אז בוא נעשה קצת סדר:
סטיית התקן של 10 שנים היא סטיית תקן של שנה אחת כפול שורש 10. מדוע? אז זה נכון תחת 2 הנחות:
1. סטיות התקן נשארות לאורך זמן בערך אותו הדבר. זה כמובן לא נכון בשוק, אבל בקירוב על המון שנים נראה הנחה סבירה.
2. המשתנים האקראיים, כלומר השנים, לא תלויים אחד בשני. ליתר דיוק, הם צריכים ליהיות בלתי מתואמים, שזאת תכונה חלשה יותר מבלתי תלויים (כלומר, כל זוג משתנים בלתי תלויים הם גם בלתי מתואמים, אך לא להפך), אבל נעזוב את הדקות הזאת לרגע.
אם 1+2 מתקיימים, אז סכום השונויות הוא השונות של הסכום, ואז מתקבל השורש 10, או אם תרצה 10 בחזקת חצי.
הבעייה היא ששים לב מה הנחה 2 אומרת: היא אומרת שהשנים לא תלויות אחת בשנייה. זה שהייתה ירידה מאד גבוהה ב-2008, לא מנבא כלום על 2009. זאת בדיוק הנחת השוק היעיל. לכן, אומרים שעפ"י הנחת השוק היעיל סטיית תקן של 10 שנים (ברצף) היא סטיית תקן של שנה כפול שורש 10. או אם תרצה: סטיית תקן של שנה היא סטיית תקן של 10 שנים לחלק לשורש 10.
אמפירית, זה לא מה שמתקבל: סטיית התקן של מניות ב-10 שנים הרבה יותר קטנה ממה שמצופה מהחישוב הזה, וההסבר היחידי לכך ששוק יעיל לא מתקיים בטווחים האלו. כלומר, יש תלות בין השנים.
מציע בחום רב לקרוא את הספר כולו. הוא מסביר את זה יותר יפה ממני...