כבר כמה זמן שאני מנסה להעלות לפה עדכון קצת פחות טכני ויותר מהותי.
אני חושב שבקרב הרבה מיומני המסע פה ובפרט ביומן המסע שלי יש חוסר ניכר בשיח על
מטרות.
הנטייה הטבעית למטרה פיננסית היא לצבור ״כמה שיותר״ כסף. אני לא יודע אם רבים אחרים התנסו עם דפוס חשיבה זה אך הרשו לי לציין שזו מטרה גרועה מאוד. רוב הזמן היא תגרום לכם להרגיש רע שאתם לא עושים יותר.
נתחיל מוידוי קצר - אני צרכניסט.
כלומר, לא לגמרי. אני לא מפזר כסף על דברים שאני בכלל לא צריך, יש לי חסכונות ואין לי חובות אשראי. אני מאמין גדול בהשקעות, ובפרט בהשקעות פאסיביות. אני מאמץ חלקים רבים מתוך הבלוג של הסולידית, אבל יש גם חלקים גדולים שאני פשוט לא מסכים איתם.
(1) אני לא חושב שמינימליזם - או ביטויים פחות מחמיאים לאורח החיים הזה - זו דרך החיים הנכונה בשבילי (אולי לא מקסימליזם, אבל לכל הפחות משהו באמצע)
(2) אם להמשיך את הרעיון הקודם - אני חושב שהרבה מהדברים החומריים היקרים יותר יוכלו לתת לי חיים טובים יותר
(3) אני חושב שהגעתי לרמה במקצוע שלי שהופכת את הכסף לכלי היעיל ביותר לפתור בעיות בחיים שלי. זה לא אומר שאני רוצה רק לעבוד ושיעשו בשבילי כל דבר אחר, גם אני ארגיש שקיום כזה הוא מגוחך מאוד, והוא גם לא באמת יעיל - כי לפעמים יתחשק לי לעשות דברים נוספים - ואז אין שום צורך לשלם למישהו אחר שיעשה אותם. אבל - כמעט בכל פעם שלא יתחשק לי לעשות משהו - יהיה עדיף ויותר יעיל שמישהו אחר שזה המקצוע שלו יעשה את זה במקומי.
מיקור פנים יכול להרגיש מאוד מעצים ויעיל - וצרכנות של שירותים יכולה להרגיש מאוד עצלנית ובזבזנית. אבל לדעתי חלק מהתחושה הזאת הוא תוצאה של
כשל לוגי. כשאני משלם לשני חבר'ה 400 שקל כדי שיקפצו אלי הבייתה ויתלו ארבעה גופי תאורה והם מסיימים תוך 20 דקות - האם אני אמור להרגיש שהמחיר יקר ושהייתי צריך לעשות את זה לבד? בין אילו שתי אלטרנטיבות אני משווה פה? אם לי זה היה לוקח 4 שעות, אז עשיתי החלטה טובה. אם הם מסיימים את אותה עבודה פי 6 יותר מהר ממני (וגם כנראה בצורה איכותית ובטיחותית יותר) - אז כנראה שגם הם נמצאים במקצוע יעיל
עבורם שהופך את הכסף גם לדרך יעילה
עבורם לפתור בעיות.
אז אני לא מברי המזל שישתחררו ממירוץ העכברים באמצעות המינימליזם. אני מוציא חלק לא מבוטל מההכנסה שלי. אבל יש נקודת אור אחת לגבי היכולת שלי לצאת ממירוץ העכברים - אני לא
רוצה לצאת ממנו. ודווקא בגלל שאני לא רוצה, יכול להיות שכן יתאפשר לי לצאת ממנו. אופק ההשקעה שלי גדול וגמיש. כשאני חושב על הכנסה פאסיבית, אני לא חושב על חוק ה-300, שגורס ששיעור משיכה של 4% הוא בטוח - כי לא מתבצעת שום משיכה. אני מסתכל על תשואה ממוצעת ריאלית של 8.5%. זו ההכנסה האמיתית שהכסף שלי עושה, לפי נתוני עבר מ-30 השנה האחרונות. כלומר אמנם כל מיליון מייצר רק קצבת פרישה ״בטוחה״ של 3.3k, אך עד הפרישה הוא מייצר בממוצע 7k בחודש. שני מיליון מייצרים 14k, שלושה מייצרים 21k, ארבעה מייצרים 28k וכבר אנחנו מגיעים למספרים מאוד משמעותיים. בסופו של דבר, בחישובי פרישה - שכלל לא תהיה מוקדמת - ה-8.5% המפוארים יקוצצו ל-4%, אולי אף ל-3%. אך עד אז, התשואה הממוצעת בפועל תהיה 8.5%, ויחד עם הריבית דריבית היא תביא לכך שגם ה-4% בסוף יהיה גדול מאוד. אנחנו מדברים פה על עוד 20-25 שנה.
מבחינת מטרות לטווח בינוני התמונה קצת יותר ברורה. אני רוצה לקנות דירת מגורים באיזור ה-4m עוד ארבע וחצי שנים. אני מתאר לעצמי שזה עלול להשמע רצון יקר בצורה לא מוצדקת, וזו דעה לגיטימית. גם הדעה המוצגת בוידוי מספר (2) היא לגיטימית

אני רוצה שהמשכנתא על הדירה תהיה לכל היותר 2m ומעדיף לכוון ל1.5m.
המטרה היא שמקורות המימון לדירה (2-2.5m הון עצמי כאמור) יהיו הדירה להשקעה וה-RSUs. המטרה היא לא לגעת בתיק ההשקעות הממוסה ומן הסתם גם לא בקרנות ההשתלמות. נגיעה בתיק ההשקעות, לא די בזאת שהיא מורידה מהחשיפה שלי למניות שאני מאוד מאמין בה, אלא שהיא תייצר לי אירוע מס. האלטרנטיבה של להמשיך להשקיע את שווי המס הזה למשך שנים ארוכות באותו התיק טובה בהרבה. למעשה, אני לעולם לא רוצה להגיע למצב שאני מממש את כל התיק - אני רוצה פשוט שבאיזושהי נקודה (רחוקה) אתחיל למשוך ממנו חודשית 1/300 ומטה כדי שיוכל לשרת אותי לכל החיים.
לעומת זאת, ה-RSUs מושקעים בחברה בודדת ומעצם כך זוהי לא השקעה שאני מאמין בה לטווח ארוך ואירוע המס על הכספים האלה בלתי נמנע בכל מקרה - אז הם מהווים אופציה טובה למימון הדירה למגורים (וכמובן שגם כספים ממכירת הדירה להשקעה - בגלל פטור המס). בהערכה של אפס תשואה נוספת על הדירה להשקעה ורק תשלומי הקרן של המשכנתא, היא תספק לי עוד 4.5 שנים ערך של 650k. כלומר יש צורך בעוד 1.85m שיגיעו מ-RSUs, כלומר שווי מכירה של 2.8m (הערכה של תשלום מס של כשליש). ההערכה ש-RSUs ייתנו את התמורה הנוספת הזאת (כבר יש לי חלק לא מבוטל ממנו) תוך 4.5 שנים נוספות בדרגה גבוהה יותר היא שאפתנית אך זה כן משהו שאני רואה שהוא אפשרי. כמו כן כאמור אני משאיר אופציה לגייס חצי מיליון פחות (לפני מס 800k פחות) ולהגדיל את המשכנתא, אבל בטח לא לגעת בתיק ההשקעות.
נקודה ברורה וחשובה וכואבת היא שלא ההגיוני להחזיק את כל ה-RSUs ממש עד קניית הדירה וצריך למכור חלק גדול מהן מוקדם יותר ובצורה מדורגת כדי להוריד את הסיכון. אציין פה גם שאם תהיה ירידה משמעותית ב-RSUs - אדחה את תוכניות רכישת הדירה. זה לא חקוק באבן ובטח שאין לי כוונה לחרב את תיק ההשקעות לטווח ארוך כדי להיכנס לדירה בבעלותי עוד 4.5 שנים ולא כמה שנים אחרי. כנראה שאצטרך להתיעץ עם מתכנן פיננסי לגבי כל ההמהלך הזה. אבל אין לי שום מושג איך למצוא מתכנן פיננסי שאפשר לסמוך עליו.
למשך התקופה הזאת הכוונה להמשיך בקצב אחיד את ההפקדות לתיקים המנייתיים. לפי סימולציה ממוצעת יש למצבור התיקים האלה פוטנציאל להכפיל את השווי הכולל שלהם תוך 4.5 שנים וזו השאיפה שלי עבור התקופה הזאת. המטרות שלי מאוד מושפעות מהתשואות שיהיו בשנים האלה, אבל התקווה שלי היא שתהיה לי יכולת לפצות על תשואות חסר בדרכים אחרות (ה_גדלת הכנסה, הפחתת הוצאות) כדי להגיע למטרות הנ״ל.