צריך לזכור גם שככל שפורשים מאוחר יותר, הסיכון קטן.
הסולידית כותבת על פרישה בגיל 30 בלי להסתמך על חסכון פנסיוני.
במקרה הסביר יותר (כך לפי התרשמותי בחיים ואפילו בפורום), אנשים מכוונים לפרישה מוקדמת בגיל 45-55. אז יש להם חסכונות פנסיוניים לא קטנים, כך שהם יכולים לבנות על הכנסה נוספת בגיל פרישה ועד אז הם צריכים לממן 10-20 שנה. מי שמצליח לחיות מ-10K, למשל, יכול להסתפק בחסכון של כ-2 מליון ש"ח בגיל 50 ואז הוא יכול לחיות אפילו מהקרן בלבד עד גיל פרישה, כך שהסיכון נמוך בהרבה.
אני מסכים איתך "הלוואת גישור" (כלומר לחיות מחסכונות עד הפרישה) ואח"כ להשתמש בחסכונות הפנסיונים היא שיטה זולה יותר כלכלית
זה מפחית כ25-35 אחוז מהכסף הנדרש משיטת ה 4% , וזה יותר יעיל, המתנגדים בד,כ מציינים חוסר שקיפות, ניהול על ידי "מומחה", וחוסר שביעות רצון מהביצועים (בייחוד אם אתה חובב השקעה במניות) וסיכון אקטווארי ו/או דמי ניהול גבוהים
מצד שני יש לך גידור תוחלת חיים, פיקוח על מודל ההשקעות, גמישות מסויימת, והטבת מס ששווה כמעט 1% בתשואה ובקרן פנסיה גם אג"ח מועדפת.
אני מעדיף את השיטה הנ"ל, זה בעיניי עוד אפיק שעוזר לי להגיע ליעד.
אני רק מוסיף שלאחר שעיינתי במספר גרפים מתוקנני אינפלציה של S&P ו DJ
ראיתי שמדי מספר שנים קיימת נפילה משמעותית של 50%, לאף אחד אין כדור בדולח בכדי לדעת מתי זה יקרה, יהציאה מהמשבר הינה איטית ולוקחת במקרים אלו כ 10 שנים.
נניח שהשכר בפרישה הוא הוא 10K, לפי כלל ה 4% ברוטו מדובר ב 4 מליון ש"ח, נניח ששכר המינימום לפרישה הוא 5K, תוחלת מנייןת 7% ראלי
דרך אחת להתמודד היא להחזיק "מזומן" צמוד אינפלציה של 10 שנים בגובה שכר המינימום לפרישה, והשאר בשוק ההון בתיק מנייתי
5K*12*10 יוצא 600K , היתרה משקעת בשוק ההון, התשואה הממוצעת של התיק היא 5.6% ואם יש נפילה של 10 שנים תהיה ירידה תהיה רשת של 5K
בחזרה יש בתיק 3.4M
התיק הנל הוא עדיין מאוד מנייתי (85%)
דרך אחרת כל הכסף בתיק מנייתי אבל יש בו הוא גדול פי2 משכר המינימום שמתכננים לחיות לפיו (5K *400*2 , זה יוצא 4M ש"ח)
זמן הנפילה התיק מחתך בחצי, במהלך 10 שנים יורדים 600K וביציאה חזרנו למצב ההתחלתי מינוס 600K (כלומר 3.4 M)
** עריכה ** מודל החזרה הוא בעייתי ומשפיע על גובה הסכום בחזרה מהמפולת, אם הטיפוס למעלה קורא אחרי נגיד 5 שנים של דישדוש אז יתכן מצב שהתמורה בסוף תהיה נמוכה משיטה א : 4M יורד לחצי פחות 300K
ואז מוכפל פי 2 ועוד 300K מחוסרים , יוצא בסופו של דבר 3.1M , זו דוגמא פשטנית אבל מדגימה את הסיכון שגלום בתיק 100% מנייתי
**** סוף עריכה ***
הדרכים דומות אבל אין ספק ששיטה א פחות מסוכנת עקב שימוש בגידור מפורש. שלא לדבר שבאופן כללי נזילות בחיים חשובה לא פחות מתשואה.
הדרך השלישית היא פשוט שימוש בתיק הארי בראון או ווריאנט אחר (גם דיבידנדים וגם נדלן) בכדי לצמצם את התנודתיות השלילית, גם שם , המחיר הוא בתשואה.
אפשר לדמות את זה לאדם שרוצה להמשיך להרוויח את השכר למרות הנפילות, 30% מהתיק יהיה מזומן, והייתר מניות,
וכאשר מפחיתים את המניות ומוסיפים סוגי השקעות נוספים כגון אג"ח קונצרני ,זהב ועוד כנראה שמגיעים לאזור ה 4%
הסכנה היא שיתכן והפורש חובב הסיכון שמאס כבר בחיי העבודה יציב את שכר המינימום== שכר המקסימום ללא גידור
כלומר מבחינתו 10K זה המינימום הנידרש ולא פחות ואז הוא עלול לגלוש לחיי עוני בפרישה למשך 10 שנים.
אם מדובר ב אדם בגיל 65 אז עד 75 הוא לא בדיוק יהנה מהפרישה, ואח"כ בזמן הנותר (סטיסטית 10 שנים) יחיה מחדש באושר...
ולכן , כדאי לחשוב טוב, מה היכולת האמיתית של כל חובב פרישה/מוקדמת לנזקים והאם חשוב או לא לגדר אותם, להבין שהוצאות כספיות בגיל 30 אינן נשמרות לעד באותה רמה בגיל 40/50/60/70 (ואולי אפילו יש רצון לקנות ח"וח דירה, ולפעמים בגיל מבוגר אתה רוצה דירה ליד הילדים ולא רחוק מהם כי אתה זקוק לעזרה , ולא כל הילדים בהכרח מתנכרים להוריהם בגיל מבוגר)
כלומר אם 10K לחודש מספיק אז אולי כדאי לכוון ל 12K , ולהתכונן ל לחיות לפי 8K בחרום, זה מצריך יותר כסף ומקטין תשואה אבל מבטיח שרידות כלכלית בתרחישים של משבר כלכלי קשה (לא פיצוץ גרעיני או מיתון של 20 שנה)
אני יודע שיש אנשים שיודעים שלא יזדקקו לעזרה, שגם בגיל 70 יוכלו לעבור דירות ללא בעיה, ושמבחינה קוגניטיבית יהיה להם קל לנהל את חייהם וההשקעות שלהם ללא עזרה.
אני רק לא בטוח שמי שחושב כך צודק לגבי עצמו
אין תשואות העבר מעידות על ביצועי העתיד.
ולכן הזהירות בתכנון ל 10-20-30 שנה מתבקשת, כמו בעסקים וכמו בשוק ההון.