שרשור מעולה, ותודה על התובנות לאורך הדרך! תוכל אולי קצת להרחיב מה היו השיקולים (או מה היית משנה) טרם התשובה על הגרין קארד. האם עדיין לדעתך הפקדות מקסימליות לפנסיה (אחרי השוואה של המעסיק), ואו מסלולים אחרים שזמינים בארה״ב (למשל 529 או HSA) עדיין בעלי ערך במצב של אי ודאות. תודה!
שמח שהיה מועיל!
בדיעבד, מה שהייתי משנה הוא בעיקר להתחיל ללמוד את נושא המיסוי האמריקאי הרבה יותר מוקדם ולהתייעץ עם מומחי מס שמתמחים במעבר לארה״ב. בנוסף, אם הייתי יודע אז את מה שאני יודע היום, הייתי מוכר את קרן ההשתלמות בשנה שלפני המעבר (קל להיות חכם בדיעבד).
לגבי חוסר הוודאות: אני חושב שהדרך הנכונה להסתכל על זה היא דרך פיזור מס. בארה״ב אפשר לחשוב על שלושה "דליים":
tax deferred,
tax free ו-
after tax.
כשמגיעים מישראל עם הון קיים, כמעט כל הכסף נמצא בפועל ב־after tax. אפשר לטעון שהפנסיה הישראלית היא סוג של tax deferred (זו עמדה די נפוצה, גם אם הביסוס המשפטי שלה לא חד-משמעי), אבל ב־tax free מתחילים מאפס.
לכן, גם אם יש אי־ודאות לגבי קבלת גרין קארד או הישארות ארוכת טווח בארה״ב, בעיניי עדיין יש ערך במיצוי החשבונות האמריקאיים שנותנים חשיפה ל־tax free, כמו Backdoor Roth IRA, Mega Backdoor Roth ו־HSA. זה אולי מרגיש כמו התחייבות גדולה, אבל בפועל, למי שמגיע עם הון משמעותי מישראל, אלו עדיין צעדים קטנים יחסית שמאזנים את פיזור המס. אצלי, אחרי שנתיים של מיצוי רוב המסלולים האלה, ה־tax free עדיין מהווה רק 3% מההון העצמי, שזה הרבה פחות מאצל אמריקאי ממוצע שבנה את ההון שלו לאורך הקריירה בארה״ב.
אותו היגיון תקף גם ל־529. אם יש הסתברות סבירה שיהיו בעתיד הוצאות של מאות אלפי דולרים על לימודים לילדים, אז להחזיק 0 דולר ב־529 זו גם בחירה מאוד אגרסיבית. מבחינתי, פיזור לא אומר לשים שם את המקסימום, אלא למצוא סכום ביניים כך שבכל אחד מהתרחישים - נשארים בארה״ב או לא - התוצאה תהיה סבירה ולא קיצונית.
עוד נקודה שלדעתי חשובה היא שחשבונות הפרישה האמריקאיים שונים מאוד ממה שאנחנו רגילים אליו בישראל. הם בדרך כלל הרבה יותר אטרקטיביים וגמישים: דמי הניהול נמוכים משמעותית, יש מגוון רחב יותר של אפשרויות השקעה, ו־401(k) ניתן במקרים רבים לגלגל ל־IRA.
בנוסף, יש אפשרויות מעבר בין סוגי חשבונות – למשל לבצע Roth conversion מ־tax deferred ל־tax free בתנאים המתאימים. ב־IRA ניתן למשוך את סכום ההפקדות המקוריות אחרי חמש שנים ללא קנס, וב־HSA ניתן להשתמש לאורך החיים להחזר הוצאות רפואיות מוכרות שהצטברו, גם שנים רבות אחרי ההוצאה.
גם גיל הפרישה המוקדמת בארה״ב נמוך משמעותית מזה שרבים מכירים מישראל (59.5 בארה״ב לעומת גילאים מאוחרים יותר במוצרים פנסיוניים ישראליים). לדעתי זו אחת הסיבות שיש הבדל תרבותי ביחס לכספי פרישה: בישראל לא מעט אנשים מתייחסים לפנסיה ככסף שהוא "תקוע" או לא באמת בשליטתם, בעוד שבארה״ב הרבה אנשים רואים בחשבונות האלה נכס אישי לכל דבר - ולעיתים אפילו חיסכון אטרקטיבי יותר מתיק השקעות ממוסה רגיל.
כמובן, זה לא ייעוץ פיננסי או מס, וייתכן שחלק מהדברים שכתבתי פחות רלוונטיים לסיטואציה האישית שלך. יש הרבה פרטים שיכולים לשנות את התמונה.