הצד החיובי הוא שכעת תהיה להם מוטיבציה לשפר את איכות העקיבה.
העניין הזה של דמי ניהול משתנים מאוד מוזר בעיניי:
לוקחים כלי שבהגדרה המטרה שלו היא להשיא את תשואת המדד (או "נכס המעקב")
ולא להכות אותו, ומתגמלים את המנהל על הכאת המדד? איך זה חוקי בכלל?
בתיאוריה הרי, תשואת יתר היא שגיאת עקיבה בדיוק כמו תשואת חסר (למען הדיוק לא ממש- תשואת חסר נובעת בחלקה מהוצאות השקעה, כך שהיא בחלקה "לגיטימית" ולא כשלון של המנהל. תשואת יתר היא בהכרח "כשלון"), אז איזה מין מנגנון זה שלוקח כלי פאסיבי ומתגמל על כך שהוא לא עומד במטרותיו?
או במילים אחרות- אם מנהל הקרן מתוגמל על הכאת המדד, אז האינטרס שלו לא חופף לאינטרס של הלקוח שבחר את המוצר כדי להימנע מזה.
אם כי במבחן התוצאה, הכלי הזה משפר את הסיכוי של המשקיע לקבל תשואה זהה לנכס המעקב, אבל לא בגלל ניהול טוב יותר אלא בגלל שבקצה העליון של "קרן הסל" יושבת תעודת סל המבוססת על התחייבות של מנהל הקרן במקום על נכסי הבסיס. אם קרן הסל היא עוגה ששייכת למשקיעים, אז מנהל הקרן רשאי "ליישר את העוגה מלמעלה" בתנאי שאם חסר קצת הוא ימרח שם קרם.
בקיצור, יש כאן תמרוץ של התנהגות שלילית מצד מנהל הקרן וחוש הצדק שלי מתנגד ממש, אבל יתכן שפה עדיף לצאת חכם ולא צודק...