אני מכירה מקרוב משפחה שמרוויחה כ20k נטו. הבעל עובד בהיטק (אז יש קרן השתלמות ופנסיה), האישה בתחום טיפולי אבל יש 3 ילדים קטנים בבית כך ששעות העבודה שלה מוגבלות. הם מוציאים כמעט את כל משכורתם על משכנתא, גנים לילדים, הוצאות מזון, מסים וכולי. יוצאים למעט חופשות בארץ, יצאו לחול פעמיים בשש שנים, ומחזיקים רכב אחד בן 10. הם כמעט לא חוסכים, והם לא בזבזנים או צרכניסטים. לא קונים בגדים כמעט, לא טיפולי יופי, המון עזרה מההורים שחוסכת כסף על ביביסיטר. אז למי ששואל, לדעתי עם ילדים קטנים (עלות מסגרות גבוהה ומגבלות קשות על שעות עבודה) קשה לחסוך הרבה מ20k. אבל כשהילדים גדלים מתפנה המון כסף מתשלומי המסגרות שיורדים משמעותית. אה, והסיבה היחידה שהיה להם כסף לקנות דירה ויכלו לקחת משכנתא לא גדולה היא שהבחור עבר בהייטק במשך עשר שנים שבמהלכם חי בדירת שותפים ולא הוציא כסף על כלום, סולידי של כבוד ממש. אם למשל הם היו מתחילים משפחה בגיל צעיר יותר בחמש שנים, מצבם היום היה הרבה יותר קשה.
לדעתי זה לא ממש חשוב מה זה התכלבות, שכל אחד יגדיר איך שנראה לו. מה שחשוב הוא האם יכול להיות יותר טוב למי שחי פה. והשאלה בעצם מחולקת לשתי שאלות - שאלה ראשונה: האם אנשים יכולים לשפר את התנהלותם הכלכלית כך שיהיה להם יותר טוב (לדעתי רבים כן, אבל לא כולם - ויתור על רכב שמשמעותו למשל לא לפגוש את המשפחה שגרה רחוק או לא לראות את הילדים לפני שהם נרדמים כל יום, זה לא בהכרח לחיות יותר טוב). שאלה שניה: האם המדינה היתה יכולה להיות מנוהלת אחרת כך שלאנשים יהיה יותר טוב. גם אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית זה לא אומר שאסור או לא מוסרי או לא מועיל לחשוב ולפעול גם לגבי השאלה השניה. אחריות אישית לא צריכה לסתור שאיפה לסביבה כלכלית מוצלחת יותר.
שאלה נוספת, אך לא לגמרי מועילה למי שבטוח שרוצה לחיות כאן, היא האם במדינות אחרות אותם אנשים בדיוק היו יכולים לחיות טוב יותר. וכאן העובדה שברומניה נוסעים בעגלה לא רלוונטית, כי מי ששואל את עצמו את זה לא שוקל אם להגר לרומניה אלא למדינות אחרות (לרומניה תלג לנפש של פחות משליש מזה של ישראל, ברור שיהיו שם יותר עניים). מצד שני, זה גם לא רלוונטי להשוות למדינות ענקיות ועתירות משאבים ולצפות שכאן יהיה אותו דבר. לא יהיה. אפשר לנסות להגר לשם, אבל לא צריך להיות מופתעים שפה יותר קשה.
