אף אחד לא ימכור נכס בישראל רק כי זה לא מסתדר מבחינת מיסוי , הטבות וכו .הפתרון של "יש לך דירה, תמכור אותה" הוא שליפה מהמותן מבלי להתחשב באמת במציאות.
הדירה רשומה על שמו, אבל בפועל הוא לא שילם עליה שקל. זו לא מתנה מההורים לילד בן 18, אלא פרקטיקה ידועה ל"תכנון מס" וכנראה לא הכי חוקית כיוון שהילד הוא לא באמת הבעלים של הדירה ולא נהנה מהתשואה.
הפתרון הצודק הוא שהאב יכיר בעובדה שהחיסכון שלו עולה הרבה מאוד כסף ולחץ נפשי לילד ומשפחתו ויפנה קצת מהמשאבים שחסך לפיצוי הנזק הכלכלי, בהנחה שיש לאב הון זמין של כמה מאות אלפים, או שימכור את הדירה וישחרר את הבן מהעול הזה (הפתרון האופטימלי).
הפתרון של עורך הדין, הסכם ממון ושהדירה החדשה תירשם על שם האישה, נראה לי קצת מאוחר לביצוע כיוון שאתם כבר נשואים ולכן חצי מהדירה כנראה כבר שייכת לה בתיאוריה, אבל אם עורך הדין יכול לעשות אקרובטיקה כזו באופן חוקי, אז כנראה שזה פתרון לגיטימי, מה לא מוסרי פה? לבעל יש דירה על שמו, ששייכת רק לו, ולאישה יש דירה על שמה שמגוררת בה עם משפחתה, מוסרי לגמרי.
שמעתי גם על זוגות שהתגרשו "על הנייר" כדי להתחמק ממס, זה כבר לא מוסרי וגובל בהונאה.
מצד שני, אם אין הסכם ממון, במקרה חלילה שהזוג יתגרש חצי מהדירה תעבור לאישה, והיא תוכל לממש את החלק שלה על אפו ועל חמתו של האב.
רישום דירה פיקטיבי על שם הילד יוצר הרבה מאוד בעיות.
אני רק לא הבנתי, אם הדירה רשומה על שמו של הילד הגדול, מה ייקרה ב 120, שהאבא כבר לא יהיה פה …..עם האח היותר קטן.