסוגל לקרוא את התשקיפים ואת הביסוס הכלכלי שלהם או אגחים של חברות 'שהממשלה לא תיתן להן ליפול' או מניות/אגחים של חברות שמוכרות או מספקות שירותים שבלעדיהם 'אי אפשר לחיות' (בנקים, אנרגיה, מזון) ובנוסף תמהיל קטן של ריסק שאם אפסיד לא קרה כלום ואם ארוויח זה יהיה בוננזה.
כולי תקווה @סנופי שקרן קלע לא תקלע לבעיות פיננסיות שיגרמו להפסדים או מחיקת ההשקעה, ושוב, ** לא המלצה, רק נסיון חיים ** ברגע שיתיצבו או בהפסד מינימאלי - get the money and run.

 

[קפבלנקה]

טענתה העיקרית של הרשות, שקרן קלע לא הוציאה תשקיף, שכן האג"חים שהקרן הנפיקה עבור מקסימום 35 אנשים בכל אג"ח ואג"ח, נבעו מהגדרה סנטטית העוקפת את לשון החוק ולא מהפעילות הרסמית של הקרן.

טענתה העיקרית של הרשות היא שקרן קלע גייסה יותר מ - 35 משקיעים לכל הצעה והצעה, ללא תשקיף בניגוד גמור לחוק.
כמו כן, טוענת הרשות כי הקרן הונתה את המשקיעים ע"י כך שחלקים ניכרים מכספי ההשקעה הועברו למימון חברותיו של ברמלי וחברות הקשורות אליו ולא להשלמת הון לגופים בלתי תלוים כפי שהתחייב בפני המשקיעים.
ברמלי שוחרר למעצר בית בן שבוע והפקדת ערבות בנקאית של 1.7, כך שדי בטוח שהחשדות מבוססים היטב.
לא מדובר פה בדיון טכני ועקרוני על כן או לא תשקיף בסיטואציה כלשהי (החוק אגב לא משאיר מקום לפרשנות גם בדיון זה), אלא בהונאה של ממש שלהערכתי כשמלוא חומרתה תתגלה המשקיעים ישארו פעורי פה.

 

[אורי]

שלוש נקודות כלליות:
בארה״ב קרן פרטית לא יכולה לגייס משקיעים כמו בישראל. יש הרבה הגבלות, כמו למשל שאסור לפרסם השקעות שכאלו כדי למשוך משקיעים (המשקיע הוא זה שצריך לבוא אליך או שיש לכן הכירות מוקדמת) או שהמשקיע צריך להיות accredited investor, מונח שמשמעותו שלמשקיע יש הון עצמי של כמליון דולר או הכנסה שנתית שוטפת של כמאתיים אלף דולר. ההנחה היא שאם יש לך כלכך הרבה כסף או שאתה מבין בהשקעות מספיק או שאתה יכול להרשות לעצמך להפסיד קצת (בחודשים האחרונים ממש הדרישה הראשונה הזו השתנתה והוקלה). כמובן שיש עוד הרבה פרטים אבל הנקודה היא שיש מגבלות על גיוס הון ממשקיעים קונים כדי להגן עליהם. כמובן שזה גם חסם לכניסה לעסקאות טובות.

הנקודה השנייה היא שאני לא כלכך מבין את החשש הגדול מקרנות שמציעות תשואה של כ-5-10 אחוזים. בהינתן השפה הזהירה הרגילה של חלוקת רווחים איננה מובטחת, זה בכלל לא בשמים. נכון, אולי לא בשוק ההון שהוא פשוט קזינו ענק ללא ודאות, אבל בעסקים ובנדל״ן אני לא רואה למה אם אתה קונה קומפלקס מגורים ממונך שמניב לך 20% לא תוכל לעמוד בהבטחה למשקיעים לשלם להם 8%. אני מכיר קרן שקונה משכנתאות ומרוויחה עליהן ממוצע של 40-60%, ולכן במקרה שלהם הבטחתם לתשואה של 15% היא יותר מסבירה. בקיצור, בעולם ההשקעות שחורג משוק ההון שהוא ספקולטיבי במהותו תשואה גבוהה איננה עומדת ביחס ישר לסיכון בהכרח.

נקודה שלישית שקצת כואב לי להגיד: בגלל שבישראל כמעט כל איד יכול לגייס כסף, בגלל האופי הישראלי והתרבות הארגונית וגישת השירות הישראלית, ובגלל קוטנו של השוק וריכוזיותו, אני נזהר מקרנות ישראליות כמו מאש. אני לא רוצה לטעון שכל הישראלים רמאים או תרווי בצע, חס וחלילה, אבל אני מעדיף לעבוד עם זרים. אלא אם כן אני מכיר אישית את המעורבים וסומך עליהם.

@סנופי, אני מקווה בשבילך ובשביל כל המשקיעים האחרים שהכל יגמר בטוב. אני זוכר את הקריסה של פראגון (היה לי חבר שהשקיע שם) ואיזו תסבוכת זו הייתה. הם ניצלו כי המשקיעים התארגנו בעצמם ומהר.

 

[אבא עשיר]

אם מציעים לכם תשואה מובטחת - תברחו.

 

[yossik]

הנקודה השנייה היא שאני לא כלכך מבין את החשש הגדול מקרנות שמציעות תשואה של כ-5-10 אחוזים.

הקרנון הישראליות לא מציעות תשואה הן מבטיחות תשואה של 6-35% וזה הבדל מאוד משמעותי.
הן מציעות 'חוזה' של מינימום 6% ללא גיבוי או בטוחות וזה שורש הבעיה.
בנוסף, וגם כאילו למראית עיין הם יוצרים קרן השקעה של 35 משקיעים, ואחר עוד אחת ואחר כך עוד אחת - מה זה אומר? זה אומר שהם יוצרים פרמידה כשהקרן החדשה מסבסדת את הקרן הקודמת וכל הלאה עד למייסדים שהם קוצרים את רוב הרווחים והאחרונים להכנס מפסידים את התחתונים - פונזי מיי דיר, פונזי...

 

[yossik]

אם מציעים לכם תשואה מובטחת - תברחו.

תשואה מובטחת ללא בטחונות - don't touch with a 10 foot pole.

 

[yossik]

קודה שלישית שקצת כואב לי להגיד: בגלל שבישראל כמעט כל איד יכול לגייס כסף, בגלל האופי הישראלי והתרבות הארגונית וגישת השירות הישראלית, ובגלל קוטנו של השוק וריכוזיותו, אני נזהר מקרנות ישראליות כמו מאש. אני לא רוצה לטעון שכל הישראלים רמאים או תרווי בצע, חס וחלילה, אבל אני מעדיף לעבוד עם זרים. אלא אם כן אני מכיר אישית את המעורבים וסומך עליהם.

+ 1

 

[אורי]

הקרנון הישראליות לא מציעות תשואה הן מבטיחות תשואה של 6-35% וזה הבדל מאוד משמעותי.
הן מציעות 'חוזה' של מינימום 6% ללא גיבוי או בטוחות וזה שורש הבעיה.
בנוסף, וגם כאילו למראית עיין הם יוצרים קרן השקעה של 35 משקיעים, ואחר עוד אחת ואחר כך עוד אחת - מה זה אומר? זה אומר שהם יוצרים פרמידה כשהקרן החדשה מסבסדת את הקרן הקודמת וכל הלאה עד למייסדים שהם קוצרים את רוב הרווחים והאחרונים להכנס מפסידים את התחתונים - פונזי מיי דיר, פונזי...

אתה מדבר על הונאה ואנחנו מסכימים. אני מדבר על השקעה לגיטימית שאין לה בעיה להתחייב לתשואה מסויימת. יש גם בטוחות.

 

[גרהם]

נקודה שלישית שקצת כואב לי להגיד: בגלל שבישראל כמעט כל איד יכול לגייס כסף, בגלל האופי הישראלי והתרבות הארגונית וגישת השירות הישראלית, ובגלל קוטנו של השוק וריכוזיותו, אני נזהר מקרנות ישראליות כמו מאש. אני לא רוצה לטעון שכל הישראלים רמאים או תרווי בצע, חס וחלילה, אבל אני מעדיף לעבוד עם זרים. אלא אם כן אני מכיר אישית את המעורבים וסומך עליהם.

יש לך על מה להתבסס או שמדובר בדעה קדומה בלבד? אחרי המשבר של 2008, לפחות ככל שאתה משווה בין ישראל לארה"ב (לא מכיר מספיק רמת שחיתות במדינות אחרות), מה שכתבת מאד מוזר.

 

[הנועזת]

אני מקווה בשבילך ובשביל כל המשקיעים האחרים שהכל יגמר בטוב. אני זוכר את הקריסה של פראגון (היה לי חבר שהשקיע שם) ואיזו תסבוכת זו הייתה. הם ניצלו כי המשקיעים התארגנו בעצמם ומהר.

קודם כל תודה.
האם אתה יכול להרחיב קצת לגביי ההתארגנות של המשקיעים בפראגון.... השאלה איך משיגים את רשימת המשקיעים ובעצם לאן חותרים? כרגע הנושא בחקירה השאלה למה מחכים? שהחקירה תסתיים, לאיתות של הרשות?

 

[הנועזת]

לא מדובר פה בדיון טכני ועקרוני על כן או לא תשקיף בסיטואציה כלשהי (החוק אגב לא משאיר מקום לפרשנות גם בדיון זה), אלא בהונאה של ממש שלהערכתי כשמלוא חומרתה תתגלה המשקיעים ישארו פעורי פה.

כן אתה צודק, והתייחסתי לחשש מהונאה בהמשך דבריי, למעלה.
תראה הנבואה נועדה לשוטים, ואין לי מושג מה יתברר בסופו של עניין רק דבר אחד בטוח, לאמיר ברמלי יש הרבה מה להפסיד.
אמיר הוא בחור בן 38 נשוי ואב לילדים, איש ארץ ישראל היפה עד כמה שידוע לי לא היה מעורב בעסקים מפוקפקים, הוא כן מעורב באינסוף יזמויות ומשופע בידע פיננסי מרשים, בנוסף הוא בעלים של חברת רוביקון המונה מספר חברות חדשניות, בינהן woby שלא מזמן עשתה אקזיט חלקי, הגשמה שממנה עשה אקזיט לפניי כשנתיים, ווי, טי. פי חברה בורסאית למיחזור שעשתה למעלה מ 600% שנה שעברה. למה זה חשוב?
כי רוביקון ערבה במיישרין לקרן קלע. מעבר לכך כשנכנסתי לקרן ראיינתי אישית מבפנים 20 אנשים לפחות, שפדו כספים וקיבלו קופונים במהלך התקופה.

 

[אורי]

קודם כל תודה.
האם אתה יכול להרחיב קצת לגביי ההתארגנות של המשקיעים בפראגון.... השאלה איך משיגים את רשימת המשקיעים ובעצם לאן חותרים? כרגע הנושא בחקירה השאלה למה מחכים? שהחקירה תסתיים, לאיתות של הרשות?

אני לא יודע כלכך הרבה. אני חושב שהם השיגו את רשימת המשקיעים מהחברה עצמה. אולי מרואה חשבון או משהו דומה. למיטב זכרוני תוך יומיים שלושה הם כינסו אסיפה. קבוצה קטנה גיבשה תכנית איך למכור את הנכס המשותף בטקסס ולחלק את הרווחים. המשקיעים נתנו בהם את אמונם והם יצאו לעבוד. היו בקבוצה מספיק אנשי עסקים, משקיעי נדל״ן, ועוכרי דין כדי שזה יעבוד. אולי בפרטי אוכל לקשר אותך למישהו משם.

 

[אורי]

יש לך על מה להתבסס או שמדובר בדעה קדומה בלבד? אחרי המשבר של 2008, לפחות ככל שאתה משווה בין ישראל לארה"ב (לא מכיר מספיק רמת שחיתות במדינות אחרות), מה שכתבת מאד מוזר.

אין לי ידע השוואתי ואני כותב על סמך ניסיון, ועל סמך השוואת הניסיון שלי בנדל״ן בארה״ב (תחום ההשקעה העיקרי שלי) למה שמציעות חברות ישראליות רבות בתחום זה. הרושם שלי הוא שהישראלים מנסים לעשות מכה אחת, לוקחים סיכונים גדולים, וחמדנים מדי. הם לא שם לטווח הארוך, מה שמצריך בניית מוניטין ואחזקתו וביצועים מוכחים לאורך זמן. הם גם מכוונים לאנשים שנותנים בהם את אמונם ולא למי שיודעים מה הם עושים. כמובן שזו רמה אחת, בעיקר גלויה, של קרנות, וככל שיש לך יותר אמצעים נפתחות בפניך דלתות נוספות של אנשים רציניים יותר ולך יש יותר כלים לבחון את הבטחותיהם. אלו לא מפרסמים את שירותיהם באינטרנט...
לגבי ארה״ב ו-2008, אני לא רואה איך השאלה הזו קשורה. הקריסה קשורה בבעיות מבניות בשוק המשכנתאות וביצירת בועה בצורה חוקית לגמרי, ללא כל קשר להונאה. כמו שרבים נפלו אז, אחרים התעשרו. אולי אם תחדד את השאלה אוכל לענות בצורה טובה יותר.

 

[גרהם]

לא יודע מאיפה להתחיל להסביר. להגיד שמה שקרה ב-2008 הוא "ללא קשר להונאה" זה פשוט הפוך מהמציאות. כל השרשרת מהמחוקקים, דרך הרגולטורים ועד שוק ההון עצמו התגלו כמושחתים, תאבי בצע ובוודאי שלא הצדיקו שום מוניטין חיוביים אליו התייחסת. במקביל, המצב בארץ בתחום הזה, לפחות במבחן התוצאה, טוב לאין שיעור.
דווקא ההשוואה של קרן שמשקיעה בנדלן בארץ זרה למשקיעים מקומיים אינה רלוונטית. ההשוואה הנכונה היא של משקיע ישראלי בישראל למשקיע אמריקאי בארה"ב.

 

[הנועזת]

היי סנופי, מקווה שיתברר בחקירה של הרשות שמלבד העדר התשקיף הכל תקין. שלא מדובר בסוג של הונאת פונזי כזו שמחלקת קופונים שמנים אבל הקרן עצמה כבר לא ממש קיימת.
אגב, איך בדיוק הקרן יכולה להבטיח תשלומי קופונים של 6%-9% בשנה (כפי שפורסם בכלכליסט), ואף לשלם את הקופונים במועדם בלי לסכן את הקרן עצמה?
קונספטואלית זה לא ברור איך ניתן להבטיח תשואה גבוהה כ"כ ללא סיכון.

המודל העסקי של קלע נבע ממרווח קבוע המתקבל מצד חברות המעוניינות בהלוואות מזאנין קצרות טווח בריבית גבוהה, ושאושרו ע"י הבנק לצורך מתן הלוואה. הלוואות אלו באות להחליף את סכום הבטחונות להלוואה למרווח זמן של 72 שעות, עד לקבלת ההלוואה הבנקאית. החשיפה הנובעת מפרק הזמן הקצר עד שהחברה מחזירה את הכסף, גובה בחוזה משפטי דרקוני, בו בתאכלס מפתחות העסק הלווה, הועברו לרשות קלע. עד לפניי כמה שנים הבנקים עצמם הם אלו שהיו מלווים ללווים לצורך ה down payment, של הלווים הרוצים מימון לצורך ביטחונות.הרגולטור בשלב כלשהו התערב, וקבע שרק גן
גורמים חוץ בנקאיים יהיו רשאים לעשות זאת וכך ימנע ניגוד אינטרסים. אגב גופיי נוסטרו גדולים בשוק עושים זאת בעצמם, וקרן קלע בתחילת דרכה השתמשה בהון העצמי שלה ללא גיוס כסף מן הציבור.