כן, אבל אלה רמות שכר שאני לא שואף אליהן. מסכים איתך שקל לקבוע קביעות שהן לא הכרח נכונות...
מה אתה היית עושה? דרך נכונה יותר כלכלית יכולה לתת לי יותר מוטיבציה. אני אוהב את מה שאני עושה, אבל לא מת על זה וזה אולי מה שגורם לי לפזול הצידה.
זה דווקא דיון מעניין. פשוט עובדתית יש המון מתכנתים שפוטרו לאורך הקריירה, בכל מיני משברים שהיו שלא מאפיינים ענפים כמו משפטים או רפואה. הביקוש וההיצע כל הזמן משתנים בתחומים האלה ולי אישית יצא לראות מספר תקפות מיתון בענף בחיי הקצרים, כולל היכרות אישית עם אנשים + שלל כתבות בנושא. בלינקדאין לדוגמה אפשר לראות את זה, כמו כן זה פשוט קורה ואי אפשר להתכחש לחוסר יציבות בענף הזה. אולי יש חברות שהן יותר יציבות כמו תאגידים גדולים, אבל בגדול זה המצב. אי אפשר להשוות יציבות תעסוקתית של רופא או עו"ד לזו של מתכנת, פשוט אי אפשר.
בחינות לשכה זה תלוי במוסד. מי שלומד בת"א או העברית יעבור כמעט ב100 אחוז. אני לא יודע עדיין מה היתרון היחסי שלי מבחינה מקצועית, עוד מוקדם לדעת.
יתרון יחסי במקצוע שלנו זה משהו שאפשר לראות אותו רק אחרי הרבה שנים של ותק, כשתא המקבל תיקים משמעותיים, מייצג לקוחות גדולים ועוד. לפני זה קשה להגיד.
הבעיה העיקרית היא שאני יכול להשתגע מזה ואני ממש שונא את העובדה שאני מצדיק את הבחירות שלי באמצעות הסתכלות על חסרונות של תחומים אחרים במקום להסתכל ולחפש מה אני אוהב, כמו מעין שיטת אלימינציה. אני די קרוב להגעה למסקנה שאין תחום שבאמת מעניין אותי והמוטיבציה שלי היא כלכלית בעיקר. אני מרגיש ממש עצוב שזה המצב, כי לא כיוונתי לשם אף פעם ותמיד רציתי להרגיש משמעותי ולא לשאוף רק להרוויח יותר...
מבאס.
